רשלנות רפואית בנפרולוגיה / תפקודי כליות

לכליות תפקיד חשוב ביותר בשמירה על מערכת הדם, ניקיונה ואיכותה. הכליות מסננות את הדם ומספקות בנוסף מערכת המווסתת את לחץ הדם של הגוף. כמו כן, הם מבצעות סינתזה של חלבונים ומפרישות הורמונים לגוף. מחלות הפוגעות בכליות עשויות להיות קשות מאוד ואף להוביל לצורף בדיאליזה. לאור האמור חשוב לדעת שאבחון מוקדם של פגיעה או מחלה בכליות וטיפול נכון עשויים לשפר מאוד את סיכויי ההחלמה.

מהי נפרולוגיה?

נפרולוגיה עוסקת בתפקוד ומחלות של הכליות. הדבר כולל בין היתר עיסוק באבחון ובטיפול של מחלות כליה, כולל מחלות הקשורות בחוסר איזון, בעיות מבניות, מחלות כליה כרוניות וחריפות. כאשר ישנן בעיות בכליות חשוב לפעול ולטפל בהן בהקדם על מנת שלא ליצור נזק למערכות הגוף. הימנעות ממתן טיפול עשויה להביא לנזקים קשים ואף למקרי מוות. אבחון מוקדם וזיהוי תסמיני המחלה חשובים ביותר וכך גם מתן טיפול תואם ובמועד.

מה הם התסמינים המעידים על מחלות בכליות?

על מנת להבין מתי הגוף שלנו סובל מבעיות בכליות, מומלץ להכיר ולדעת מה הם הסימנים המעידים על אפשרות למצב מסוג זה. להלן עיקרי התסמינים הבולטים : 

• בעיות נשימה וקוצר נשימה – הכליות מווסתות את החומרים השונים למערכת הדם, בין השאר היא גם מנקה רעלנים. במידה והיכולת הזו נפגעת, הגוף מגיב ביצירת בצקות והעלאת לחץ הדם בשל הצטברות נוזלים.

• ירידה בתיאבון – בשל ההשפעה של תפקודי הכליות על הגוף, עשויים לחוש בחילות, לחוות הקאות וכפועל יוצא מכך ירידה בתאבון. 

• בעיות לבביות – בעיות תפקודיות והגדלת הסיכון למחלות לב.

• לחץ דם גבוה – אשר עשוי להיגרם גם כתוצאה של הצטברות נוזלים בכליות.

• תחושת חולשה – תופעות של עייפות, קוצר נשימה וכאבי עצמות. 

• שינוי במתן השתן – ירידה בכמות השתן.

מתי מתרחשת רשלנות רפואית? 

 כאשר בית המשפט בא לבחון האם במקרה מסוים ארעה רשלנות רפואית, עליו לבחון שלושה נתונים עיקריים ואת הקשר ביניהם.

1. נזק – הבסיס לכל תביעת רשלנות רפואית היא עובדת קיומו של נזק.
2. תפקוד לקוי של הצוות הרפואי – סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל, הנוהג, הזהיר והמצופה.
3. קשר סיבתי – קשר בין ההתנהלות הרשלנית לבין הנזק.

 כעיקרון, בית המשפט יפסוק שבמקרה מסוים ארעה רשלנות רפואית אם יוכח שנגרם למטופל נזק, בעקבות התנהלות רשלנית מצד הצוות הרפואי, ושהנזק היה יכול להימנע (כולו או בחלקו) אם הצוות הרפואי היה פועל כנדרש. 

באילו מקרים יש מקום לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית בתחום הנפרולוגיה?

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה היכולה להתרחש על בסיס אירוע בנקודת זמן ספציפית בתוך רצף ארוך של טיפולים ובדיקות, או על פני תקופה ובשלבים שונים של ההשתלשלות האירועים. לרוב נבחן מקרי רשלנות בשלבים להלן :

1. אבחון מוקדם –  כיום הרפואה המודרנית יודעת לזהות סימנים מקדימים בחלק ניכר מהמחלות הקיימות. מחלות נפרולוגיות אינן שונות בהיבט הזה. כפי שסקרנו בקצרה בתחילת מאמר זה, ישנם מספר לא מועט של סימנים היכולים להעיד על תחילת התפתחות מחלות נפרולוגיות. התעלמות מהן, או אי זיהוי שלהן בזמן, למרות שהנתונים כבר היו ידועים, ברורים או מחשידים, עשויה להוות התנהלות רשלנית מצד הצוות המטפל.
2. אי הפניה לבדיקות נדרשות או התעלמות מתוצאותיהן – על הצוות הרפואי להפנות את המטופלים להמשך בירור ובכלל זה לבדיקות נדרשות בהינתן הופעה של תסמינים מחשידים. אי הפניה לבדיקות הנדרשות עשויות להכשיל את הבירור ואף להחמיץ את חלון ההזדמנויות למתן טיפול יעיל. דוגמה נוספת לרשלנות בהקשר זה תהא במקרה שהבדיקות הראשוניות אכן נעשו, הממצאים שלהן העידו על קיומה של בעיה אך הן לא זכו להתייחסות מתאימה מצד גורמי הרפואה, ובשל כך לא ניתן טיפול מתאים.
3. תהליך הטיפול – הליך הטיפול יכול להיות נקודתי (טיפול ספציפי) או טיפול מתמשך. רשלנות עשויה לבוא לידי ביטוי בשלבים שונים של הטיפול. לדוגמה, לקראת התחלת הטיפול – מתן הסבר חלקי ולא מספק על אופי הטיפול, הסכנות בו והחלופות האפשרית, או בטיפול עצמו – אם ננקטה גישה טיפולית לא מיטבית או שאינה תואמת את המחלה הספציפית, כשלים בביצוע ההליך הרפואי ועוד. כל אלו עשויים להוות רשלנות רפואית בטיפול.
4. מעקב אחר מצבו של המטופל – ראוי ומצופה כי הצוות הרפואי יקפיד לבצע מעקב אחר המטופלים, לנטר את מצבם ואת טיב החלמתם מהטיפול שניתן ככל שניתן. אם לא בוצע מעקב שכזה מקום בו היה צריך להתבצע, ובשל כך הוחמץ סיבוך או אפשרות למנוע נזק מסוים, הדבר עשוי להקים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. 

דוגמה לרשלנות בתחום הנפרולוגיה – במקרי אי ספיקת כליות

אי ספיקת כליות הינה מצב שבו הכליות אינם מתפקדות כנדרש. במצב של אי ספיקת כליות נגרם נזק לרקמת הכליה ולתפקודה. כתוצאה מכך עשויה להיגרם פגיעה ביכולת הסינון של הדם והפרשת חומרי הפסולת מהגוף. אי ספיקת כליות עלולה לגרום בין היתר לעליה בנפח הנוזלים בגוף ושינויים אלקטרוליטים ואנמיה. בעיות בכליות עשויות להגביר את הסיכון לחלות במחלות שונות. חלק מהחולים עשויים להגיע למצב שמצריך השתלת כליה וטיפולי דיאליזה.

ישנם גורמי סיכון שונים שעשויים לגרום לאי ספיקת כליות, לא כולם ניתנים למניעה.

אבחון מוקדם של תסמיני המחלה מאפשר מתן טיפול בשלב ראשוני והאטת התקדמותה. בין הטיפולים המקובלים – איזון לחץ דם, שינוי תזונתי, איזון סכרת וכיו"ב. רשלנות במקרים של אי ספיקת כליות עשויה לבוא לידי ביטוי בין היתר בשלב אבחון המחלה, בירור גורמי הסיכון, בטיפול וכן במעקב.

הגשת תביעה ברשלנות רפואית בתחום הנפרולוגיה

ראשית יש לפנות אל עורך דין מתאים ומקצועי העוסק ברשלנות רפואית. יש לאסוף תיעוד רפואי מקיף ככל האפשר, מסמכי מעקב, תוצאות בדיקות, סיכומי טיפול, המלצות רופאים, מרשמים לתרופות, הפניות ומלוא התיעוד הרפואי הרלוונטי.

לאחר האיסוף של כל החומר הרפואי, יש לבצע התייעצות עם רופא מומחה בתחום המתאים. עורך הדין יוכל לסייע במציאת מומחה מתאים לצורך קבלת חוות דעת רפואית מקצועית ולהגישה לביהמ"ש בצירוף לכתב התביעה.

חשוב שהמקרה ייבחן על ידי עו"ד לרשלנות רפואית ומומחים רפואיים בתחום המתאים. הם יוכלו לבחון התהליכים שפורטו לעיל, את המסמכים הרפואיים, ואת המצב הרפואי וזאת על מנת להגיע למסקנה באם קיים בסיס להגשת תביעה.

במידה וקיימת עילה להגשת תביעה, יגיש עורך הדין את התביעה בצורה מסודרת אל בית המשפט.

הנכם מוזמנים לפנות למשרדי, לבחינת המקרה שלכם וייתכנות התביעה.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.