רשלנות רפואית בלידה והריון (גניקולוגיה ומיילדות)

היריון הוא דבר משמח, אולם מוכרים גם לא מעט הריונות שמסתיימים לצערנו שלא בטוב. בחלק מן המקרים מדובר בתוצאה שהיא פועל יוצא של התרשלות מצד הצוות הרפואי וכזו שאפשר היה למנוע. רשלנות רפואית בלידה והריון היא דבר שקורה למרבה הצער ויש צורך להתמודד עמה. 

רשלנות רפואית בלידה והריון

תביעות רשלנות רפואית בלידה והריון (גניקולוגיה ומיילדות) טומנות בחובן תביעות בנושאים הקשורים בין היתר בטיפולים גניקולוגיים, אבחון בעיות וטיפול בהן, וכן תביעות הקשורות בשלבי ההיריון השונים, מעקב ההיריון והלידה.

רשלנות רפואית בהריון (כללי)

על הרופאים המטפלים מוטלת החובה לבחון את נתוני המטופלות, תלונותיהן, לבצע מעקב רפואי ולדאוג לביצוען של כל הבדיקות הנדרשות בהתאם. היעדר אבחון עלול להביא ליצירת מצבים מסוכנים ומורכבים לרך הנולד או לאם היולדת. בין מגוון הסכנות, אפשר להצביע על מספר מקרים נפוצים אשר עלולים להתרחש:

• התעלמות מהצורך לבצע פעולה רפואית או בדיקה בזמן נתון ובכך לא לזהות בעיות אפשריות.
• שלילת היכולת מההורים לקבל החלטה לגבי סיום הריון בזמן מוקדם ככל האפשר במקרה הצורך.
• לידה של ילד עם מומים ופגמים בריאותיים קשים שלא ניתנים לטיפול לאחר הלידה.
• יצירת או אי מניעת מצב שבו ההיריון מסכן את העובר ולא פחות חשוב מכך את האם היולדת.

את מקרי הרשלנות שנוצרים אפשר לאפיין על פי סוג הבדיקות והתהליכים המגוונים שעוברת אישה במהלך ההיריון. כל אחד מההליכים במהלך ההיריון יכול להוות קרקע לתביעת רשלנות רפואית במידה ולא יתבצע כראוי.

דוגמאות לרשלנות רפואית בגניקולוגיה ומיילדות :

רשלנות רפואית באולטרסאונד

בדיקת האולטרסאונד הינה חלק מסדרת הבדיקות השגרתיות במהלך ההיריון. הבדיקה נועדה לגילוי מומים וסקירת מערכות. מקרי רשלנות הקשורים באולטרסאונד באים לידי ביטוי בין היתר באי הפניה לבדיקת האולטרסאונד, והתרשלות באופן ביצוע הבדיקה עצמה או בפענוחה. הדבר עשוי להביא להחמצת ממצאים חשובים שעשויים להשפיע על האם, העובר ומהלך ההיריון בכלל.

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר

בדיקת מי שפיר הינה הליך פולשני לאבחון מומים בעובר במהלך ההיריון. היא מומלצת בד"כ כאשר מתברר במהלך ההיריון כי קיים סיכון מוגבר למומים. מקרי רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן הסברים לגבי סיכוני הבדיקה, רשלנות בביצוע הבדיקה עצמה ואף רשלנות בפענוח ובמעקב לאחריה.

הולדה בעוולה

מהתביעות הבולטות בתחום הנ"ל הינן תביעות בגין הולדה בעוולה.

תביעות בגין הולדה בעוולה עוסקות בפגיעות ליילוד. בבסיס תביעות אלו עומדת זכות ההורים שנפגעה בשל רשלנות מצד הצוות הרפואי. כעיקרון, בבחינת מקרים אלו יש להוכיח שבשל רשלנות לא אובחנו במהלך ההיריון מומים ביילוד אשר ניתן וצריך היה לאבחן.

רשלנות רפואית במקרי תשניק סב לידתי

מדובר בסיבוך רפואית שנגרם במהלך הלידה כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן ודם לגוף. הוא מוגדר ככישלון בניסיון התינוק לנשום במהלך הלידה. אירוע מסוג זה עשוי לגרום לנזק מוחי חמור ופגיעה באברי הגוף של העובר ואף למוות. כאשר בוחנים אפשרות של רשלנות במקרים אלו, לרוב נבחן את נושא אבחון המצוקה העוברית ותגובת הצוות המטפל. הרשלנות עשויה לבוא לידי ביטוי באיחור באבחון או בתפקוד שאינו תואם את הפרקטיקה המקובלת מצד הצוות הרפואי.

רשלנות בלידה מוקדמת

על הצוות הרפואי לאבחן את הפגות ולהפנות לטיפולים מתאימים וכן להיערך ללידה בהתאם. ישנן סיבות שונות ורבות שעשויות להביא לכדי לידה מוקדמת וביניהן – סיבות רפואיות, סיבות נפשיות ואף היסטוריה של הפלות קודמות וכדומה. מהצוות הרפואי מצופה לפעול באופן מקצועי ובהתאם לפרקטיקה הנוהגת במטרה לאבחן אפשרות זו. ככל שלא נעשה כן, ונגרמה לידה מוקדמת ולקות ליילוד ייתכן וקיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית במהלך לידה

בין המאפיינים הבולטים של מקרי רשלנות רפואית בלידה הינם מקרים בהם מדובר בביצוע שגוי של פרוצדורה רפואית, בחירת שיטת יילוד לא מתאימה, ועיכוב ביילוד ובטיפול לאחריו.

להלן מספר דוגמאות למקרים בולטים של רשלנות בלידה –

1. ניטור לא נכון של האם והילוד
2. ניהול לא נכון של כליאת כתפיים של העובר
3. היעדר זיהוי של מצוקה עוברית
4. רשלנות בניתוח קיסרי

רשלנות רפואית במהלך הלידה עשויה להביא גם לקרע בדרגות שונות. קרע בדרגה חמורה עשוי לנבוע מאי ביצוע פעולות נחוצות על ידי הצוות הרפואי המיילד (כגון: אי ביצוע חתך חיץ, שימוש שגוי בציוד במהלך לידה מכשירנית כגון לידת ואקום או לידת מלקחיים וכיו"ב). קרע בדרגה חמורה עשוי להותיר את אם היולדת עם נזקים פיזיים וסיבוכים וסיכונים עתידיים משמעותיים.

רשלנות רפואית – צ'יפ גנטי

בדיקת צי'פ גנטי שנקראת גם בדיקת CMA, היא הבדיקה הגנטית מתקדמת שמטרתה לאבחן מחסור או עודף של גנים בעוברים ובאנשים עם חשד למחלה גנטית. הבדיקה מיועדת בעיקר לנשים שבמהלך ההיריון אובחנה בעיה בעובר שאותו הן נושאות, או לכל אישה המעוניינת בכך.

יש חשיבות רבה לבדיקת הצ'יפ הגנטי בפרט כאשר ישנם ממצאים לא תקינים בבדיקות ההיריון, ולכן יש ליידע על אפשרות של בדיקה זו. אי חובת היידוע שהובילה ללידה של ילד עם מום שניתן היה לזהות בבדיקה הגנטית, עשויה להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית.

כאמור, מדובר במספר דוגמאות שכיחות בתחום הגניקולוגיה והמיילדות ולמרבה הצער קיימים מקרים רבים ונוספים, ובין היתר רשלנות באבחון תסמונות שונות, במתן זריקת אפידורל, חיבור מוניטור בהריון, לידת עכוז, לידת פג, ניתוחי כריתת רחם וחצוצרות, טיפול בהריון חוץ רחמי ועוד.

לידה מכשירנית, לידת עכוז ואפידורל

חלק ניכר מהתביעות נוגע להחלטות ולפעולות בחדר הלידה עצמו: איחור בהפניה לניתוח קיסרי שמוביל למחסור בחמצן לעובר; שימוש לא נכון בוואקום או במלקחיים שגורם לקרע ליולדת או לפגיעה בעובר; אי-זיהוי של כליאת כתפיים או של לידת עכוז, הדורשות התערבות רפואית ספציפית שלא ניתנה כלל או לא ניתנה כראוי; וטעויות בשימוש באפידורל שגורמות לכאב או לנזק עצבי.

זכויות היולדת: הסכמה מדעת ונהלי משרד הבריאות

חוק זכויות החולה מחייב את הצוות הרפואי לתת הסבר מלא על הסיכונים, הסיבוכים וחלופות הטיפול ולקבל את הסכמת המטופלת מדעת לפני ביצוע הליך רפואי, היכן שהדבר נדרש ומתאפשר. לצד החוק קיימים נהלים וחוזרים של משרד הבריאות המסדירים את דרכי הטיפול וההכשרה. אלה מסייעים גם לבית המשפט לקבוע מתי הייתה סטייה מסטנדרט הטיפול הזהיר והמצופה.

האתגרים בהוכחת רשלנות בלידה

בתי חולים עשויים לטעון שהסיבוך – קרע, כליאת כתפיים או פגיעה עוברית – הוא חלק מהסיכונים הצפויים והטבעיים של הלידה, ושהצוות עשה כל שביכולתו. לכן ההוכחה מחייבת ניתוח של המסמכים הרפואיים והבדיקות, ובכלל זה רישומי המוניטור העוברי ופענוחם, באמצעות חוות דעת של מומחה מתאים (לרוב בגניקולוגיה) שיבחן את החלטות הצוות, השיקולים שנלקחו בחשבון והחלופות האפשריות.

מומלץ לבקש מבית החולים את תיק האשפוז המלא מהלידה ולוודא שהוא כולל את כל הבדיקות ורישומי המוניטור. ההליך עשוי להימשך זמן רב, אך במקרים רבים ניתן לסיימו מוקדם יותר במשא ומתן או בגישור.

הגשת תביעה ברשלנות רפואית בתחום הגניקולוגיה והמיילדות

חשוב להבין שלא כל תוצאה לא רצויה או סיבוך במהלך ההיריון או בלידה הם תוצאה של רשלנות רפואית. סיבוכים ותוצאות לא צפויות עשויות לקרות בכל היריון. לא כל דבר ניתן לאבחן ולא תמיד יש פתרון לבעיות שמופיעות בשלבים השונים של ההיריון והלידה. לכן, על מנת שתהא הצדקה ושניתן יהיה לתבוע בעילה של רשלנות רפואית בתחום הגניקולוגיה והמיילדות יש לעבור מספר שלבים :

1. על המקרה לעמוד בקריטריונים הנדרשים בכדי להקים עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
2. חשוב לפנות לעורך דין העוסק בתחום שידע לבחון את המקרה.
3. יש לאסוף את כלל החומר הרפואי מכל שלבי הטיפול החל מהכניסה להיריון ועד להולדת הילד.
4. יש להתייעץ עם מומחה רפואי בתחום המתאים, לרוב בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, על מנת לקבל חוות דעת רפואית מקצועית ועניינית.
5. הגשת כתב תביעה מנומק ומפורט המסביר את פרטי המקרה והנזקים שנגרמו בגינו.

אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עו"ד טל סיץ', על מנת לבחון את המקרה שלכם ואת היתכנות הגשת תביעה בעניינכם.

המאמר נכתב בשלון זכר מטעמי נוחות בלבד, ומיוחד לנשים וגברים כאחד.