רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

ניתוחים פלסטיים הפכו במהלך השנים להליכים זמינים ונגישים לכל המעוניין. ניתוחים אלה מתבצעים בהיקף משמעותי בארץ ובעולם. באופן ישיר כאשר ישנם ניתוחים רבים, יש גם תקלות לא מעטות. אז מהי רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים? מהם ניתוחים פלסטיים? כל התשובות לשאלות במאמר הבא העוסק ברשלנות רפואית בכירורגיה פלסטית.  

ניתוחים פלסטיים: בין רפואה לאסתטיקה

תחום הניתוחים הפלסטיים מהווה כיום חלק בלתי נפרד מעולם הרפואה המודרנית. חשוב להבין כי כל הליך של כירורגיה פלסטית הוא הליך רפואי כירורגי לכל דבר ועניין, הדורש מיומנות גבוהה, דיוק וסטנדרטים מחמירים של בטיחות.

מי מבצע ניתוחים פלסטיים?

ככלל הניתוחים מבוצעים על ידי רופאים מומחים בכירורגיה פלסטית. התהליכים מתבצעים במוסדות רפואיים מורשים, תחת פיקוח של משרד הבריאות.

ענף הפלסטיקה צמח מתוך צורך במתן פתרונות רפואיים מורכבים למחלות, פציעות ושחזורים. לאורך השנים, השיטות המתקדמות שפיתחו מנתחים פלסטיים מובילים הושאלו גם לעולם האסתטיקה. כיום, אותן טכניקות רפואיות מתקדמות משמשות עבור:

שיפור המראה החיצוני - התאמת המראה לרצון המטופל/ת, העלאת הביטחון העצמי, ותיקון פגמים - שילוב בין תפקוד רפואי לנראות אופטימלית.

 

ניתוחים פלסטיים נפוצים

חשוב לדעת שכיום הניתוחים הפלסטיים מתבצעים בשתי התוויות עיקריות: ניתוחים פלסטיים כחלק משיקום פצועים וכאלו הסובלים מבעיות רפואיות כאשר הניתוח הפלסטי הוא חלק מהפתרון או השיקום. ניתוחים פלסטיים ללא צורך רפואי לטובת שיפור מראה חיצוני. פעולות אלו הגם שמתבצעות על ידי רופאים מומחים, אין בהם צורך רפואי הכרחי, אך הן נושאים איתן את כלל הסכנות הקיימות בניתוח. כיום ישנם מגוון של ניתוחים פלסטיים, אשר מטופלים מבקשים להיעזר בהם על מנת לשפר את המראה החיצוני שלהם. באופן טבעי ישנם סוגי ניתוחים נפוצים יותר: שאיבת שומן ומתיחת בטן – זהו הליך רפואי שתכליתו הוא הסרת רקמות שומן עודפות בחלקים של הגוף ולאחר מכן מתיחה של העור באזור השאיבה לשוות לו מראה נדרש. מתיחת פנים – מתיחת פנים היא הליך שבו מהדקים רקמות עור בפנים ובמקביל מסירים שומן עודף מהפנים על מנת לקבל מראה עור צעיר יותר. ניתוחי שדיים (הגדלה/הקטנה/הרמה) – ניתוחי חזה מטרתם היא עיצוב השדיים (לרוב נשיים)  על מנת שאלו ישנו את צורתם בהתאם לצורך רפואי, או בהתאם למבוקשם של המטופלים. ניתוחי עפעפיים – זהו הליך רפואי שבמהלכו מסירים עודפי שומן ורקמות עור מאזור העיניים ולמעשה מבצעים מתיחה של האזור על מנת להקנות לו מראה צעיר יותר. ניתוחי אף – בשל מיקומו של האף במרכז הפנים, רבים מבקשים לעצב אותו באופן שיהיה לו מראה נעים יותר. לעיתים גם כחלק מפרוצדורה בהתוויה רפואית.  

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים: מתי סיבוך הופך לעילה לתביעה?

בכל הליך כירורגי קיימים סיכונים, וחשוב להבין כי גם הרופאים המיומנים ביותר אינם יכולים להבטיח 100% הצלחה. עם זאת, כאשר מתרחש נזק בלתי הפיך או תוצאה קשה, עולה השאלה המכרעת: האם מדובר בסיבוך סביר או ברשלנות רפואית שניתן היה למנוע?

המורכבות המשפטית של ניתוחים אלקטיביים

תביעות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים נחשבות למורכבות במיוחד בשל אופיו של ההליך. בניגוד לניתוחי חירום, כירורגיה אסתטית היא לרוב "ניתוח אלקטיבי" (בחירה). בתי המשפט נוטים להחמיר עם מנתחים פלסטיים בכל הנוגע לחובת הגילוי, שכן המטופל בוחר להיכנס להליך רפואי מבלי שיש לכך הצדקה קלינית דחופה.

מתי תיתכן עילה לתביעת רשלנות בכירורגיה פלסטית?

רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל אחד משלבי הטיפול, החל מהייעוץ הראשוני ועד לשלב ההחלמה:

• שלב הטרום-ניתוח: אי-מתן הסבר מפורט על הסיכונים (היעדר "הסכמה מדעת") או אי-ביצוע בדיקות רקע מתאימות למטופל.

• מהלך הניתוח: טעויות טכניות בביצוע הפרוצדורה, שימוש בציוד פגום או רשלנות של הצוות המרדים.

• מעקב ופוסט-אופרציה: זיהוי מאוחר של זיהומים, היעדר מעקב רפואי הולם לאחר הניתוח או התעלמות מתלונות המטופל בתקופת ההחלמה.

נפרט בהרחבה בהמשך המאמר.   חשוב לדעת: תוצאה אסתטית שאינה לשביעות רצונו של המטופל אינה מהווה אוטומטית רשלנות. כדי להוכיח עילה משפטית, יש להראות סטייה מ"סטנדרט הזהירות הסביר" וקשר סיבתי לנזק שנגרם.

רשלנות בהליך קבלת המטופל לניתוח

בטרם ביצוע ניתוח פלסטי, על המנתחים להיפגש עם המטופלים ולקבל אנמנזה מסודרת, לבצע בדיקה פיזית לפי הצורך ולתת הסברים לגבי חלופות אפשריות, סיכונים וסיבוכים הכרוכים בהליך וכמובן גם הפניות לבדיקות נדרשות. זאת ועוד, על הרופא המטפל להיות בטוח שאכן המטופל הבין את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהליך עצמו. הסכמה מדעת לטיפול –  על המנתחים לתת הסברים בדבר חלופות, אופי הטיפול, סיכונים וסיבוכים הכרוכים בניתוח הספציפי ולדאוג להחתמת המטופלים על טופס הסכמה לניתוח לאחר שהבינו את כל מה שהוסבר להם על ההליך. אי קבלת הסכמה מדעת כנדרש הינה הפרה של חובת הצוות הרפואי.

רשלנות במהלך הניתוח

על המנתחים לבצע את הניתוח בהתאם לפרקטיקה הנוהגת, בשיטה התואמת לנתוני המטופלים ולוודא מהלך תקין של ההליך הכירורגי, לרבות - בקרת דימומים, בדיקת חיוניות ואספקת דם לאיברים, מיקום החתכים וסימטריה, בפרט ככל שמדובר בניתוחים משני צורה או כאלו אשר כוללים תותבים וכיו"ב. רשלנות רפואית במהלך ההליך הכירורגי עצמו תהא לדוגמה במקרים בהם הנתונים היו ברורים וידועים לצוות הרפואי וחרף זאת הוא עדיין פעל בצורה לא זהירה, לא כמצופה, או באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הפרקטיקה המקובלת. להלן מספר דוגמאות כשלים/רשלנות בעת ניתוח: ביצוע ניתוח בטכניקה שגויה ו/או שאינה תואמת את נתוני המטופלים פספוס נזק שנגרם בטעות לאיברים במהלך הניתוח טעות באיבר המנותח (לדוגמה : ניתוח בצד הלא נכון או באיבר אחר) הכנסת תותבים (לדוגמה: שתלי סיליקון) לשדיים - בגדלים שונים ובצדדים שגויים הסרת עור בעודף או שאיבת שומן בעודף כל אחד מאלה עשוי להביא לנזק, סיבוך או פספוס שעשויים לגרור סבל מיותר וצורך בניתוחים חוזרים ונזקים לצמיתות

רשלנות בשלב המעקב בסמוך לאחר הניתוח

עם סיום הטיפול או הניתוח נכנס המטופל לתקופת החלמה והתאוששות. במהלך שלב זה עשויות להיווצר בעיות הקשורות לניתוח עצמו, ועל הצוות הרפואי להיות ער לכך ולעקוב אחר ההתפתחויות. במידה ולא יעשו כן עשויה אותה התעלמות של הצוות הרפואי או אי האבחנה בבעיה שניתן היה לזהות להיחשב כרשלנות רפואית. להלן תיאור של מקרים המתרחשים בשלב שלאחר הניתוח, אשר בנסיבות מסוימות עשויים להוות התנהלות רפואית רשלנית: היעדר תשומת לב לסיבוכים ותופעות לוואי שהופיעו בסמוך לאחר הניתוח ואחריו היעדר התייחסות הולמת לתלונות המטופלים לאחר הניתוח הימנעות מביצוע ביקורות ומעקב, ובכלל זה אי זמינות המנתחים לאחר הניתוח התנהלות כאמור עשויה להביא להחמצה של תהליך או סיבוך שדורשים התערבות מיידית, ובשל כך פספוס חלון הזמנים לתיקון הבעיה והותרת נזק לצמיתות

רשלנות במעקב לאורך זמן

כבכל הליך פולשני וכירורגי, עשויים להיגרם סיבוכים ונזקים. בניתוחים פלסטיים הסיבוכים או הנזקים הנפוצים הינם בין היתר – הצטלקות, זיהום, נמק, פעירת חתכים, אסימטריה, צורך בניתוחים מתקנים/חוזרים וכיו"ב. ישנה חשיבות גדולה לביצוע בדיקות מעקב לפרק זמן, בין היתר על מנת לאתר בעיות שניתן לפתור בטרם יתקבעו ויותירו נזקים לצמיתות. היעדר מעקב תקין ומספק עשוי להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.  

הגשת תביעה ברשלנות רפואית בתחום הכירורגיה הפלסטית

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית היא דבר מורכב. חשוב לזכור שההנחה המוצא הינה שהצוותים הרפואיים פועלים בצורה מקצועית וללא כוונת זדון. גם אם נפלה טעות באחת הפעולות שלהם, לא בהכרח מדובר ברשלנות רפואית ובוודאי שלא קל להוכיח זאת. בכל מקרה, במידה ורוצים להגיש תביעה בגין רשלנות, חשוב להקפיד על השלבים הבאים בתהליך: תיעוד – תעדו כל פרט מההליך הרפואי, תאריכים, שמות רופאים, צילומי הדמיה וכל מסמך שקשור להליך עצמו. אם תבקשו להגיש תביעה, לכל מסמך בהשתלשלות האירועים יש משמעות. שימרו את כל החומר הרפואי הקשור לניתוח. פניה לעורך דין – תביעה בגין רשלנות רפואית היא עניין למקצוענים. לכן חפשו עורך דין מומחה בתחום. חוות דעת רפואית – אחד השלבים הראשונים והמהותיים בהליך, הנו חוות הדעת הרפואית בתחום המתאים. על מנת שאפשר יהיה להבין את פרטי המקרה , מה היו הכשלים בתהליך, האם ארעה רשלנות ומה טיב הנזק הרפואי. הגשת כתב תביעה – לאחר איסוף החומר הרפואי, קבלת חוות הדעת מהמומחה ניגש עורך הדין למלאכת כתיבת כתב התביעה. במסגרת כתב התביעה מוצגת השתלשלות האירועים, מועלות טענותיכם ומתבקש הפיצוי לנזקיכם. הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו על מנת לברר האם גם המקרה שלכם מקורו ברשלנות רפואית. המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.