גישור ומשא ומתן בתיקי רשלנות רפואית

פעמים רבות כאשר מדמיינים הליך של תביעת רשלנות רפואית התמונה נראית כלקוחה מסדרת טלוויזיה: עורך דין נושא נאום חוצב להבות מול חבר מושבעים, עדויות דרמטיות, ובסוף פטיש השופט מכה וקובע את גורל התיק.

במציאות, ובכלל בשיטת המשפט בישראל – לא כך זה קורה.

כמו כן, מספר לא מבוטל של תיקי הרשלנות הרפואית בישראל, כלל לא מגיעים לפסק דין סופי. לא פעם התוצאות המיטביות מושגות לרוב בזירה השקטה והאסטרטגית של גישור ומשא ומתן בתיקי רשלנות רפואית. מדובר בכלים רבי עוצמה שנועדו להשיג פיצוי הוגן, לחסוך זמן יקר לכל המעורבים ולהחזיר את השליטה לידיים שלכם.

החשש של הפרט מהתנהלות מול מוסדות גדולים וחברות ביטוח – למה התפיסה הזו שגויה?

אחת התחושות המוכרות של מי שנפגע ממערכת הבריאות היא של חוסר אונים אל מול המערכת הגדולה. המטופל, שנפגע וכאוב, מול בית חולים ומערכת הרפואה הציבורית או הפרטית, חברות ביטוח עם משאבים בלתי נדלים וצוות של עורכי דין.

אבל ניהול תביעת רשלנות רפואית הוא מהלך אסטרטגי מחושב ומורכב. הוא מבוסס עובדות וראיות. נתמך במסמכים וחוות דעת מטעם מומחים. ביהמ"ש שוקל את טענות הצדדים, נותן במה לקולות המעורבים משני צידי המתרס ומאפשר חקירה של כל הגורמים הרלוונטיים במטרה להגיע לאמת ולעשיית צדק.

פנייה לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, בעל ניסיון בהתמודדות עם טענות רפואיות ובסיוע מומחים רפואיים בתחום המתאים עשויה להביא תוצאה ראויה ופיצוי הולם בגין נזקיכם ללא קשר ישיר לגודלו וחוסנו הכלכלי של הצד שכנגד.

משא ומתן – שיחה הישירה בין שני הצדדים

משא ומתן בתיקי רשלנות רפואית הנו חלק מניהול ההליך. אין זה אומר שהוא בהכרח ישיג את התוצאה הרצויה ולא כל ניסיון משא ומתן מסתיים בהבנות לשביעות כל המעורבים, אך מדובר בחלק אינהרנטי להליך המשפטי שמומלץ על ידי עורכי הדין ואף על ידי בתי המשפט.

מה זה אומר בפועל ומה המטרה ?

כל צד מציג את טענותיו וחוזקתן. התובעים באמצעות עורכי דינם מבקשים להוכיח לנתבעים כי תביעתם מבוססת וחזקה, וכי הסיכון לנתבעים בניהול התביעה עשוי להביא לפסיקת פיצוי בסכומים משמעותיים.

מאידך, הנתבעים יבקשו להציג טענות הפוכות במטרה לצמצם את הנזק ולשכנע את התובעים כי אין בתביעה ממש או שמוטב להם לסיים בפשרה בסכום נמוך.

בסופו של יום, חברות הביטוח המבטחות את הרופאים ובתי החולים הנתבעים הם גופים כלכליים. הם מנתחים סיכונים ואינם פועלות מתוך רגש, אלא מתוך חישוב "קר" של עלות מול תועלת. כשהם רואים לנגד עיניהם תיק חזק ומבוסס, כזה שנתמך בראיות וחוות דעת רציניות ואשר מנוהלות על ידי עורך דין מנוסה, הן עשויות להבין שהמשך מאבק הוא הימור יקר. לכן, במקרים לא מבוטלים, משא ומתן יעיל בשלב מוקדם יכול להוביל לסיום מהיר של הפרשה, ובפיצוי הולם ולשביעות רצונו של הנפגע, ולמעשה של כל המעורבים משני צידי המתרס.

גישור – כשגורם שלישי, ניטרלי, נכנס לתמונה

אם המשא ומתן הישיר לא צלח, או כחלק מההליך המשפטי עצמו, התיק יופנה להליך גישור. זהו שלב מכריע ומהווה חלק מהותי בהליך של תביעת רשלנות רפואית.

מה זה גישור?

גישור הוא הליך וולונטרי שבו שני הצדדים נפגשים עם גורם שלישי – המגשר – במטרה להגיע להסכם. המגשר הוא בדרך כלל שופט/ת בדימוס או עורכי דין בכירים ומנוסים, שמכירים את התחום לעומק. חשוב להדגיש – למגשר אין סמכות לכפות פתרון. תפקידו לעזור לצדדים לגשר על הפערים ביניהם.

איך זה נראה?

בכל תיק הגישור ואופיו משתנים, אך בעקרון רובם מתקיימים באופן דומה. תדמיינו חדר ישיבות, לא אולם משפט. בדרך כלל, האווירה שואפת להיות עניינית ומכבדת, כזו המאפשרת דיאלוג ישיר. כל צד מציג את עמדתו וטענותיו, ולאחר מכן המגשר מקיים לרוב פגישות נפרדות עם כל צד. בשיחות הפרטיות הללו, ניתן לדבר בגילוי לב, להצביע על החולשות והחוזקות בתיק של כל אחד מהצדדים, ולבחון אפשרויות יצירתיות לפתרון.

בחדר הגישור, כבר מתחילתו אתם בני אדם עם סיפור. יש מקום לדבר על הנזק, על הכאב ועל ההשלכות על חייכם. זהו הבדל דרמטי מההליך המשפטי אשר עשוי לעיתים להרגיש קר והפורמלי.

בין השאלות העיקריות שיש לשקול במסגרת הליך הגישור ניתן למנות את השאלות הבאות, שהן רלוונטיות לשני הצדדים :

1. מה סיכויי הצלחת התביעה בבית המשפט משפט ?
2. מה הפיצוי שניתן לצפות לו ?
3. מה עלות הפסד התביעה ?
4. מה העלות של המשך ניהול התיק ?
5. מה שווי התביעה והאם הפשרה מהווה קניית סיכון ראויה ?

פרט נוסף וחשוב שיש לציין לגבי גישור הוא היותו חסוי. מה שחולקים עם המגשר אינו עובר באופן אוטומטי לצד שכנגד וככל שאינו מסתיים בפשרה, הנאמר בו לא עובר לבית המשפט שנשאר ניטרלי ולא נחשף לכל הפרטים אליהם נחשף המגשר במסגרת הליך גישור.

תפקידכם בגישור – אתם יותר מסתם צופים מהצד

טעות נפוצה היא לחשוב שבגישור רק עורכי הדין מדברים. למעשה, לכם כבעלי הדין – התובעים, יש תפקיד מכריע.

כדי שתדעו לספר את הסיפור שלכם. לא את הסיפור המלא מהיום שנולדתם, אלא את הנקודות החשובות – איך נראו החיים שלכם לפני האירוע, ואיך הם נראים אחריו. מה נלקח מכם? מהן ההתמודדויות היומיומיות?

המגשר, ואפילו נציג חברת הביטוח, הם בני אדם. כשהם שומעים סיפור ממקור ראשון ולא דרך הנייר וכתבי הטענות השונים, עשויה להיות השפעה על מהלך המשא ומתן. התיק מפסיק להיות רק מספרים וחוות דעת, והופך לסיפור על נזק אמיתי שנגרם לאדם אמיתי.

זהו עוד אחד מיתרונות הליך הגישור שמאפשר שיח מסוג זה כבר בשלב מוקדם של ההליך.

היתרונות הברורים של גישור ומשא ומתן

בתי המשפט עצמם מכירים בכך שלהסכם שהושג בהבנה הדדית יש ערך רב, והדבר בא לידי ביטוי ביתרונות הברורים הבאים:

1. שליטה וודאות – בבית המשפט, אתם מפקידים את גורלכם בידי שופט. התוצאה לעולם אינה מובטחת. בגישור, שום הסכם לא נכפה עליכם. אתם שולטים בתוצאה. ההסכם נחתם רק אם אתם מסכימים לו.
2. חיסכון בזמן ובכסף – הליך משפטי יכול להיגרר שנים. כל שנה כזו עולה כסף, אנרגיה ומתח נפשי. גישור יכול לקצר את התהליך באופן דרמטי לחודשים ספורים, ולחסוך בעלויות הנלוות.
3. דיסקרטיות ופרטיות – גישור הוא הליך אינטימי סודי וחסוי לחלוטין. מה שנאמר בחדר הגישור, נשאר בחדר הגישור. זה מאפשר לצדדים לדבר בפתיחות ולהגן על פרטיותם.
4. פתרונות יצירתיים – בגישור, קיימת גמישות רבה יותר מאשר בפסק דין. ניתן להגיע לפתרונות החורגים מפיצוי כספי, כמו קבלת מכתב הבהרה או התנצלות, ובמקרים נדירים אף לדון בצעדים למניעת הישנות המקרה.

אז מתי בכל זאת הולכים למשפט?

חשוב להבהיר – לא כל תיק מתאים לגישור. ישנם מקרים שבהם הצד השני "מתבצר בעמדותיו", מציע הצעות לא ריאליות, או פשוט מכחיש כל אחריות למרות הראיות הברורות.

במצבים אלה, ניהול התיק בבית המשפט הוא לא רק אפשרות, אלא המלצה. הנכונות והיכולת ללכת "עד הסוף" ולהילחם בבית המשפט הם משהו שיש לקחת בחשבון כשיוצאים לדרך ומגישים תביעה לבית המשפט.

משמעות חתימה על הסכם פשרה – סופיות התביעה

חשוב להבין נקודה מהותית אחרונה – בעיקרון, חתימה על הסכם פשרה היא סוף פסוק. מרגע שההסכם נחתם, ניתן לו תוקף של פסק דין, ושולם הפיצוי המוסכם לא ניתן לתבוע את הגורם הרפואי שוב בגין אותו מקרה.

זהו עיקרון של "סופיות התביעה". חשוב להדגיש כי הסכם הפשרה בדרך כלל סוגר את הפתח על תביעה עתידית לא רק נגד הנתבע הישיר, אלא נגד כל גורם אחר הקשור אליו ולאירוע, כמו בית החולים, רופאים נוספים, אחיות ועובדים אחרים. לכן, חשוב לוודא שהפיצוי שהושג בהסכם נותן מענה מקיף לכל הנזקים, הנוכחיים והעתידיים, ושההחלטה להתפשר נעשית לאחר שקילת כל ההיבטים הנדרשים.

הצעד הראשון הוא לא תביעה, אלא הבנה

הדרך לפיצוי וצדק אחרי נזקי גוף כתוצאה מרשלנות רפואית היא מורכבת ורצופה מהמורות רגשיות ומשפטיות. מדובר בהליך שעשוי להימשך זמן רב במסגרת ניהלו בבית המשפט.

אך חשוב שתזכרו – הזירה המרכזית שבה הדברים קורים היא לא בהכרח באור הזרקורים של בית המשפט, אלא לעיתים בחדרי המשא ומתן שבהם מתקבלות ההחלטות הנכונות עבורכם. הבנת הדינמיקה של משא ומתן והליך הגישור והיערכות נכונה אליהם, היא המפתח להחזרת השליטה לידיכם ולהשגת התוצאה הטובה ביותר עבורכם.

הצעד הראשון שלך הוא לא להחליט אם לתבוע. אלא הוא להבין את כל האפשרויות העומדות בפניכם. אם אתם מרגישים שנעשה לכם עוול ונגרם לכם נזק, אני מזמין אתכם לפנות למשרדנו לפגישת ייעוץ, שבה נוכל לבחון את המקרה ולהתוות יחד את האסטרטגיה הנכונה ביותר עבורכם.

המאמר נכתב בשלון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.