רשלנות רפואית אף אוזן גרון

תחום האא"ג - אף, אוזן, גרון - כולל מגוון רחב של ניתוחים ואבחונים, החל מהליכים שגרתיים בילדים ועד לניתוחים מורכבים בסמיכות לעצבים קריטיים. כמו כן הוא כולל ניתוחים אסתטיים לשיפור מראה האף או תפקודיים לשיפור הנשימה ולעיתים אף ניתוחים משולבים. ברוב המקרים הטיפול עובר ללא סיבוכים אך כאשר הצוות הרפואי מתעלם מתלונות, מבצע ניתוח ברשלנות, או מאחר באבחון מצב שמצריך בירור רופא, עשויה לקום עילת תביעה ברשלנות רפואית בתחום האא"ג.  

תחום האא"ג - מה הוא כולל?

מומחה אף אוזן גרון מטפל בטווח רחב של מצבים: דלקות אוזניים וסינוסים, הפרעות שמיעה ושיווי משקל, ניתוחי אף ומחיצה, ניתוחי שקדים ואדנואידים, ניתוחי גרון, ובמקרים מסוימים גם ניתוחי בלוטת תריס ובלוטות רוק. במקביל, מומחה האא"ג הוא לרוב הרופא הראשון שנחשף לתלונות כמו צרידות כרונית, גוש בצוואר, כאב אוזן חוזר וקושי בבליעה - תלונות שיכולות להיות הביטוי הראשון של מצבים שמחייבים בירור מעמיק. הרוחב הזה של ההתמחות הוא גם נקודת חוזק וגם מקור לכשלים: ניתוחים אלו מבוצעים בסמיכות לעצבים ואיברים רגישים אחרים - כל אחד מהם נושא משמעות תפקודית שקשה מאוד לפצות עליה לאחר שנפגעה.  

מתי מתרחשת רשלנות רפואית בתחום האא"ג?

על מנת לבסס תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח כמה יסודות מצטברים: ראשית, שהרופא חרג מסטנדרט הזהירות הרפואי - כלומר, שלא פעל כפי שרופא סביר ומיומן באותה התמחות היה פועל באותן נסיבות או במילים אחרות - התרשל. שנית, שנגרם נזק ושלישית - שחריגה זו היא שגרמה לנזק בפועל. רשלנות רפואית בתחום האא"ג יכולה להתרחש בכל אחד מהשלבים - קדם הניתוח, במהלכו, ואחריו. היא יכולה להיות גם כשל כירורגי ממשי, וגם מחדל בניטור, בשחרור, או בהסכמה מדעת.  

השלבים שבהם עלולה להתרחש רשלנות

 

השלב הטרום-ניתוחי: כשלים באבחון ובהערכה הרפואית

רשלנות רפואית בניתוחי אף-אוזן-גרון (אא"ג) אינה מתמצה רק בטעות טכנית של המנתח בזמן אמת על שולחן הניתוחים. לעיתים קרובות, הכשל הגורלי מתרחש הרבה קודם לכן – בשלב הטרום-ניתוחי. שלב זה, הכולל את האבחון המקדים, ההערכה הקלינית ותכנון הפרוצדורה, מעמיד בפני הרופא חובת זהירות מחמירה.

מדובר במצבים בהם המנתח מחליט על ביצוע ניתוח מבלי שביצע את מלוא בדיקות האבחון הנדרשות כדי להבין את האנטומיה הייחודית של המטופל או את חומרת מצבו. כך למשל, החלטה על ניתוח סינוסים או ניתוח מחיצת האף ללא פענוח מדויק של הדמיות CT עדכניות; או לחילופין, החלטה על ניתוח לכריתת נגע במיתרי הקול מבלי לבצע בירור אנדוסקופי מקיף ומבלי לשלול אבחנות מבדלות חמורות אחרות.

אבחון טרום-ניתוחי רשלני, חסר או שגוי, עשוי להוביל לתכנון כירורגי לקוי. רופא המנתח מטפל על בסיס אבחנה שגויה, או מבלי שמיפה כראוי את סיכוני הניתוח הספציפיים לאותו מטופל, חורג מסטנדרט הרפואה הסביר. במידה שהתברר בדיעבד כי אבחון טרום-ניתוחי קפדני יותר היה מונע את הצורך בניתוח, משנה את היקפו או מונע סיבוכים קשים (כגון פגיעה בעצבי הפנים, בעצב השמיעה או פגיעה אנטומית בלתי הפיכה) – קמה למטופל עילת תביעה מוצקה בגין רשלנות בשלב האבחון וההכנה לניתוח.

 

שלב הניתוח: מחדלים בחדר הניתוח וסטייה מהסטנדרט הכירורגי

ניתוחי אף-אוזן-גרון, ובעיקר ניתוחי ראש-צוואר, נחשבים למורכבים ורגישים במיוחד בשל האנטומיה הצפופה והסמיכות המיידית למבנים עצביים קריטיים ובלתי הפיכים. במהלך הביצוע הכירורגי, נדרש המנתח לרמת מיומנות וזהירות מקסימלית, כאשר כל סטייה מהפרקטיקה המקובלת עלולה להוביל לנזקים לצמיתות.

בין הכשלים הכירורגיים הנפוצים והחמורים בשלב זה:

• פגיעה עצבית חבלתית: עצב הפנים (העצב השביעי), השולט על שרירי ההבעה, עובר בתוך האוזן התיכונה ונמצא בסיכון מוגבר בניתוחי אוזניים (כמו ניתוח מסטואידקטומיה או הסרת כולסטאטומה). באופן דומה, עצב הלרינגיאוס החוזר (Recurrent Laryngeal Nerve), האחראי על תנועת מיתרי הקול, נמצא בסיכון ישיר בכל ניתוח של בלוטת התריס (תירואיד). פגיעה בעצבים אלו בשל טעות טכנית, חוסר מיומנות, או מחדל חמור של אי-שימוש בניטור עצבי תוך-ניתוחי במקרים המחייבים זאת, עלולה להוביל לשיתוק בפנים (Facial Palsy) או לאובדן הקול.

• חדירה למבנים אנטומיים סמוכים: ניתוחי סינוסים אנדוסקופיים מבוצעים בסמיכות רבה לבסיס הגולגולת ולארובת העין. חריגה רשלנית מגבולות הניתוח עלולה לגרום לדוגמה לקריעת קרומי המוח או אף למצבים מסכני חיים המצריכים לעיתים קרובות ניתוח דחוף לתיקון.

• רשלנות בניהול הסיכונים ובשלב ההתאוששות: כשל ניתוחי אינו מסתכם רק בחתך שגוי, אלא גם בניהול רפואי לקוי של הפרוצדורה. דוגמה מובהקת לכך היא שחרור מוקדם מדי של מטופל לאחר ניתוח כריתת שקדים מבלי לוודא עמידה קפדנית בקריטריונים של יציבות המודינמית ובקרת דימום – מחדל שעלול להסתיים בדימום מאוחר וקטלני בבית המטופל.

כאשר הניתוח נכשל בשל תכנון לקוי, ביצוע כירורגי רשלני או התעלמות מסימני אזהרה תוך-ניתוחיים, אין מדובר ב"סיבוך טבעי של הניתוח" כפי שהרופאים עשויים לפעמים לטעון – אלא ברשלנות רפואית המקימה עילת תביעה לפיצויים משמעותיים.

 

שלב ההתאוששות והמעקב: כשלים בזיהוי סיבוכים

חובת הזהירות של המנתח והצוות הרפואי אינה מסתיימת בחדר הניתוח. שלב ההתאוששות והמעקב שלאחר הפרוצדורה הם קריטיים לזיהוי מוקדם של סיבוכים מסכני חיים או נזקים בלתי הפיכים.

תלונות מצד המטופל על כאב חריג שאינו מגיב לטיפול, דימום פעיל, קשיי נשימה או שינוי במדדים החיוניים – מחייבות הערכה קלינית דחופה ובדיקה חוזרת של רופא, ולא מענה שגרתי או אדיש.

עילות תביעה נפוצות בשלב זה כוללות:

• מחדל של הצוות הסיעודי: אי-דיווח או השהיית דיווח לרופא התורן על הידרדרות במצב המטופל.

• שחרור מוקדם ורשלני: שחרור המטופל לביתו בטרם עמד בקריטריונים הרפואיים המקובלים (כמו יציבות המודינמית ובקרת דימום מלאה).

• היעדר הנחיות אזהרה בשחרור: אי-מתן הסבר מפורט בכתב ובעל פה לגבי "נורות אזהרה" המחייבות פנייה דחופה למיון (כמו זיהוי דימום מאוחר לאחר ניתוח שקדים).

התעלמות מתלונות המטופל בשלב המעקב או כשל ברצף הטיפולי מהווים סטייה חמורה מסטנדרט הרפואה הסביר, ומקימים עילת תביעה מוצקה בגין הנזקים שנגרמו.

 

מקרים נפוצים של רשלנות רפואית באף-אוזן-גרון

תביעות בתחום האא"ג וניתוחי ראש-צוואר נובעות לרוב מאבחון לקוי או מביצוע כירורגי שאינו תואם את הסטנדרט הרפואי המקובל. להלן הדוגמאות השכיחות ביותר המקימות עילת תביעה:

אבחון מאוחר של כולסטאטומה: החמצה או שיהוי באבחון של גידול שפיר אך הרסני באוזן התיכונה, אשר מוביל לשחיקת עצמימי השמיעה ולנזק עצבי בלתי הפיך.

פגיעה בעצב הפנים (העצב השביעי): חיתוך או פגיעה חבלתית בעצב במהלך ניתוחי אוזניים (כגון מסטואידקטומיה), המותירים את המטופל עם שיתוק פנים קבוע (Facial Palsy) ועיוות אסתטי.

נזק לעצב הלרינגיאוס החוזר (Recurrent Laryngeal Nerve): פגיעה בעצב האחראי על מיתרי הקול במהלך ניתוחי בלוטת התריס (תירואיד) – לרוב בשל אי-שימוש בניטור עצבי תוך-ניתוחי – הגורמת לצרידות קבועה או לאובדן הקול.

כשלים בניתוחי סינוסים אנדוסקופיים (FESS): חריגה רשלנית מגבולות האנטומיה וחדירה לבסיס הגולגולת, הגורמת לדליפת נוזל מוחי-שדרתי (CSF Leak) – מצב מסכן חיים המצריך ניתוח דחוף לתיקון הדלף.

סיבוכים חמורים לאחר ניתוח שקדים: שחרור מוקדם מדי של מטופל (בעיקר ילדים) לביתו מבלי לוודא עצירת דימום מלאה, דבר המוביל לדימום משני מאוחר, מסיבי ומסכן חיים שלא אובחן בזמן.

רשלנות בניתוחי אף (פונקציונליים ואסתטיים): פגיעה חמורה במחיצת האף או בקונכיות המובילה לחסימה נשימתית קבועה, או כשל כירורגי הגורם לקריסת מבנה האף ועיוות אסתטי קשה.

החמצת גידול בעצב השמיעה (אקוסטיק נוירומה): התעלמות מתלונות על אובדן שמיעה חד-צדדי מתקדם וייחוסו השגוי להסתיידות או לגיל, ללא הפנייה לבדיקת MRI חיונית.

אי-אבחון של סרטן מיתרי הקול/גרון: התעלמות מצרידות כרונית שנמשכת מעל שלושה שבועות ואי-הפניית המטופל לבדיקת לרינגוסקופיה (סיב אופטי), דבר המוביל להחמצת גידול ממאיר ופגיעה קשה בסיכויי ההחלמה.

 

נזקים מוכרים בתחום האא"ג

נזקים שנגרמים כתוצאה מרשלנות בתחום האא"ג עשויים לכלול בין היתר: אובדן שמיעה חלקי או מלא, שיתוק שרירי הפנים, שינוי קולי קבוע, הפרעת שיווי משקל, כאב כרוני, הפרעות בליעה, פגיעה אסתטית, צורך בטיפולים שיקומיים ממושכים, ובמקרים מסוימים - פגיעה תפקודית שמשפיעה על יכולת העבודה ועל איכות החיים לטווח ארוך. כל אחד מאלה עשוי להיות מוכר כראש נזק עצמאי בגדרי תביעת פיצויים.  

הגשת תביעה ברשלנות רפואית בתחום האא"ג

כל תביעה מתחילה באיסוף התיעוד הרפואי המלא: גיליון ניתוח, רישומי אחיות, תוצאות בדיקות שמיעה ודימות, קריטריוני שחרור. חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מעניק למטופל זכות לקבל עותק מלא של התיעוד הרפואי. לאחר קבלת הרישומים, עורך הדין פונה למומחה אא"ג לקבלת חוות דעת רפואית שתבחן האם הטיפול שניתן עמד בסטנדרט הנדרש. חוות הדעת היא הבסיס הראייתי של כל תביעה. ניתן לתבוע את הרופא המטפל, את הצוות הסיעודי, ואת המוסד הרפואי - בין אם מדובר בבית חולים ציבורי ובין אם בקליניקה פרטית. תביעות בתחום מנוהלות לרוב בשכר הצלחה, ללא עלות מקדמית.  

מה עושים עכשיו?

אם סבלתם מסיבוך לאחר ניתוח אא"ג, מאובדן שמיעה, משינוי קולי, או ממצב שלא אובחן בזמן - הצעד הראשון הוא פנייה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית לבחינה ראשונית של הנסיבות. הבחינה כוללת עיון בתיעוד הרפואי והערכה אם יש בסיס לחוות דעת מומחה. ניתן לפנות למשרד עורכי דין טל סיץ' לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות. המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד. המידע המוצג בעמוד זה הינו לצורך הכוונה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. לקבלת ייעוץ המותאם לנסיבותיך הספציפיות, פנה למשרדנו לשיחה ראשונית.