רשלנות בבחירת סוגי שתלים והתאמת הגודל בניתוחי הגדלת חזה

ההחלטה לעבור ניתוח הגדלת חזה היא החלטה אישית עמוקה, הכרוכה בהשקעה רגשית וכלכלית משמעותית. זוהי החלטה שמקורה ברצון להרגיש שלמה יותר, בטוחה יותר ונוחה יותר בגופך. לכן, כאשר התוצאה הסופית אינה תואמת את הציפיות, או גרוע מכך – כאשר מתרחשים סיבוכים ונזקים, האכזבה היא צורבת במיוחד.

חשוב להדגיש, לא כל תוצאה שאינה מושלמת מהווה רשלנות. אולם, הצלחת הניתוח תלויה באופן קריטי בתהליך התכנון המקדים, בבחירה מושכלת של סוג וגודל השתל ובביצוע כירורגי מדויק. סטייה משמעותית מהסטנדרט המקצועי בכל אחד מהשלבים הללו, אשר מובילה לנזק אסתטי או רפואי, בהחלט יכולה להוות עילה להגשת תביעה.

סוגי שתלים – הבנת האפשרויות היא הצעד הראשון

עולם השתלים מציע מגוון אפשרויות, ולכל בחירה יש השפעה ישירה על המראה הסופי. חלק מתהליך "ההסכמה מדעת", שאליו מחויב הרופא על פי חוק זכויות החולה וסטנדרט הטיפול המקובל, הוא להסביר למטופלת בפירוט את ההבדלים המהותיים בין האפשרויות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.

נביא מספר דוגמאות:

שתלי סיליקון מול שתלי סליין (מי מלח):

שתלי סיליקון – אלו השתלים הנפוצים ביותר כיום. הם מלאים בג'ל סיליקון, המעניק תחושה ומראה טבעיים מאוד. באופן המדמה תחושה של חזה טבעי לעומת סוגים ישנים שהיו קשים יותר למגע. במקרה של קרע במעטפת, הסיליקון המודרני נוטה להישאר במקומו ומסייע להתמודד עם דלף (חומר קוהסיבי).

שתלי סליין – שתלים אלו ממולאים בתמיסת מי מלח. יתרונם בא לידי ביטוי ביכולת שליטה טובה על עיצוב החזה, מאחר ומילוי השתל נעשה לאחר החדרת השתל עצמו. יתרון נוסף הוא במקרה של קרע ויכולת הגוף להתמודד עם מי המלח. חסרונם בעיקרון תחושתי, שכן התחושה פחות טבעית.

שתלים עגולים מול שתלים אנטומיים (צורת טיפה):

שתלים עגולים – כשמם כן הם, סימטריים ועגולים. הם מעניקים מראה מלא או זקוף יותר, במיוחד בחלק העליון של השד ("הקוטב העליון"), ומייצרים מראה של מחשוף מלא ובולט יותר. מכיוון שהם סימטריים, הסיכון של "עיוות" בצורה כתוצאה ממיקום או סיבוב השתל פוחת.

שתלים אנטומיים – מעוצבים בצורת טיפה או לעיתים מכונה צורה אגסית, מאופיינים בנפח גדול יותר בחלקם התחתון ופחות בחלקם העליון. מטרתם לחקות את המראה הטבעי של השד. הם מתאימים לנשים המעוניינות בתוצאה עדינה וטבעית יותר. מאידך, אחד החסרונות הבולטים לעומת שתל עגול הוא הסיכון בסיבוב ותזוזת השתל שעשוי ליצור עיוות בצורת השד וצורך בניתוח לתיקון.

שתלים עם מעטפת חלקה מול מחוספסת:

למעטפת השתל יש תפקיד ב"אינטראקציה" שלו עם רקמות הגוף. יש הטוענים שמעטפת מחוספסת מסייעת להפחית את הסיכון לסיבוך של "התכווצות קופסית" ולמנוע תזוזה של השתלים. מאידך, ישנם דיווחים על כך ששתלים מחוספסים עשויים להביא לדלקות ותופעות נוספות. לעומת זאת, מעטפת חלקה נוטה להרגיש נעימה יותר במגע ולאפשר לחזה לנוע באופן טבעי יותר בגוף ולתרום למראה ולתחושה. עם זאת, ישנם דיווחים על סיכון מוגבר להיווצרות קופסית ולתזוזת השתל בכיס.

ניתוח הגדלת החזה – תהליך ההתאמה והמדידה

זהו השלב החשוב ביותר, והמקום בו מתרחשות טעויות רבות המובילות לתביעות רשלנות בהגדלת חזה.

פגישת ייעוץ מקצועית אינה שיחה כללית, היא תהליך קליני מדוקדק הכולל מדידות. נבהיר שלא כל חוסר בבדיקה ספציפית מצדיק הגשת תביעת רשלנות, ועל כל מקרה להיבחן לגופו.

להלן מספר דוגמאות (לא בהכרח מחייבות, אך להלן מובאות לידיעתכם) :

מדידות אנטומיות – המנתח מודד את נתוני הגוף ויבצע מדידות של השדיים. לדוגמה: רוחב בסיס השד, המרחק בין השדיים, המרחק מהפטמה לקפל התת-שדי ועוד. מדידות אלו מגדירות את ה"מסגרת" שבה ניתן למקם את השתל, הנפח הרצוי וכדומה.

הערכת רקמות – המנתח מעריך את עובי ואיכות העור, ואת כמות רקמת השד הקיימת. בחירת שתל בגודל שאינו תואם את טיב העור ונתוני המטופלת, עשוי להביא לכישלון הניתוח, תוצאה לא אופטימאלית, צורך בניתוחים חוזרים ואף לסיבוכים קשים.

בדיקות רפואיות – מעבר לבדיקות הפיזיולוגיות, מצופה כי המנתח יפנה לבדיקות דם, הדמיית שדיים, ובפרט אם מדובר בניתוח להחלפת שתלים ישנים.

מנתח שלא מבצע הכנה מוקפדת, מדלג על בדיקות בסיסיות או דוחף לבחירת שתל שאינו מתאים לאנטומיה של המטופלת משיקולים כאלו ואחרים, עשוי להימצא כמי שפעל באופן רשלני.

מתי תוצאה מאכזבת הופכת לעילת תביעה ?

כידוע לא כל תוצאה מאכזבת היא תוצאה של רשלנות המצדיקה הגשת תביעה. עם זאת, ישנם מקרים בהם תוצאה לא טובה או הופעת סיבוך הם בסבירות גבוהה יותר פועל יוצא של תכנון לקוי. להלן מספר דוגמאות:

בחירת שתל שגוי – למשל, שימוש בשתל גדול במיוחד שאינו מתאים לשד הטבעי של המטופלת ונתוני גופה. עשוי ליצור מראה מלאכותי, מוזר או מעוות ואף לגרום לסיבוכים.

יצירת "כיס" בגודל או במיקום שגוי – ה"כיס" הוא החלל שהמנתח יוצר עבור השתל. כיס גדול מדי יגרום לשתל "לטייל" ולצנוח מתחת לקפל השד. כיס קטן מדי ילחיץ את השתל ויגרום למראה "תקוע". כיסים שנוצרו בגבהים שונים יובילו לאסימטריה בולטת.

אסימטריה קשה שלא הייתה קיימת – ניתוח שמייצר או מחמיר אסימטריה באופן משמעותי (למשל, פטמות בגבהים שונים, הפרש נפחים ניכר) מעיד לרוב על ביצוע כירורגי לקוי.

כשל ב"הסכמה מדעת" – אם המנתח לא הסביר על הסיכונים הספציפיים למטופלת (למשל, סיכון מוגבר לקפלים עקב עור דק) או לא הציג בפניה את כל האפשרויות, עשוי להימצא כמי שהפר את חוברתו כלפי המטופלת למתן הסבר וקבלת הסכמה מדעת לטיפול.

כניעה לבקשת המטופלת בניגוד לשיקול דעת רפואי – חובתו של המנתח להתריע מפני בחירה שעלולה להוביל לתוצאה גרועה. מנתח ש"נכנע" לבקשת מטופלת וגורם לה נזק, מבלי להסביר ולהבהיר לגבי משמעויות והשלכות הבחירה הספציפית של המטופלת, והחלופות האפשריות, יתקשה להסתתר מאחורי הטיעון "זה מה שהיא רצתה".

ומה לגבי הגוף שלך? אחריות הרופא להתחשב במאפיינים אישיים – ההגנה תטען לעיתים קרובות שהתוצאה נובעת מהאנטומיה הייחודית של המטופלת. עם זאת, מצופה מהמנתח לזהות מאפיינים או נתונים אלו מראש ולהסביר למטופלת כיצד הם עלולים להשפיע על התוצאה, כחלק מתהליך ההסכמה מדעת וההכנה לניתוח.

התיק הרפואי כראיה מרכזית – מה לחפש בין השורות

הוכחת התביעה נסמכת על חוות דעת מומחה הבוחן את התיעוד הרפואי. עורך דין רשלנות רפואית יבחן את התיעוד לא רק על מה שכתוב בו, אלא גם על מה שחסר. היעדר רישום של מדידות טרום-ניתוחיות, התעלמות מניתוח הגדלה קודם או מנותני המטופלים שהיו צרכים להוביל לבחירה בשתל אחר מזה בו נעשה שימוש וכדומה, או דו"ח ניתוח שמלמד על הכנסת שתלים בגישה שאינה נכונה למטופלת, יכולים להעיד על "דגל אדום" משמעותי ולתמוך בטענת רשלנות רפואית.

אל תחכו – חשיבות הזמן ומגבלת ההתיישנות

לצד ההתמודדות הרגשית, חשוב להכיר במגבלת הזמן. חוק ההתיישנות קובע כי תביעת רשלנות רפואית יש להגיש בדרך כלל תוך שבע שנים. המתנה ארוכה מדי עלולה לחסום את האפשרות לתבוע ולקבל פיצוי.

ההחלטה לעבור ניתוח הגדלת חזה נובעת מהרצון להרגיש טוב יותר. אם התוצאה שהתקבלה גרמה לכן להרגיש רע יותר, חשוב שתדעו שאתן לא לבד. אם אתן חוששות שנגרם לכן נזק כתוצאה מרשלנות, צרו קשר לייעוץ דיסקרטי ומכיל כדי להבין את זכויותיכן. ייתכן שמגיע לכן פיצוי כספי שיוכל לסייע בהחזר ההפסדים שנגרמו לכן בעקבות הניתוח וכן לכסות הוצאות רפואיות הכרוכות בניתוח נוסף או מתקן.