רשלנות רפואית באנדוקרדיטיס – דלקת פנים הלב

אנדוקרדיטיס היא מחלה שקטה, סמויה, אך עם פוטנציאל להיות קשה ומורכבת. אבחון מאוחר או טיפול שגוי באנדוקרדיטיס עשוי להסתיים בפגיעות רפואיות משמעותיות ולעיתים גם קיצור של תוחלת החיים. מדובר בתרחישים שהמערכת הרפואית יכולה וצריכה למנוע. כאשר היא נכשלת בכך, עומדת למי שנפגע הזכות לקבל הכרה ופיצוי בגין נזקיו.

מהי אנדוקרדיטיס ולמה חשוב לאבחן אותה במהירות?

אנדוקרדיטיס, או בשמה העברי "דלקת פנים הלב", היא מחלה זיהומית הממוקדת בשכבות הפנימיות של הלב, ובמיוחד במסתמי הלב. לרוב היא נגרמת כתוצאה מחדירת חיידקים לזרם הדם והתיישבותם על מסתמים בלב – בין אם מדובר במסתם טבעי ובין אם מכשור רפואי מלאכותי שהושתל בניתוח. הזיהום אינו נעצר בלב: הוא עלול להתפשט לאיברים חיוניים כמו המוח, הכליות או הריאות, ולגרום לסיבוכים מסכני חיים כמו אי ספיקת לב, תסחיפים, שיתוק או אף מוות.

החיידקים חודרים לדם דרך מנגנונים יומיומיים לכאורה – טיפולים רפואיים שונים, או אפילו פציעה מזערית בעור. אך כאשר הגוף אינו מצליח להילחם בזיהום והמערכת הרפואית לא מזהה את התסמינים בזמן, נוצרת סכנה אמיתית. סטפילוקוקוס, סטרפטוקוקוס וירידנס, או חיידקי HACEK ועוד הם בין המחוללים המוכרים, ולעיתים גם פטריות עשויות להיות אחראיות לתופעה. המשותף לכולם: פוטנציאל ההרס הגבוה ותחושת הדחיפות שהאבחון והתגובה הרפואית חייבים לשקף.

מי עלול לפתח אנדוקרדיטיס ומהם גורמי הסיכון העיקריים?

החולה הממוצע אינו יודע מראש שהוא מצוי בקבוצת סיכון לאנדוקרדיטיס אך לרפואה יש אפשרות לדעת. לכן, הציפייה מרופא המשפחה, מהקרדיולוג או מהמומחה הזיהומי להכיר את התמונה המלאה ולהגיב בהתאם. אנשים עם מסתם לב מלאכותי, חולים שמומי לב מולדים שלהם תוקנו, או עם היסטוריה של שימוש במחטים לא סטריליות, הן חלק מהדוגמאות לאנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח את הדלקת.

בקרב קבוצות אלו, מצופה מהמערכת הרפואית לבצע מעקב יזום, להסביר למטופל מתי לפנות לבדיקה ולספק במקרים מסוימים טיפול אנטיביוטי מונע לפני פעולות פולשניות. כאשר מערכת הבריאות מתעלמת מסיכון זה היא עלולה להיכשל במניעת אחד הסיבוכים המסוכנים בלב.

אבחון שנעשה מאוחר מדי – שורש הרשלנות

אנדוקרדיטיס נחשבת למחלה מתעתעת. לעיתים התסמינים הראשונים נראים כמו שפעת, חולשה, חום,  צמרמורות והזעות. אך כאשר מדובר במטופל מקבוצת סיכון, על הרופא להיות דרוך. כאן בדיוק מתחיל המבחן: האם הרופא פועל לאיתור מוקדם של המחלה? בודק האם קיימת איוושה לבבית חדשה (כפי שניתן למצוא במרבית החולים) ? האם מלווים לתסמינים אובדן משקל ותיאבון ? האם קיימים כאבי פרקים וגב או אף תסמינים נוירולוגים (כפי שניתן למצוא מתסחיפים למוח) ? ועוד תסמינים מוכרים.

הפרקטיקה המקובלת לאבחון דלקת זיהומית של פנים הלב הינה לחפש שילוב של מספר מאפיינים או ממצאים, כגון: תרבית דם חיובית, ביצוע אקו לב שמראה קיומה של בעיה כזו או אחרת, עדות למעורבות של כלי דם (תסחיף, מפרצת, דימום מוחי), ממצאים שמעידים על מעורבות של מערכת החיסון ועוד. לא כל התסמינים חייבים להופיע במקביל, אך מקובל לחפש שילוב של כמה מהם.

רשלנות רפואית באנדוקרדיטיס

רשלנות רפואית בקרדיולוגיה יכולה לבוא לידי ביטוי משילוב של גורמים וסיבות – אבחון שגוי, עיכוב בטיפול, הפניה מאוחרת לבדיקות נדרשות, או התעלמות מהיסטוריה רפואית. כל אלה מצטברים לתוצאה אחת: החמרה של המחלה, ולעיתים קטסטרופה רפואית. ישנם גם מקרים בהם נרשמה בטעות אבחנה רפואית שגויה ואחריה ניתן טיפול שלא התאים למחלה האמיתית או מקרים בהם המטופל שוחרר לביתו למרות שמצבו דרש השגחה צמודה.

במקרים של אנדוקרדיטיס, רשלנות יכולה גם לבוא לידי ביטוי בכל שלא ניתן טיפול יעיל שמשמיד את כל החיידקים (לדוגמה לא ניתן טיפול אנטיביוטי נכון או משך הטיפול לא היה מספיק). מעקב וניטור לא מספק של החולה ותגובתו לטיפול גם היא עשויה להוות רשלנות רפואית.

דוגמה נוספת למקרה של רשלנות בטיפול באנדוקרדיטיס – אי ביצוע ניתוח במקרים בהם קיימת התוויה לניתוח למניעת סיבוכים או פגיעות קשות יותר. בעיות עם מסתם מלאכותי שהזדהם והביא לחוסר תפקוד לדוגמה וחוסר יכולת להשמיד את הזיהום הם דוגמאות למקרים בהם יש צורך בניתוח.

הדרך להוכיח רשלנות

כדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בקרדיולוגיה או לענייננו בטיפול באנדוקרדיטיס, דרושה הבנה עמוקה של ההיבטים הרפואיים והמשפטיים כאחד. זהו תחום מורכב, הדורש לנתח את שורת ההחלטות שקיבלו הרופאים לאורך זמן, ולבחון האם פעלו בהתאם לסטנדרט הסביר המצופה מהם. לא די להראות שנגרם נזק. יש להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מהתנהלות רשלנית.

במשרדנו, אנו פועלים בשיתוף מומחים רפואיים – קרדיולוגים, זיהומולוגים, ולעיתים גם מומחי הדמיה. ביחד אנחנו בוחנים את כל נתוני התיק : הבדיקות, סיכומי האשפוז, ההתכתבויות, התרביות, הפרשנויות שניתנו ומנסים להבין האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות, מה הייתה אותה רשלנות, כיצד גרמה לנזק ומה בסופו של יום היתכנות התביעה לקבלת הפיצוי.

לאחר שגובשה חוות דעת רפואית מוצקה, ניגשים לשלב התביעה – שם מפרטים מהם נזקי גוף, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות עתידיות, פגיעה נפשית, עוגמת נפש והפסדים נלווים לנפגע וסביבתו.

אם אתם מרגישים שקיבלתם טיפול לקוי, או שהמחלה שלכם אובחנה באיחור לא סביר, יש לכך משמעות משפטית. המערכת לעיתים מנסה להציג את המצב כאילו נעשה "הכל לפי הספר" – אבל בפועל, כשמנתחים את השתלשלות האירועים, לעיתים ניתן ללמוד שמישהו לא פעל באחריות הנדרשת וכשזה קורה, ניתן לפעול בנדון.

משרדנו בנוי כדי להתמודד בדיוק עם מקרים כאלה – משלב ההיכרות האישית, דרך האזנה לסיפור, ועד לניתוח המקצועי של כל אספקט בתיק. אנו וצוות המומחים הרפואיים שעומדים לרשותנו נמצאים איתכם.

הנכם מוזמנים למשרדנו לבחינת היתכנות התביעה וקבלת פיצוי

אם נפגעתם ממחלה שניתן היה לאבחן בזמן, נותרתם עם נזקים מטיפול מסוים או בשל מעקב לקוי לאחר קבלת טיפול או התמודדות עם מחלה או פגיעה רפואית, ובכלל, ככל שאתם סבורים שנגרם לכם נזק כתוצאה מטיפול רפואי לא מיטבי. אין סיבה שתעמדו לבד מול תוצאות – רשלנות רפואית היא עילה לתביעה.

הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לבחינת המקרה שלכם, בשיתוף מומחים רפואיים, על מנת לעמוד על זכותכם לקבל פיצוי בגין נזקיכם.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לגברים ונשים כאחד.