הפרעות בקצב הלב הם מהמקרים המורכבים בתחום הקרדיולוגיה, תחום לא פשוט בפני עצמו. הפרעת קצב היא אירוע שיכול באחת לסיים את חייו של אדם לעיתים גם ללא סימנים מוקדמים. עם זאת במקרים רבים יש מה לעשות. מכאן שבכל מקרה יש לבחון האם מדובר באירוע שניתן היה למנוע או כזה שניתן היה להקטין בו את היקף הנזק.
מהי הפרעה בקצב הלב?
מערכת הלב היא למעשה מערכת חשמלית, הפרעה לקצב הלב, היא למעשה הפרעה לפעילות החשמלית הנדרשת לפעילות תקינה של הלב.
הפעילות החשמלית גורמת לתאים ושרירי הלב להתכווץ ועל ידי כך לייצר את פעולת המשאבה של הלב ומוודאת את הפעילות התקינה של משאבת הלב.
ישנם גורמים שונים ומגוונים להפרעות בקצב הלב, בין היתר – הפרעות באספקת הדם, זיהומים, מחלות שונות, פגמים מולדים, ושינויים הורמונאליים.
הפרעות בקצב הלב נוטות לחזור, זאת אומרת – בדרך כלל לא מדובר במקרה חד פעמי.
סוגי הפרעות קצב עיקריות:
הפרעות קצב איטיות – מכונות גם בריקרדיה. מאופיינות בקצב לב איטי שאינו מצריך לספק את צורכי הגוף.
הפרעות קצב מהירות – מכונות גם טכיקרדיה. כאן מדובר בקצב לב מהיר מדי.
- 16 שנות נסיון
- ליווי, ייעוץ, וייצוג יסודי
- ייצוג תיקים בכל גודל
פרפור חדרים – ההפרעה השכיחה ביותר. מדובר במקרים בהם נוצרים אותות חשמליים באופן לא סדיר, שמפריע להתכווצות הלב ופוגע בזרימת הדם לגוף.
הפרעות על-חדריות – הפרעות בפרוזדורים או במערכת החשמלית בלב.
הפרעות חדריות – הפרעות בחדרי הלב, מופיעות בעיקר אצל אנשים שסובלים ממחלות לב או מי שעברו התקף לב.
כיצד ניתן לאבחן הפרעות קצב לב?
חשוב להבין שישנם מטופלים החווים הפרעות בקצב הלב ללא סימפטומים לעומת אחרים שחווים חולשה, דפיקות לב מואצות, התעלפויות ועוד. ישנה קשת רחבה של תסמינים אפשריים.
בעיקרון, אבחון של הפרעות קצב הלב נעשה על ידי בדיקה גופנית, ביצוע בדיקת אק"ג, אקו לב וארגומטריה. במקרים מורכבים יותר נדרשות בדיקות מעמיקות יותר כגון: בדיקות אק"ג ממושכת שאורכת כ- 24 שעות, בדיקות אלקטרופיזיות או השתלת מכשיר שנועד לכך (לתקופה ממושכת).
הסכנות הטמונות בהפרעות קצב בלב
ישנן הפרעות קצב בדרגות שונות וסוגים שונים. יש הפרעות קצב ללא סימפטומים שאינן דורשות טיפול רפואי מחד, ומאידך ישנן הפרעות קצב לב שככל ואינן מטופלות עשויות להוות סכנת חיים. לעיתים התדרדרות של הפרעת קצב עשוי ליצור מצב חירום רפואי.
חשוב לדעת שגם בטיפולים האפשריים להפרעות קצב בלבד ישנו סיכון לסיבוכים, ועל הצוות הרפואי לפעול בזהירות ולנקוט באמצעים להקטנת הסיכונים הללו.
טיפולים אפשריים בהפרעות קצב בלב
טיפול מניעתי – ניהול גורמי סיכון
מניעת הפרעות בקצב לב אפשרית לעיתים על ידי איזון תזונה, הימנעות מעישון, פעילות גופנית תקינה והימנעות מצריכה מוגברת של אלכוהול וכדומה.
טיפול תרופתי
נטילת תרופות להפרעת קצב שמסייעות בשליטה על קצב הלב וכן במניעת אירועים חוזרים.
צריבה / אבלציה
תהליך של צריבת האזור הבעייתי בלב. מדובר למעשה בסוג של צנתור.
השתלת דפיברילטור
במקרים קשים יותר של הפרעות קצב, ניתן להשתיל דפיברילטור-קוצב, שיכול לסייע במקרים בהם מופיע הפרעה בקצב הלב, כל ידי מתן טיפול חשמלי.
רשלנות רפואית בטיפול בהפרעות קצב הלב
אירוע של הפרעת קצב הוא אירוע מורכב. כפי שסקרנו כאן, לעיתים התופעה מתרחשת ללא סימפטומים. כמו כן, לעיתים היא מגיעה בצורה קשה שמצריכה התערבות רפואית דחופה. מכאן שישנה חשיבות רבה מצד הצוות הרפואי להיות ער לתסמינים ותלונות המטופל, לגורמי סיכון ולהיות מסוגל לתת מענה הולם ובהתאם לנדרש. להלן מספר תרחישים אפשריים שעשויים להימצא כהתנהלות רפואית רשלנית בכל הנוגע לטיפול בהפרעות קצב הלב :
- פספוס גורמי סיכון וסימפטומים שהמטופל מתלונן עליהם – לדוגמה, מקרה בו אדם מסוים מצוי בקבוצת סיכון לפתח הפרעות קצב, מתלונן על תסמינים שיכולים להיות מוסברים על ידי הפרעה בקצב הלב, ולמרות זאת הצוות הרפואי לא פועל כנדרש בכדי לתת מענה הולם ומפספס את האבחנה או האפשרות שבהפרעת קצב מדובר.
- טיפול שגוי – מתן תרופה או טיפול שאינו תואם את טיב המחלה או חומרתה, ובכך נמנע טיפול יעיל ונכון יותר לבעיה הרפואית. דבר שעשוי להוביל לתוצאות קשות כאשר מדובר בהפרעת קצב חמורה.
- כשלים בביצוע טיפולים פולשניים לטיפול בהפרעת קצב – גישה ניתוחית שגויה, כשלון ההליך ונזקים שנגרמו בעקבותיו בשל התנהלות לא מיטבית ולא זהירה כפי הנדרש ושאינה תואמת את סטנדרט הטיפול הנכון ביחס למקרה הספציפי.
- התעלמות מהאפשרות של אירוע חוזר – כפי שצוין, אירוע של הפרעת קצב הוא לרוב חוזר על עצמו, התעלמות מאפשרות זו, אי מתן תרופות נדרשות ומעקב לקוי אחר המטופל וסיום האירוע, עשויה להוות התנהלות רשלנית מצד הצוות הרפואי.
הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין טיפול בהפרעת קצב הלב
תביעת רשלנות רפואית היא דבר מורכבת הדורשת הכנה מוקדמת הכוללת טיפול וליווי של עורך דין אשר מומלץ כי יהיה בעל ניסיון בתחום. ההכנות לתביעה בגין רשלנות רפואית אינה דבר של מה בכך, ויש להיערך לכך בהתאם.
- איסוף מידע –יש לאסוף כמה שיותר מידע, כלומר מסמכים רפואיים, בדיקות, התייעצות עם רופאים וכל פרט שיכול לשפוך אור על התנהלות הטיפול והנזק שנגרם.
- פניה לעורך דין – תביעת רשלנות היא אירוע מורכב, לכן מומלץ לפנות אל עורך דין בעל ניסיון בתביעות בתחום הרשלנות הרפואי.
- חוות דעת רפואית – לצורך בחינת היתכנות התביעה ושאלת הרשלנות והנזק, ובהמשך לצורך עריכת חוות דעת רפואית שתתמוך בתביעה, יש לפנות לרופא מומחה בתחום המתאים, ובענייננו בתחום הקרדיולוגיה לרוב. עורך הדין יוכל לסייע בפניה למומחה כאמור.
- הגשת כתב תביעה – לאחר השלמת איסוף המסמכים הדרושים, התייעצות עם מומחה רפואי שמצא שהייתה רשלנות וערך את חוות הדעת הרפואית, ייגש עורך הדין למלאכת עריכת כתב התביעה, הגשתה לביהמ"ש וניהול התיק.
צרו איתנו קשר לבחינה האם מדובר ברשלנות רפואית במקרה שלכם
עורכי דין שונים פועלים בתחומי משפט שונים. כאשר אתם מבקשים לתבוע בגין רשלנות רפואית, חשוב לעשות זאת באמצעות עורך דין מתאים המתמחה בתחום בו אתם מעוניינים להגיש את תביעתכם.
עו"ד טל סיץ מטפל בתביעות רשלנות רפואית מזה 17 שנים.
עם פנייתכם, ניתן יהיה לבחון את סיפור המקרה שלכם, ייבדקו המסמכים הרפואיים, תתבצע לפי הצורך פנייה למומחה רפואי בתחום מתאים לקבלת חוות דעת ויעשה כל שנדרש לצורך בחינת היתכנות התביעה וקבלת הפיצוי בגין נזקיכם.
הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו על מנת לברר האם גם המקרה שלכם מקורו ברשלנות רפואית.
המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
