ניתוחים פלסטיים הם אירוע נפוץ ומקובל. ניתוחים פלסטיים מגוונים מבוצעים כיום כדבר שבשגרה. במסגרת ניתוחים אלו, ניתוח אף הוא מהנפוצים ביותר. רבים מבצעים אותו מתוך רצון לשפר את המראה אך גם משיקולים רפואיים ושיפור הנשימה. למרות שמדובר בהליך אלקטיבי לרוב (הליך מבחירה) ללא צורך רפואי, חשוב לזכור שמדובר בהליך רפואי לכל דבר ועניין, וככזה טומן בחובו סכנות לסיבוכים ולנזקים. כמו כן, לעיתים מדובר כאמור בניתוח משולב – אסתטי ותפקודי (לשפר בעיות נשימה), מה שהופך את הניתוח למורכב יותר.
ניתוחים פלסטיים וניתוחי אף
עולם הניתוחים הפלסטיים הוא עולם מתפתח ותופס תאוצה.
כיום יש מגוון רחב למדי של ניתוחים פלסטיים שונים המוצעים לקהל הרחב. אחד הניתוחים הבולטים בקטגורה זאת, הוא ניתוחי האף.
כפי שנאמר בפתח הדברים ניתוח אף יכול להיות רפואי (תפקודי), אסתטי בלבד או משולב אסתטי ותפקודי. כך או כך, בסופו של דבר מדובר בהליך כירורגי רפואי לכל דבר ועניין, ולעיתים עשויות לקרות תקלות במהלך ניתוחים אלו, סיבוכים או כשלים שיותירו את המטופל עם נזקים ואף משמעותיים.
כאשר קורה מקרה כזה, יש מקום לבחון האם מדובר בתוצאה של רשלנות רפואית.
הסיכונים האפשריים כתוצאה מניתוח אף
בין הסיכונים האפשריים הנפוצים יותר בניתוחי אף ניתן למצוא את המקרים הבאים:
- דימום – לרוב יופיע בסמוך לניתוח אך יש גם מקרים בהם ניתן למצוא דימום מאוחר. תופעה זו מצריכה טיפול להפסקת הדימום.
- הפרעות בנשימה – סיבוך קשה, לעיתים נובע מפגיעה במבנה האף, לעיתים יצריך ניתוח נוסף לתיקון הבעיה.
- זיהומים – כמו כל ניתוח, ייתכנו תופעות של זיהומים אשר לרוב מטופלים תרופתית.
- צלקות – צלקות חריגות, בולטות ומכערות.
- כשלון הניתוח – האף עשוי להישאר עקום או אף להתעקם יותר מאשר קודם לניתוח, תוצאה לא אסתטית ו/או לא סימטרית.
- בעיות נוספות – הפרעות בחוש הריח, דמעת, נקב במחיצה ועוד.
רשלנות רפואית מה היא?
- 16 שנות נסיון
- ליווי, ייעוץ, וייצוג יסודי
- ייצוג תיקים בכל גודל
שאלת הרשלנות הרפואית היא אחד מענפי הדיון המעניינים בעולם המשפט. היות שהנחת המוצא שאין כל כוונת זדון או רצון לפגוע במטופלים, הדבר שיש לבחון הנו טיב ואיכות פעולת הצוות הרפואי.
בהקשר הזה השאלה המרכזית העולה בסוגיות רשלנות רפואית, היא שאלת הסבירות. כלומר האם פעל הצוות הרפואי באופן סביר, זהיר, כמקובל וכמצופה בהתאם לממצאים והסיטואציה הרפואית שעמדה בפניו ובזמן שבו ארעה.
בית המשפט יבקש לבחון האם הצוות הרפואי עשה את כל הנדרש בהתאם למצופה ממנו, ובמידה ויוכח שלא כך היה, או אז יש ממקום לדון בשאלת הרשלנות הרפואית והאחריות לנזק שנגרם. כאשר בית המשפט בוחן האם במקרה מסוים ארעה רשלנות רפואית שיש לפצות בגינה, עליו לעבור דרך שלוש נקודות עיקריות, והן:
- האם למטופל נגרם נזק?
- האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?
- האם יש קשר בין המקרים (קשר סיבתי)? האם הנזק נגרם כתוצאה מהרשלנות?
ככלל, על מנת שבית המשפט יכיר בעילה של רשלנות רפואית ויחייב את הרופא או המוסד הרפואי בפיצוי המטופל בגין נזקו, יש להוכיח את שלושת הנקודות דלעיל.
רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
במהלך כל טיפול רפואי, עשויים להיגרם סיבוכים שונים ואין הבטחה שתקלות לא יקרו. עם זאת כאשר תקלות מתרחשות צריך לבדוק האם אפשר היה להימנע מהן. רשלנות רפואית היא עניין מורכב, ורשלנות רפואית בכירורגיה פלסטית בה ההליך הרפואי הנו אלקטיבי לרוב (הליך מבחירה), היא מורכבת אף יותר. כבכל הליך רפואי, גם בכירורגיה פלסטית ניתן למצוא מקרים של רשלנות רפואית, אשר עשויה להתרחש בכל אחד משלבי התהליך השונים – הקבלה לטיפול, האבחון, הטיפול עצמו והמעקב לאחר הטיפול.
רשלנות רפואית בניתוחי אף
ניתוחי אף הם ניתוחים לכל דבר ועניין, וכפי שהוסבר קודם, רשלנות עלולה להתרחש בכל אחד משלבי ההליך. להלן מספר דוגמאות:
- הסכמה מדעת לטיפול – רופא שמבצע ניתוח אף ללא מתן הסברים מקדמים למטופל, אודות סיכונים, סיכויים, חלופות טיפול וכיוצא בזה, ולא מחתים את המטופל על טופס הסכמה לטיפול, אינו ממלא את חובתו כנדרש.
- בשלב ההכנה לניתוח – ככל שישנו צורך בבדיקות מקדימות שלא מבוצעות, או שלא מתבצעת הערכה יסודית ונכונה בטרם הטיפול, והדבר מוביל לביצוע שגוי של הטיפול או לנזק בעקבותיו, הדבר עשוי להצדיק הגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית.
- ההליך הכירורגי / הטיפול – ביצוע לקוי, חוסר זהירות שגרמה לנזק, שימוש בטכניקה לא נכונה או לא מתאימה לנתוני המטופל ובעיותיו הרפואיות וכיוצא בזה מקרים בהם בשל חוסר זהירות וכשלים כאלו ואחרים נגרם נזק למטופל שניתן וצריך היה למנוע, מהווים ככלל התנהלות רשלנית מצד הצוות הרפואי.
- מעקב לאחר הניתוח – רצוי ומצופה כי הצוות המטפל יקיים מעקב לאחר הפרוצדורה לבחינת השפעות ותוצאות ההליך על המטופל. לא אחת מעקב קפדי ויסודי מסייע באבחון סיבוכים ותופעות לא רצויות לאחר ההליך, כך שניתן לעיתים לטפל בהן במועד במינימום סיבוכים ומניעת נזק לצמיתות. רופא שלא עורך ביקורות לאחר הניתוח, אינו זמין למטופל ואינו מתייחס לתלונותיו לאחר ההליך הכירורגי, אינו מאפשר מתן מענה רפואי הולם ומניעת נזק שניתן אולי למנוע, והתנהלות זו גם היא עשויה להוות מקרה של רשלנות רפואית.
הגשת תביעת רשלנות בגין ניתוח אף
להלן פירוט השלבים הנדרשים להגשת תביעה ברשלנות רפואית, בתמצית:
פניה לעורך דין – יש לפנות לעורך דין שיבחן את המקרה, את המסמכים הרפואיים וידע להעריך נכון האם ישנה היתכנות לתביעה. מומלץ לפנות לעורך דין בעל ניסיון בתביעות רשלנות רפואית בשל ייחודן ומורכבותן.
איסוף חומרים – כל פיסת מידע חשובה, החל מהביקור הראשון אצל הרופא, דרך הבדיקות המקדימות, סיכומי הביקור והבדיקות השונות וכמובן מסמכי אשפוז הניתוח והמהלך שבא אחריו.
חוות דעת רפואית – עורך הדין יפנה אתכם לרופא מומחה שיכתוב חוות דעת רפואית אשר באמצעותה ניתן יהיה להוכיח בבית המשפט את עילת תביעתכם ונזקיכם. יש לפנות למומחה בתחום המתאים, בניתוחי אף עדיפות למומחה אא"ג ו/או כירורג פלסטי (תלוי נסיבות המקרה). עורך הדין יוכל לסייע במציאת מומחה מתאים.
כתב תביעה – ככל שהמומחה הרפואי יימצא שאכן מדובר ברשלנות רפואית ונגרם בעקבותיה נזק, הוא יערוך את חוות דעתו. עורך הדין יחל במלאכת עריכת כתב התביעה, יצרף אליה את המסמכים הנדרשים ואת חוות הדעת הרפואית.
דיונים בבית המשפט – ניהול ההליך בביהמ"ש עד לסיומו אם בפשרה או בפסק דין או בכל הסדר אחר.
טל סיץ', משרד עורכי הדין המתמחה בתביעות ברשלנות רפואית
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית היא פעולה מורכבת המצריכה ידע רב ומקצועיות. ישנו יתרון רב לעורכי דין המתמחים בתחום הרשלנות הרפואית בשל היכרותם עם מקרים דומים, וניסיונם בעבודה מול גורמי רפואה שונים ולרבות המומחים הרפואיים.
הידע, המקצועיות, הכרת התחום והפסיקות השונות, אותם צבר עו"ד טל סיץ במסגרת טיפולו בתיקי רשלנות רפואית מזה כ-17 שנים, מאפשרים ללקוחותיו להנות ממעטפת מקצועית יסודית ומוקפדת.
ככל שאתם סבורים שאירעה רשלנות רפואית בענייניכם או אצל קרוביכם, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם, עו"ד סיץ', לצורך בחינת המקרה והיתכנות התביעה וקבלת פיצוי בגין נזקיכם.
מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיוחד לנשים וגברים כאחד.
