ניתוחי חזה הם מהניתוחים הפלסטיים המבוקשים והנפוצים ביותר. אך למרות הרצון של נשים רבות ליהנות מחזה יפה ומעוצב, עדיין מדובר על הליך רפואי לכל דבר ועניין ובשל כך הוא כרוך בסיכונים וסיבוכים שונים ולא פעם גם למקרי רשלנות רפואית.
מהם ניתוחי חזה
מטרת ניתוחי חזה הם היא שינוי צורתם של השדיים לרוב משיקולים אסתטיים אך גם מטעמים רפואיים. נכון להיום ניתוחי החזה נמנים עם הניתוחים האסתטיים השכיחים ביותר בעולם וגם בישראל. ניתוחי החזה מניחים בפני נשים בכל רחבי העולם את האפשרות לעצב את החזה שלהן כפי רצונן.
סוגי ניתוחי החזה הנפוצים
- ניתוח הגדלת חזה – אולי הניתוח הקלאסי, בו מבקשת האישה להגדיל את שדיה ברוב המקרים על ידי הנחת שתלי סיליקון בגדלים משתנים. ניתוח זה מתבצע לרוב מהסיבות הבאות: שיקולים אסתטיים, החזרת נפח שאבד מסיבות שונות (היריון והנקה, גיל וירידה במשקל), אסימטריה בצורה או בגודל.
- ניתוח הקטנת חזה – לנשים בעלות חזה גדול ישנה תחושה לא נוחה לעיתים, בנוסף לכך חזה גדול יכול לגרום לבעיות אורטופדיות לכאבי גב וצוואר ותחושת אי נוחות. מה שמביא לצורך בניתוח שנחשב "אסתטי" אך משיקולים רפואיים.
- הרמת חזה – במקרים של חזה נפול, לרוב בשל השפעות גיל , הנקות, לידות, מבצעים הליך של הסרת עור עודף והרמה של השדיים על מנת להעניק להם מראה מוצק יותר. לעיתים בשילוב של שתלי סיליקון.
- תיקון א-סימטריה – רובם המוחלט של השדיים הם לא סימטריים, אצל חלק מהנשים זה בולט יותר , ייתכן אף בעיה מולדת, ויש המבקשות לטפל בזה. לצורך כך מתבצע ניתוח תיקון.
סיבוכים אפשריים בניתוחי חזה
ניתוחי חזה ברובם אינם ניתוחים הנדרשים לצורך טיפול בבעיה רפואית. רובם מתבצעים לצרכים של שיפור מראה חיצוני, עם זאת מדובר בהליך רפואי בדומה לכל ניתוח אחר המתבצע בגוף האדם. ככזה, גם בהליך הכירורגי הנ"ל כרוכים סיכונים וסיבוכים, ובמקרים מסוימים יידרש ניתוח נוסף להשלמת הפעולה.
מבין הסיבוכים המוכרים ניתן למצוא:
- צלקות חריגות מהמצופה
- זיהום באזור הניתוח כתוצאה מכך שאחד החלקים המעורבים בהליך נחשף לגורם מזהם.
- החלמה איטית של מקום הניתוח, מעבר לזמן הסביר.
- פעירת חתכי הניתוח
- דימום או הפרשות חריגות מאזור הניתוח.
- שינוי בתחושה של העור והפטמות.
- אסימטריה שלא הייתה קודם או החמרה של אסימטריה קודמת
חשוב מאוד להבהיר שניתוחי חזה הם הליכים רפואיים לכל דבר ועניין וחשוב מאד לבצע את הניתוח אצל רופאים מוסמכים בעלי ניסיון הפועלים במוסדות רפואיים מתאימים.
- 16 שנות נסיון
- ליווי, ייעוץ, וייצוג יסודי
- ייצוג תיקים בכל גודל
מהי רשלנות רפואית?
כאשר מדובר על רשלנות רפואית צריך להוכיח שמי מכלל הגורמים שהיו מעורבם בהליך הטיפול לא פעלו כנדרש בהתאם לנתונים שהיו מונחים לפניהם ובשל כך נגרם למטופל נזק שלולא אותה סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר לא היה מתרחש. זוהי סיטואציה שלא פשוט להוכיח בין היתר בשל האמונה הבסיסית בנכונות של אנשי הצוותים הרפואיים להעניק טיפול הולם לכל אחד.
מתי מתרחשת רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית יכולה כאמור להתרחש בכל אחד מחמשת שלבי הטיפול העיקריים בתהליך –
- השלב הראשון – הכרת ההיסטוריה של המטופל, האם ישנן בעיות גנטיות, האם קיימות רגישויות, את כל הפרטים הללו הרופא המטפל חייב להבין ולהכיר כלפי המטופל שלו כבר בשלב הראשון.
- השלב השני – הסכמה מדעת. על הרופא להציג בפני המטופל את כלל האפשרויות ובתוך כך גם את הסיכונים האפשריים בכל הליך רפואי ולקבל הסכמתו מדעת להליך.
- השלב השלישי – הטיפול עצמו. במהלך הניתוח והשלבים המקדימים לו על הצוות הרפואי לנהוג על פי הפרוטוקולים המסודרים ולפעול בהתאם.
- השלב הרביעי – תקופת ההחלמה. הצורך במעקב לאחר הטיפול הוא לא אחת נקודת תורפה בטיפול הרפואי, שכן לא אחת מתברר כי הנזק למטופל נגרם דווקא בתקופת ההחלמה מהניתוח.
- השלב החמישי – מעקב לאורך זמן. על הצוות המטפל לוודא מעקב למשך פרק זמן סביר על פי הנדרש לראות את השפעת הטיפול.
רשלנות רפואית בניתוחי חזה
ניתוחי החזה הינם הליך רפואי לכל דבר, ולכן חמשת שלבי הטיפול שנזכרו לעיל רלבנטים גם בניתוח החזה. נפרט להלן באילו מקרים בכל אחד מהשלבים תיחשב התנהלות הצוות הרפואי – התנהלות רשלנית :
- השלב הראשון – מתרחש עוד לפני הניתוח, במידה והרופא לא ביצע את הבדיקות המקדימות הנדרשות, או בחר בדרך טיפול שאינה מתאימה למטופלת. כמו כן אם המטופלת לא הופנתה לביצוע בדיקות מקדימות נדרשות בטרם הכניסה להליך.
- השלב השני – על הרופא לקבל הסמכתו מדעת של המטופלים לטיפול. בטרם ניתוח החזה על הרופא לעדכן את המטופלת בסיכויים והסיבוכים הכרוכים בהליך. החל מקיומם של צלקות באזור הניתוח, לדון בגודל החזה המבוקש, תיאום ציפיות, וכן הצגת חלופות טיפול.
- השלב השלישי – בשלב זה כל פעולה שהתקיימה החל מרגע האשפוז ועד סיום הניתוח ולא התבצעה על פי הסטנדרטים הנדרשים והזהירות המצופה, עשויה להוות פעולה רשלנית של מי מאנשי הצוות השונים.
- השלב הרביעי – בסיומו של הניתוח מתחילה תקופת ההתאוששות וההחלמה בה נדרש מעקב ושימת לב לפרטים שונים העלולים לגרום לנזק, אי הקפדה על כל ההנחיות בשחרור והתעלמות מסימנים מחשידים עשויים להיחשב התנהלות רפואית רשלנית.
- השלב החמישי – ניתוח לעולם לא מסתיים ברגע שתפרו את התפר האחרון. ההשפעות על הגוף הן לאורך זמן. לכן בעת ניתוח חזה יש חובה על הצוות המטפל לערוך ביקורות כנדרש לתקופה שלאחר הניתוח. לא פעם רואים מקרי רשלנות רפואית שמקורם בהיעדר טיפול הולם או התייחסות מספקת לסיבוכים שהופיעו לאחר הניתוח.
הגשת תביעה ברשלנות רפואית בגין ניתוחי חזה
חשוב להבין שלא כל נזק הוא תוצר של רשלנות, ולא ניתן לקבל פיצוי בגין כל תוצאה ו/או חוסר שביעות רצון. על מנת שניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית בכלל ובכירורגיה פלסטית בפרט, על המקרה להיבדק על ידי עו"ד לרשלנות רפואית ומומחים רפואיים בתחום הכירורגיה הפלסטית, שיבחנו את התהליכים שפורטו לעיל, את המסמכים הרפואיים, ואת המצב הרפואי בעקבות האירוע וזאת על מנת להגיע למסקנה באם קיים בסיס להגשת תביעה.
צרו עם משרדינו קשר על מנת לברר האם גם המקרה שלכם מקורו ברשלנות רפואית!
המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.