רשלנות רפואית בניתוח קטרקט

ניתוח הקטרקט הוא אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בתחום רפואת העיניים. הניתוח נחשב להליך כירורגי פשוט יחסית. אולם, כמו בכל הליך רפואי, קיימת האפשרות להתרחשות סיבוכים ולנזקים. כאשר מבקשים לבחון האם מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, יש לבחון האם הרופא/ה פעלו בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל והאם היה ניתן למנוע את הנזק. 

 

מהו ניתוח קטרקט ?

קטרקט הוא מצב שבו העדשה של העין הופכת עכורה. מצב זה מוביל לירידה חדה ביכולת הראיה ובאיכות שלה, לרוב מתבטא בטשטוש, סנוור, קושי בראיה לילית, פגיעה בחדות הצבע ועוד תסמינים נוספים. על פי הידוע כיום, הגורם העיקרי להיווצרות מצב זה הוא תהליך ההזדקנות הטבעי, אך עשויים להיות גורמים נוספים בין אם מדובר במחלות שונות או חשיפה לגורמים אשר עשויים להגביר את הסיכוי לפתח קטרקט. 

 

ניתוח קטרקט

רשלנות רפואית בניתוח קטרקט
דיני נזיקין, נזקי גוף, תביעות רשלנות רפואית ותאונות דרכים. טיפול מקצועי ותוצאות מוכחות.
לייעוץ חייגו:
עו"ד טל סיץ'
לוגו טל סיץ'

ניתוח המטפל בבעיית הקטרקט הוא מהניתוחים הנפוצים יותר בתחום רפואת העיניים, ובעל אחוזי הצלחה גבוהים. מקובל לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית והוא נחשב ניתוח עם התאוששות קצרה. ניתן לבצע את הניתוח בלייזר או אולטרסאונד. במהלך הניתוח מתבצע תהליך שמטרתו החלפת העדשה הטבעית העכורה בעדשה מלאכותית.               

                                                    

סיכונים הקשורים לניתוח קטרקט

כפי שצוין, הניתוח הוא מהנפוצים ביותר ברפואה כיום ונחשב כבטוח. אולם היות שמדובר על הליך של ניתוח, תמיד ישנם סיכונים אפשריים להופעת סיבוכים או נזקים.

בין הסיבוכים הנפוצים ניתן למצוא: 

  • בצקת בקרנית – בעיה נפוצה, שגורמת לטשטוש בראיה. 
  • זיהום תוך עיני  לרוב מכניסת חיידקים לעין במהלך הניתוח או אחריו, מצריך אבחון וטיפול דחופים.
  • דימום תת-לחמי
  • חוסר יציבות של העדשה המושתלת.
  • לחץ תוך עיני –  כתוצרה מההליך שמבוצע בעין.
  • היפרדות הרשתית – היפרדות של הרשתית מגלגל העין (מצב שמטופל בלייזר או בניתוח).

 

מה היא רשלנות רפואית ?

כאשר מדובר על רשלנות רפואית צריך להוכיח שמי מכלל הגורמים שהיו מעורבם בהליך הטיפול לא פעלו כנדרש בהתאם לנתונים שהיו מונחים לפניהם ובשל כך נגרם למטופל נזק, שלולא אותה סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר, לא היה מתרחש. זוהי סיטואציה שלא פשוט להוכיח בין היתר בשל כוונת הצוותים הרפואיים להעניק טיפול הולם.

על מנת שניתן יהיה לקבוע כי במקרה מסוים הייתה רשלנות רפואית, יש מספר תנאים שצריכים להתקיים:

  1. נזק – יש להוכיח שלמטופל נגרם נזק.
  2. רשלנות – יש צורך להוכיח התרשלות של מי מהצוות הרפואי המטפל לאורך התהליך.
  3. קשר סיבתי – יש להוכיח קשר בין הרשלנות של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם למטופל.

 

רשלנות רפואית בניתוחי קטרקט

כמו בכל הליך כירורגי, גם בניתוחי קטרקט ניתן למצוא מקרי רשלנות בכל אחד משלבי ההליך השונים ובפעולות הצוות הרפואי. נביא להלן מספר דוגמאות: 

  1. רשלנות בהכנה לניתוח  – רופא שלא נוטל אנמנזה מסודרת בטרם התחלת הטיפול, לא נותן הסברים בדבר חלופות אפשרויות, סיכונים וסיבוכים בניתוח, היעדר קבלת הסכמה מדעת לטיפול ועוד.
  2. רשלנות בהליך הרפואי – שימוש בטכניקה לא נכונה בניתוח, שיטה שלא תואמת את נתוני המטופל ובעייתו הספציפית, כשלים בניתוח שגרמו לנזקים ושניתן היה למנוע, ובאופן כללי התנהלות מנתח שלא בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל, הזהיר והמצופה.
  3. מעקב רשלני לאחר הניתוח  – מקובל ונהוג לבצע מעקב אחר ההליך הכירורגי, על מנת לוודא שאין סיבוכים, נזקים וכיו"ב ועל מנת שניתן יהיה לטפל במועד בכל סיבוך כזה. מעקב שלא מתבצע כראוי או היעדר מעקב, עשויים להוות רשלנות רפואית. 

 

חוות דעת רפואית בתחום רפואת העיניים

על מנת לתמוך בתביעת רשלנות רפואית יש להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית, מטעם מומחה רפואי בתחום המתאים. חשוב לזכור ולהבין שחוות הדעת הזאת היא למעשה הכלי של התובע להתמודד עם כלל הגורמים המקצועיים הרפואיים אשר באופן טבעי ינסו להפריך את טענות התביעה. 

חוות הדעת הרפואית נסמכת על מספר נתונים/גורמים : 

  • תיעוד רפואי – הניירת והמסמכים הקשורים להליך הרפואי מהמפגש הראשון עם הרופא ועד לסיום המעקב לאחר הטיפול. 
  • בדיקה רפואית – על מנת להעריך את חומרת הנזק שנגרם מהטיפול. 
  • ניסיון המומחה והספרות המקצועית בתחום – המומחה יפרט כיצד במקרה ספציפי לא ניתן הטיפול הנכון או באיזה אופן נגרם הנזק שלא היה צריך להיגרם או האופן בו היה ניתן למנוע אותו.

חשוב להדגיש שהרופא המומחה שכותב את חוות הדעת חייב להיות בר סמכא בתחום הרפואי הרלבנטי. כאשר בהמשך הוא ישמש כעד מומחה מטעם התביעה במהלך המשפט. 

 

תפקידו של עורך הדין בתביעת רשלנות רפואית

בראשית הדברים חשוב לציין כי מוטב לפנות עורך הדין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין ינחה את המטופל/התובע לאסוף כל מסמך רפואי הקשור למקרה על מנת שניתן יהיה להתחיל ולעבד את הנתונים בשלב הראשון. עורך הדין יסביר אילו מסמכים נחוצים וכיצד ניתן להשיגם. 

לאחר בחינה ראשונית של התיק, וככל שהתברר כי ישנה ייתכנות להגשת תביעת רשלנות רפואית, יפנה עורך הדין את הלקוח אל מומחה רפואי בתחום המתאים על מנת שזה יכתוב חוות דעת מקצועית שתוכל לשקף את מקרה הרשלנות הרפואית לבית המשפט. 

לאחר השלמת תהליך עריכת חוות הדעת כפי שהוסבר קודם, יגיש עורך הדין את כתב התביעה לבית המשפט והחל מרגע זה הוא ינהל את כלל המהלכים המשפטיים הדרושים בבית המשפט. 

 

הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדי על מנת לברר האם גם המקרה שלכם מקורו ברשלנות רפואית.

 

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

 

רשלנות רפואית בניתוח קטרקט

עוד בנושא רשלנות רפואית: