רשלנות רפואית באבחון סרטן השד – מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

סרטן השד הוא מחלה ממאירה הנפוצה בקרב נשים, וככל שמתגלה בשלב מוקדם יותר – כך סיכויי ההחלמה ממנו גבוהים יותר. אבחון מוקדם הוא חיוני, שכן בשלבים הראשוניים של המחלה ניתן לעיתים להגיע להחלמה מלאה. עם זאת, כאשר מתרחשות טעויות רפואיות, כמו אי הפניה לבדיקות מתאימות, פענוח שגוי של ממצאי בדיקות או חוסר מעקב רפואי נדרש – עלול להיגרם למטופלת נזק בלתי הפיך. במקרים כאלה, ייתכן שקיימת עילה לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד.

במאמר זה נסביר מתי טעויות רפואיות עשויות להיחשב לרשלנות רפואית, מהן ההשלכות של אבחון שגוי או מאוחר של המחלה, וכיצד ניתן להגיש תביעת פיצויים במקרה כזה.

 

מתי אבחון שגוי של סרטן השד נחשב לרשלנות רפואית?

לא כל איחור באבחון סרטן השד מהווה בהכרח רשלנות רפואית. ישנם מקרים בהם המחלה מתפתחת באופן אגרסיבי ומהיר, כך שגם אם בוצעו הבדיקות המתאימות – היא עלולה להתגלות בשלבים מאוחרים יותר. עם זאת, כאשר ניתן להראות כי רופא סביר, במצב דומה, היה מאבחן את המחלה מוקדם יותר או פועל באופן שונה, ייתכן שניתן יהיה לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית.

לעוד מידע על רשלנות רפואית באונקולוגיה >>>

רשלנות רפואית באבחון סרטן שד יכולה להתרחש בשל מגוון סיבות, וביניהן:

אי הפניה לבדיקות סקר תקופתיות לגילוי מוקדם

משרד הבריאות ממליץ על בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, המותאמות לרמת הסיכון של כל אישה:

• נשים ללא גורמי סיכון: בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 50 ועד 74.
• נשים בסיכון מוגבר: בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 40.
• נשים עם היסטוריה משפחתית או חשד למוטציות גנטיות (כגון BRCA1/BRCA2): מעקב מיוחד בהתאם להמלצת הרופא/ה המטפלים ולעיתים גם בהתאם להערכת הסיכון.

כאשר רופא משפחה או רופא נשים אינו מיידע את המטופלת על הצורך בבדיקות הסקר, או לא מפנה אותה לבדיקות המתאימות לפי גורמי הסיכון שלה – מדובר ברשלנות רפואית העלולה להוביל לגילוי מאוחר של המחלה.

התעלמות מתסמינים מחשידים או אי הפניה להמשך בירור

סרטן השד עשוי להתבטא בתסמינים שונים, כמו גוש בשד, שינוי בגודל או בצורת השד, כאב חריג ועוד. כאשר מטופלת פונה לרופא עם תסמינים כאלה, מוטלת עליו החובה להפנות אותה לבדיקה קלינית ו/או הדמייתית (כגון אולטרסאונד שד או ממוגרפיה).

אם הרופא מתעלם מהתסמינים, מספק אבחנה שגויה או לא מפנה להמשך בירור למרות חשד קליני, הדבר עלול להיחשב לרשלנות רפואית.

פענוח שגוי של בדיקות ממוגרפיה, אולטרסאונד או MRI

בדיקות הדמיה הן כלי אבחנתי מרכזי בסרטן השד, אך טעות בפענוחן עלולה להוביל לאבחון מאוחר או שגוי. מקרים נפוצים של טעויות בפענוח כוללים:

• החמצת גידול – כאשר הרופא המפענח אינו מזהה ממצא חשוד בתמונה.
• אבחון שגוי – כאשר גידול ממאיר מפוענח כגידול שפיר, ללא הפניה לבירור נוסף.
• אי השוואת בדיקות קודמות – מצופה מהרופא להשוות בין בדיקות ממוגרפיה קודמות לבין בדיקות עדכניות.

כאשר טעות כזו מובילה לאיחור באבחון המחלה ולפגיעה בסיכויי ההחלמה של המטופלת, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

אי מסירת מידע מלא למטופלת על אפשרויות האבחון והטיפול

לכל מטופלת יש זכות לקבל מידע מלא על מצבה הרפואי, על אפשרויות האבחון הקיימות ועל האלטרנטיבות לטיפול. כך למשל, אישה שקיבלה תוצאה תקינה בבדיקת ממוגרפיה, אך עדיין סובלת מתסמינים מחשידים, צריכה להיות מיודעת על האפשרות לבצע בדיקות משלימות כמו אולטרסאונד שד או MRI.

במקרים בהם הרופא לא מסביר למטופלת על הבדיקות האפשריות או מונע ממנה מידע שיכול היה להוביל לאבחון מוקדם – יהיה ניתן להעלות טענה לרשלנות רפואית.

 

השלכות של אבחון מאוחר של סרטן השד

איחור באבחון סרטן השד עלול לגרום לנזקים חמורים ומשמעותיים למטופלת, הן מבחינה רפואית והן מבחינה אישית, רגשית וכלכלית. ככל שהמחלה מתגלה בשלבים מתקדמים יותר, כך ההתמודדות עמה הופכת למורכבת יותר, והאפשרויות לטיפול יעיל פוחתות.

ירידה בסיכויי ההחלמה

כאשר סרטן השד מאובחן בשלב מוקדם (שלב 1), סיכויי ההחלמה יכולים להגיע ליותר מ-90%, ולעיתים אף להוביל להחלמה מלאה. אך כאשר המחלה מתגלה באיחור, במיוחד בשלבים 3 ו-4, בהם הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה או לאיברים אחרים בגוף, סיכויי ההחלמה יורדים באופן משמעותי. במקרים כאלה, מטרת הטיפול היא לרוב הארכת חיים והקלה על תסמיני המחלה, ולא בהכרח ריפוי מלא.

הצורך בטיפולים אגרסיביים יותר

כאשר הסרטן מאובחן בשלב מתקדם, המטופלת נדרשת לעיתים לעבור טיפולים אינטנסיביים יותר כדי לנסות לבלום את התפשטות המחלה. טיפולים אלה עשויים לכלול בין היתר:

• כימותרפיה אגרסיבית – טיפולים כימיים במינונים גבוהים, שעלולים לגרום לתופעות לוואי קשות כמו נשירת שיער, בחילות, חולשה קיצונית ופגיעה במערכת החיסונית.
• כריתת שד מלאה (מסטקטומיה) – כאשר המחלה התפשטה באופן נרחב, ייתכן שיהיה צורך בכריתת השד כולו, מה שעלול לגרום להשפעות פיזיות ונפשיות משמעותיות על המטופלת.
• הקרנות נרחבות – טיפולים בהקרנות במינון גבוה עשויים להיות הכרחיים במקרים מתקדמים, אך עלולים לגרום לנזק לרקמות הבריאות סביב האזור המטופל.
• טיפולים הורמונליים או אימונותרפיה – טיפולים המותאמים למטופלות עם סוגים מסוימים של סרטן השד, אך לעיתים עשויים להיות כרוכים בתופעות לוואי משמעותיות.

פגיעה באיכות החיים

השלכות האבחון המאוחר אינן מסתכמות רק בהיבט הרפואי, אלא משפיעות גם על איכות החיים של המטופלת:

• כאבים כרוניים ועייפות קיצונית – הטיפולים האגרסיביים גורמים לעייפות, חולשה וכאבים המלווים את המטופלת לאורך זמן רב.
• השפעה על הפוריות – חלק מהטיפולים עשויים לגרום לפגיעה ביכולת להיכנס להיריון, דבר המצריך במקרים מסוימים אף שימור פוריות מראש.
• השפעה נפשית ורגשית – אבחון מאוחר מציב את המטופלת מול תחושות קשות של חוסר ודאות, דיכאון, חרדה ופחד מפני העתיד. בנוסף, ניתוחים כמו כריתת שד עלולים להשפיע על הדימוי העצמי והביטחון האישי של האישה.
• פגיעה כלכלית – איבוד ימי עבודה, הצורך בעזרה צמודה וטיפולים רפואיים יקרים עלולים להוביל להוצאות כלכליות כבדות ולירידה בהכנסות.

 

מהו הפיצוי בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד?

גובה הפיצוי במקרים של רשלנות רפואית באבחון סרטן השד משתנה בהתאם להשלכות של האבחון המאוחר על מצבה של המטופלת. הפיצוי נועד לכסות את הנזקים שנגרמו לה בעקבות המחדל הרפואי, הן מבחינה רפואית והן מבחינה אישית וכלכלית.

השפעת האבחון המאוחר על סיכויי ההחלמה

ככל שהאיחור באבחון גרם לירידה בסיכויי הריפוי, כך הפיצוי צפוי להיות גבוה יותר. במקרים בהם המחלה התגלתה בשלב מתקדם ובלתי ניתן לריפוי, הפיצוי עשוי להיות משמעותי מאוד.

הצורך בטיפולים נוספים בעקבות האיחור באבחון

אם המטופלת נאלצה לעבור טיפולים אגרסיביים יותר (כגון כימותרפיה אינטנסיבית, הקרנות או כריתת שד מלאה) בשל האיחור באבחון, הפיצוי יכלול התחשבות בעלות ובנזק שנגרם בעקבות הצורך בטיפולים אלה.

הפסדי השתכרות ונזקים כלכליים

אבחון מאוחר עלול לגרום למטופלת לאבד ימי עבודה רבים, לצמצם את יכולתה להמשיך לעבוד או אף לגרום לאובדן כושר עבודה מוחלט. הפיצוי יכול לכלול החזר בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, וכן פיצוי על פגיעה בזכויות סוציאליות ופנסיוניות.

פיצוי בגין כאב וסבל

מעבר להשלכות הבריאותיות, המחלה גורמת למטופלת ולבני משפחתה סבל נפשי ופיזי משמעותי, ולכן הפיצוי כולל גם מרכיב של עוגמת נפש ופגיעה באיכות החיים.

במקרים חמורים, בהם האיחור באבחון גרם לפגיעה משמעותית בתוחלת החיים, ניתן לקבל פיצויים גבוהים במיוחד בגין אובדן סיכויי החלמה, ולעיתים גם בגין נזק בלתי הפיך שנגרם למטופלת ולמשפחתה.

 

איך ניתן לפעול במקרה של חשד לרשלנות רפואית?

אם את חושדת כי נפגעת עקב רשלנות רפואית באבחון סרטן השד, חשוב לפעול באופן יעיל ונכון:

• יש לאסוף את כל החומר הרפואי – כולל תוצאות בדיקות, פענוחים, סיכומי מחלה וכל מסמך רלוונטי.
• התייעצות עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית – תביעה כזו היא מורכבת ודורשת ניסיון משפטי ורפואי.
• בחינת האפשרות לקבל חוות דעת רפואית – יש לפנות למומחה מתאים לצורך עריכת חוות דעת לתמיכה התביעה. כאשר מדובר בתביעה בגין סרטן שד לרוב יהיה צורך בחוות דעת של אונקולוג ורדיולוג. עורך הדין יוכל לסייע במציאת מומחה מתאים.

 

לסיכום

אבחון מוקדם של סרטן השד הוא קריטי להצלת חיים. כאשר קיימת רשלנות רפואית, המובילה לגילוי מאוחר של המחלה ולנזקים חמורים, ניתן להגיש תביעת פיצויים.

 

טל סיץ – משרד עורכי הדין המתמחה בתביעות ברשלנות רפואית

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית היא פעולה מורכבת המצריכה ידע רב ומקצועיות. ישנו יתרון רב לעורכי דין המתמחים בתחום הרשלנות הרפואית בשל היכרותם עם מקרים דומים, וניסיונם בעבודה מול גורמי רפואה שונים ולרבות המומחים הרפואיים.

הידע, המקצועיות, הכרת התחום והפסיקות השונות, אותם צבר עו"ד טל סיץ' במסגרת טיפולו בתיקי רשלנות רפואית מזה כ-17 שנים, מאפשרים ללקוחותיו להנות ממעטפת מקצועית יסודית ומוקפדת.

ככל שאתם סבורים שאירעה רשלנות רפואית בענייניכם או אצל קרוביכם, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם עו"ד סיץ', לצורך בחינת המקרה והיתכנות התביעה וקבלת פיצוי בגין נזקיכם.