רשלנות רפואית בצנתור מוח

צנתור מוח הוא אחד ההליכים המורכבים והעדינים ביותר בתחום הרפואה המודרנית, אך גם בו, כמו בכל הליך פולשני קיים סיכון לנזק בעקבות טיפול שניתן ברשלנות. במקרים שבהם הרופאים אינם נוקטים באמצעי זהירות כנדרש התוצאה עלולה להיות פגיעה חמורה וקשה.

מהו צנתור מוח ?

צנתור מוח משתייך לתחום הנוירו-רדיולוגיה הפולשנית. ההליך מיועד לאבחון או טיפול במצבים חמורים, לדוגמה: מפרצות מוחיות, שבץ מוחי, פיסטולות, מלפורמציות עורקיות, דימומים מוחיים והצירויות בכלי הדם.

במהלך צנתור מוח מוחדר צנתר דק דרך עורק גדול, ובאמצעות מכשור ייחודי מוזרק חומר ניגוד המאפשר לאבחן את מצב כלי הדם ובמקרים מסוימים גם לבצע פעולות טיפולים כמו שאיבת קריש דם, החדרת תומכן או סגירת מפרצת. זהו הליך מורכב מאוד הדורש רמת דיוק גבוהה ביותר. טעות עשויה יכולה להוביל לפגיעה לפגיעות קשות.

מתי מתבצע צנתור מוחי?

צנתור מוחי מתבצע בשני סוגים עיקריים של מצבים:

1. ככלי אבחון – במקרים בהם קיים חשד למפרצת, מומים בכלי דם, היצרות עורקית ועוד, משמש הצנתור כאמצעי יעיל ביותר לבחינת המקרה והבעיה הרפואית.

2. כאמצעי טיפול – צנתור טיפולי מיועד למצבים אקוטיים כמו שבץ מוחי חסימתי, דימום בעקבות מפרצת שהתפוצצה, או היצרות חריפה שדורשת פתיחה מיידית.

צנתורים כאלה יכולים להציל חיים, אך כאשר הם מתבצעים מבלי שהמטופל הוכן כראוי, ללא ההסכמה מדעת, או כאשר יש כשל בפיענוח מוקדם, בטכניקה הטיפולית ושיטת הצנתור או אף במעקב לאחריו – הדבר עשוי להוות רשלנות רפואית חמורה שמובילה לנזקים קשים.

מהן העילות המרכזיות לרשלנות רפואית בצנתור מוח?

אי מתן הסבר והיעדר הסכמה מדעת – מטופלים שלא הובהרו להם הסיכונים, האלטרנטיבות והשלכות אפשריות.

פענוח שגוי של הדמיות מקדימות – לעיתים השלב הקריטי אינו הצנתור עצמו אלא מה שקדם לו. אם קריאה שגויה של הדמיה או כלי פענוח שגוי של כלי האבחון הובילו להחלטה רפואית טיפולית שגויה ולנזק, הדבר עשוי להוות רשלנות רפואית.

שימוש בציוד לא תקין או לא מותאם – בחירה לא נכונה של סוג הצנתר, מיקום שגוי או חומרים וציוד רפואי שאינם מתאימים למטופל או לבעיה הרפואית ממנה הוא סובל.

כשל בזיהוי מדויק של כלי הדם או המיקום המיועד לטיפול בשל חוסר זהירות או מיומנות – דבר שעלול לגרום לפגיעה קשה.

ביצוע רשלני של פעולת הצנתור – שימוש בטכניקה לא מתאימה, שגיאה שניתן וצריך היה להימנע ממנה, נזק כתוצאה מחוסר זהירות וכדומה.

השגחה לקויה לאחר ההליך – מצב שבו מתפתחת תופעת לוואי, דימום מוחי או זיהום מבלי שזוהו וטופלו בזמן.

מהם הסיבוכים האפשריים מצנתור מוחי?

ברפואה, כל פעולה טומנת בחובה סיכון אך כאשר מדובר בטיפול פולשני כמו צנתור מוח, ישנם סיכונים לנזקים קשים מאוד. בין הסיבוכים המוכרים ניתן למצוא:

• שבץ מוחי בעקבות תסחיף או קריש דם שנוצר במהלך הצנתור
• דימום מוחי פנימי באזור הפעולה
• תגובה אלרגית לחומר הניגוד או ההרדמה
• פגיעה בכלי דם וקרע
• זיהום באזור הדקירה או מפעולת הצנתור
  

בכל אחד מהמקרים הללו, אם ניתן להוכיח כי הסיבוך נגרם בשל התרשלות או ניהול לא נכון של ההליך – ייתכן ותהא עילה לתביעת רשלנות לקבלת פיצוי.

מתי נכון לפנות לייעוץ משפטי?

לא כל נזק או פגיעה לאחר טיפול רפואי מעידים על אירוע של רשלנות רפואית. עם זאת, אם לאחר צנתור מוח חלה הידרדרות תפקודית משמעותית – פיזית או קוגניטיבית, ייתכן שיש מקום לבחינת המקרה ואיכות הטיפול שניתן. להלן סימנים שצריכים להיות ערים אליהם – 

• חוסר תיאום בין אנשי הצוות הרפואי לפני הצנתור
• ביצוע ההליך מבלי שניתן הסבר מלא והסכמה בכתב
• קבלת אבחנה שונה לאחר ההליך, שלא תאמה את הממצאים הקודמים
• תיעוד רפואי חלקי או סותר
• מענה רפואי איטי במקרה של הידרדרות לאחר הצנתור
• נזק או פגיעה שאינם חלק מהסיבוכים המוכרים להליך או שלא הוסבר לגבי אפשרות התרחשותם

פנייה מוקדמת לייעוץ מאת עו"ד רשלנות רפואית מאפשרת שמירה על זכויותיכם כבר מהשלבים הראשונים, כולל איסוף תיעוד רפואי חיוני והפניה לחוות דעת רפואית.

חשיבות התיעוד הרפואי – ראיה משפטית מכרעת

במערכת המשפט, תיעוד רפואי הוא הבסיס להוכחת או הפרכת טענה על רשלנות. כאשר המידע חלקי, לא עקבי או חסר לגמרי – הנטל לעיתים עובר לרופא או למוסד הרפואי להסביר כיצד פעלו ללא תשתית מספקת. לכן, אם עברתם צנתור מוח ואתם שוקלים לפתוח בהליכי תביעה משפטית הקפידו לבקש עותק מלא של כל החומר הרפואי -הדמיות, דוחות ניתוח, תיקי אשפוז מבית החולים, רשימת תרופות והנחיות בשחרור וכל התייעצות נוספת שעברתם ביחס למקרה.

השפעות פסיכולוגיות – הצד הפחות מדובר של הפגיעה

אחת התוצאות הקשות ביותר של רשלנות רפואית בכלל ושל רשלנות בצנתור מוח בפרט, היא הפגיעה הנפשית. אנשים שעברו הליך פולשני מסוכן והידרדרו בעקבותיו, חווים לא רק ירידה בתפקוד הפיזי, אלא  לעיתים גם חרדות, דיכאון, קושי להחזיר אמון במערכת הרפואית ועוד בעיות מתחום הנפש.

לכן, כחלק מההליך המשפטי, כאשר לפגיעה הפיזית נלוות פגיעה נפשית מומלץ לשלב גם חוות דעת פסיכיאטרית שתתאר את הפגיעה הנפשית כחלק מהנזק הכולל. לעיתים מדובר בנדבך משמעותי בסכום הפיצויים.

איך נראה תהליך בחינת התיק המשפטי וההכנה לתביעה ?

הטיפול מתחיל בתשאול מפורט של הנפגע או משפחתו – הכולל את כל פרטי ההליך, התחושות שקדמו לו, ההסברים שקיבלו, ומה קרה לאחר מכן. בשלב הבא נאסף החומר הרפואי שמועבר לבחינה על ידי מומחה בתחום התחום המתאים. אם עולה שישנם ממצאים שמצביעים על סטייה מהפרקטיקה הרפואית הסבירה שהובילה לנזק, יש מקום להגשת תביעת רשלנות לקבלת פיצוי.

כל מקרה נבחן לגופו, אך המכנה המשותף הוא עבודה יסודית, תיעוד מדוקדק, והתייעצות עם המומחים מנוסים בתחום. משרד לעורך דין טל סיץ רואה בכל מקרה כזה שליחות – לא רק להשגת פיצוי, אלא גם לשינוי עמוק יותר בהתנהלות רפואית מול מטופלים בעתיד.

הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו לבחינת המקרה שלכם והיתכנות תביעת פיצוי בגין נזקיכם.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.