ראומטולוגיה עוסקת באבחון וטיפול במחלות הקשורות במפרקים, רקמות רכות וברקמות חיבור והיא שייכת לתחום הרפואה הפנימית.
את סוגי המחלות הראומטולוגיות נהוג לסווג מספר קבוצות עיקריות:
- מחלות מפרקים – המאופיינות לרוב בדלקות מפרקים, לדוגמה: ארתריטיס.
- מחלות מערכת שרירים ושלד – מאופיינות בכאבים ודלדול עצם. לדוגמה: דאבת (פיברומיאלגיה), ואוסטיאופורוזיס.
- מחלות אוטואימוניות – מחלות חיסון עצמי.
הגורמים למחלות ראומטיות הם לרוב בעיה במערכת החיסונית. וגישת הטיפול העיקרית הינה משככי כאבים, תרופות נוגדות דלקת, סטרואידים וכדומה.
כיצד מאבחנים מחלות ראומטולוגיות?
הפגישה הראשונה של כל חולה היא לרוב עם רופא המשפחה. רופא המשפחה אמור להכיר את המטופל ולאחר ששמע את תלונותיו לגבי הכאבים הפוקדים אותו, על הרופאים המטפלים לבצע בין היתר תשאול מקיף לגבי היסטוריה רפואית, לבצע בדיקות גופניות לפי הצורך ולהפנות לרופאה יועצת בתחום המומחיות המתאים כאשר הדבר נדרש.
כמו כן, לעיתים נדרשות בדיקות מעבדה ספציפיות, צילומי הדמיה ועוד.
מחלות ראומטולוגיות נפוצות
ישנן מסגר רב של מחלות המוכרות כמחלות ראומטולוגיות. בין המחלות הראומטולוגיות המוכרות ניתן למצוא:
- דלקת מפרקים שיגרונית (ראומטואיד ארתריטיס) – מחלה דלקתית אוטואימונית אשר פוגעת במיוחד במפרקים, ולעיתים משלבת פגיעה מערכתית מעבר לפגיעה במפרקים.
- דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) – מחלה המתאפיינת בפגיעה במבנה רקמת העצם, והחלשות העצם. המחלה פוגעות לרוב באנשים מעל גיל חמישים. דלדול עצם לא תמיד מאובחן ומטופל כיאות, ובין הגורמים לו ניתן למצוא טיפול תרופתי בסטרואידים, ובעיות הורמונליות.
- פיברומיאלגיה (דאבת השרירים) – מדובר במחלה המתאפיינת בכאב ברקמת החיבור ובשרירים. היא באה לידי ביטוי בדרך כלל בכאבים מפושטים, רגישות, עייפות, ואף לעיתים מלווה בתסמינים נפשיים כגון חרדה ודיכאון.
- זאבת (לופוס) – מחלה אוטואימונית אשר עשויה לפגוע במערכות שונות בגוף. בין היתר במפרקים, כלי דם, כליות ומערכת העצבים. התסמינים משתנים מחולה לחולה ויש לאבחן ולטפל בה בזמן.
מהי רשלנות רפואית?
- 16 שנות נסיון
- ליווי, ייעוץ, וייצוג יסודי
- ייצוג תיקים בכל גודל
בכל תחום ברפואה המודרנית קיימים פרוטוקולים מסודרים המגדירים את שיטות הטיפול ואת הדרכים לטפל בכל מחלה או בעיה בריאותית. ברוב המכריע של המקרים אותם פרוטוקולים נכתבו לאחר מחקר מקיף, טיפול במספר רב של מקרים וניתוח הסיבות והתוצאות של כל שלב של המחלות השונות, החל משלב האבחון ועד גמר הטיפול והמעקב. עם זאת באופן טבעי כמו בכל טיפול רפואי עשויים להופיע סיבוכים לא רצויים ולהיגרם נזקים, ויש לבחון האם ניתן היה למנוע אותם. במקרים בהם נמצא שהסיבה להופעת אותו סיבוך או נזק מקורו בטיפול לא מיטבי או שגוי, או שניתן היה למנוע השתלשלות אירועים כזו או אחרת ובכך לחסוך מהמטופל נזק וסבל מיותרים והדבר לא נעשה, ייתכן ומדובר ברשלנות רפואית. רשלנות רפואית היא סיטואציה בה הצוות הרפואי לא פעל על בסיס הפרוטוקולים המקובלים והדרך הנכונה לטיפול בהתאם לכלים ולנתונים שהיו בידיו. כאשר אנו באים לבחון האם במקרה מסוים ארעה רשלנות רפואית, נהוג לבדוק מספר נקודות על ציר הזמן בהשתלשלות האירועים:
- האבחון המקדים – מתבצע לרוב על ידי רופא משפחה או הרופא הראשון הפוגש את המטופל, יש לבחון האם נשקלו כל השיקולים הרלבנטיים, בוצעו בדיקות מקדימות נדרשות, נתנו הפניות בהתאם לממצאים וכיו"ב. התנהלות צוות רפואי שלא בהתאם לסטנדרט המצופה והזהיר עשוי להביא להחמצת חלון ההזדמנויות לאבחון מוקדם של מחלה.
- הפניה לבדיקות והתייעצויות – בהמשך לנקודה הקודמת, על סמך הנתונים הראשונים יש צורך בהפניה לבדיקות מתאימות (לדוגמה: הדמיות, בדיקות דם וכיו"ב) או לרופא מומחה בתחום המתאים. אי הפניה לבדיקות מתאימות או להתייעצות, עשויה להוות התנהלות רפואית רשלנית.
- קביעת תוכנית הטיפול – בהתאם לממצאי הבדיקות המקדימות או לסוג המחלה והבעיה הרפואית יש לתת טיפול תואם. קביעת תוכנית טיפול שגויה, מתן תרופה שאינה מתאימה וכדומה, עשויים גם הם להוות רשלנות רפואית.
- קבלת הסכמה מדעת – ככלל יש לקבל הסכמת המטופל לטיפול. יש לציין שקיימים טופסי הסכמה ייעודיים לטיפולים השונים, וכאשר מדובר בטיפול אשר מחייב חתימה על טופס הסכמה מדעת, יש לוודא שהצוות הרפואי החתים והסביר אודות הטיפול, החלופות, הסיכונים והסיכויים.
- הטיפול הרפואי – בין אם מדובר בטיפול פולשני כירורגי, טיפול תרופתי או כל טיפול אחר, על הטיפול להינתן בהתאם לסטנדרט המקובל, המצופה והזהיר מצד הצוות הרפואי. עליו להיות תואם לבעיה הרפואית שמבקשים לטפל בה, ועל הצוות הרפואי לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים כדי למנוע סיבוכים וסיכונים אפשריים. סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר עשויה להקים עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
- מעקב לאחר הטיפול – על הצוות הרפואי לנהל מעקב אחר הפניות שנתנו לבדיקות, תוצאותיהם, מעקב לאחר טיפול על מנת לבחון האם הטיפול הועיל, האם הופיעו סיבוכים והאם יש לתת טיפול נוסף. נזק שנגרם או הסתבכות רפואית, שמקורם במעקב לקוי, עשויים להצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצוי בגין אותה תוצאה לא רצויה.
רשלנות רפואית במחלות ראומטולוגיות
על בסיס ההבנה שרשלנות רפואית יכולה להתרחש במספר שלבים לאורך הטיפול, נציג כאן מספר דוגמאות לרשלנות רפואית בתחום הראומטולוגיה:
- רשלנות בשלב האבחון המקדים – היכולת לטפל בצורה טובה במחלות שונות גוברת ככל שמזהים אותן מוקדם יותר, מחלות ראומטולוגיות אינן שונות בנושא זה. לכן במידה וחולה הגיע אל הרופא הקהילתי, הציג בפניו את הבעיות, אך לא נבחנה ההיסטוריה הרפואית של המטופל, או היסטוריה משפחתית, לא נלקחה אנמנזה ובנוסף לא נתנו הפניות לבדיקות נדרשות (כגון: בדיקה גופנית של המפרקים, השלד והשרירים, בדיקות מעבדה, צילומי רנטגן של המפרקים, בדיקות פתולוגיות וכימיות, וכדומה), ובעקבות זאת לא אבחנו את המחלה בזמן או שהיא אובחנה בשלב מתקדם יותר שהצריך טיפול מורכב ומסובך, הדבר עשוי להצדיק הגשת תביעת רשלנות.
- רשלנות בקביעת הטיפול ומתן הטיפול – מקרים בהם נקבע למטופל הליך טיפול רפואי שגוי, או נתנה תוכנית טיפול תרופתית שאינה תואמת, שהובילו להמשך התקדמות המחלה והסתבכותה. לדוגמה: לא נתנו תרופות נוגדות דלקת או סטרואידים, אי מתן נוגדנים במקרים ספציפיים, או טיפולים ביולוגים נדרשים.
- רשלנות במעקב הרפואי – מקרים בהם לא בוצע מעקב אחר תוצאות בדיקות והפניות שנתנו, או התעלמות של הצוות הרפואי מתסמינים והתפתחויות של המחלה וכדומה, שהובילו לסיבוכים, נזק וסבל מיותר שניתן היה למנוע. חלק מהמחלות הראומטולוגיות מצריכות טיפול ארוך טווח במספר תחומים, ובאופן מותאם אישית. מהצוות הרפואי מצופה ללוות ולעקוב אחר המטופל ולהתאים טיפול בהתאם לתסמינים והתקדמות הטיפול.
הגשת תביעה ברשלנות רפואית בתחום הראומטולוגיה
בדומה לתביעות רשלנות בתחומים אחרים, גם בתחום הראומטולוגיה מוצע לבצע את הפעולות הבאות:
- פניה לעורך דין מקצועי המתמחה בתביעות של רשלנות רפואית.
- לאסוף תיעוד רפואי, מסמכי מעקב, תוצאות בדיקות, הפניות ומלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי.
- לפנות לקבלת חוות דעת רפואית מראומטולוג מומחה לקביעת האחריות והנזק וכן להבין מה היה מקור הרשלנות בטיפול. ייתכן ויהיה צורך בחוות דעת מומחים בתחומים נוספים. עו"ד יוכל לסייע במציאת מומחה מתאים.
לסיכום
על המקרה להיבחן על ידי עו"ד לרשלנות רפואית ומומחים רפואיים בתחום המתאים ולרבות רופא מומחה בתחום הראומטולוגי, שיבחנו את התהליכים שפורטו לעיל, את המסמכים הרפואיים, ואת המצב הרפואי וזאת על מנת להגיע למסקנה באם קיים בסיס להגשת תביעה.
צרו איתי קשר לבחינת האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בתחום הראומטולוגי.
המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
