רשלנות רפואית באבחון גידולי מוח – מנינגיומה וגליומה

אבחון תהליכים גידוליים במוח (Brain Tumors) הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר ברפואה הראשונית והדחופה. התסמינים הראשוניים עשויים להיות מתעתעים, בלתי ספציפיים ולהידמות למחלות שפירות ושכיחות.

עם זאת, בין אם מדובר בגידול מסוג מנינגיומה (Meningioma) שהוא בדרך כלל שפיר או בגידול מסוג גליומה (Glioma) שברוב המקרים הוא ממאיר, הסטנדרט הרפואי מחייב רמת חשד גבוהה וביצוע בירור הדמייתי לנוכח אינדיקציות קליניות ספציפיות.

כאשר רופא נמנע מביצוע בדיקות נדרשות, מתעלם מתלונות מתמשכות או שוגה בפענוח הממצאים, ועקב כך הגידול מאובחן בשלב שבו הנזק הפך לבלתי הפיך, עומדת למטופל הזכות לבחון הגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית.

 

הסיווג הפתולוגי ומשמעות העיתוי

בתביעות העוסקות בגידולי מוח, ישנה משמעות לסוג הגידול בשל מאפייניו, יכולת האבחון שלו וטיפול בו. לדוגמה : 

מנינגיומה (Meningioma): זהו הגידול הראשוני הנפוץ ביותר במוח, ולרוב הוא שפיר וגדל בקצב איטי מאוד. לכאורה, ניתן לטעון שעיכוב באבחון אינו קריטי, אך בפועל ההפך הוא הנכון.
ככל שהגידול גדל, הוא עוטף כלי דם ראשיים ועצבים קרניאליים. הרשלנות במקרים אלו מתבטאת בכך שהגידול הגיע לממדים המפעילים לחץ על גזע המוח.
גילוי מוקדם היה מאפשר כריתה מלאה בסיכון נמוך, בעוד שגילוי מאוחר הופך את הניתוח למורכב יותר, ועשוי לחייב השארת שאריות גידול, מה שלעיתים מסתיים בנכות צמיתה קשה.

גליומה וגליובלסטומה (Glioma/GBM): אלו גידולים שמקורם ברקמת המוח עצמה (תאי גליה). כאן מועד האבחון הוא קריטי יותר להישרדות המטופל.
עיכוב באבחון של מספר חודשים מאפשר לגידול לעבור התמרה מדרגת ממאירות נמוכה (Low Grade) לגבוהה (High Grade).

מקרים אלו נבחנים בין היתר תחת הכללים המשפטיים של רשלנות רפואית באונקולוגיה, בדגש על הפגיעה המהותית בסיכויי ההחלמה ותוחלת החיים.

 

זיהוי "דגלים אדומים" ברפואה הראשונית

האתגר המרכזי העומד בפני רופא המשפחה הוא הסינון של תלונות שגרתיות. חלק ניכר מהמטופלים המתלוננים על כאבי ראש סובלים ממיגרנה או מכאב מתחי (Tension Headache), אך אלו הסובלים מגידול מוחי תלוי לחלוטין ביכולתו של הרופא לזהות את החריג מתוך הכלל. הרשלנות נבחנת כאשר מתבצעת התעלמות מסימנים המוגדרים בספרות המקצועית כ"דגלים אדומים".

בין התסמינים המאפיינים ניתן למצוא – כאבי ראש, פרכוסים, תסמינים נוירולוגיים שונים כגון חולשה בצד אחד בגוף, קשיי דיבור ועוד, פגיעה בזיכון, בחילות והקאות.

סיווג תלונות אלו באופן אוטומטי כמיגרנה, סינוסיטיס או מתח נפשי, ללא העמקת הבירור (כגון: בדיקה נוירולוגית, או הדמיה) עשויה להוות חריגה מסטנדרט הזהירות הסביר. סוגיות אלו נדונות בהרחבה במסגרת תביעות העוסקות בתחום רשלנות רפואית בנוירולוגיה, כאשר העיכוב באבחנה מונע מתן טיפול אפקטיבי בזמן אמת.

 

כשלי הדמיה – שלב הפענוח

גם כאשר מבוצעת בדיקה מתאימה (MRI או CT עם חומר ניגוד), ייתכן כשל בפענוח מצד הרדיולוג. השוואה רטרוספקטיבית בתיקי תביעה מגלה לעיתים כי הגידול הופיע כבר בצילומים שבוצעו שנה או שנתיים קודם לכן, אך הוחמץ או סווג בטעות כממצא חסר משמעות (כגון אוטם ישן או ציסטה).

מחדלים אלו נבחנים במסגרת תביעות על רשלנות רפואית בפענוח בדיקות, והפיצוי נגזר מהנזק שנגרם בתקופת העיכוב – בין אם מדובר בצמיחת הגידול ובין אם בהפיכתו לממאיר.

 

כשל בהסכמה מדעת – חלופות ניתוחיות

בגידולים מסוימים, ניתן לשקול חלופות טיפול שונות ואף מהפן הכירורגיה – גישה מצומצמת ואף לא פולשנית או רחבה כגון פתיחת גולגולת. 

בהתאם לסטנדרט הטיפול הסביר והמצופה על הרופא להציג בפני המטופל את כלל החלופות הרלוונטיות. ביצוע ניתוח פולשני ללא הצגת חלופה שמרנית בעלת יעילות מוכחת ודומה, כאשר הניתוח הסתיים בסיבוך או בנזק עצבי, עשויה להקים עילה לתביעה בגין פגיעה באוטונומיה והעדר הסכמה מדעת. 

 

שינוי בפרדיגמת הטיפול: קריסת קונספציית "המתן וצפה"

טענת הגנה אפשרית בתיקים העוסקים בגליומות בדרגה נמוכה היא היעדר נזק כתוצאה מאותה סטייה מסטנדרט הטיפול. הנתבעים עשויים לטעון כי גם לו התגלה הגידול בזמן, הסטנדרט הרפואי באותה עת היה גישת "מעקב בלבד" עד להופעת תסמינים, ולכן לא היה מבוצע ניתוח מוקדם יותר.

התביעה צריכה להוכיח שכריתה מוקדמת של הגידול בטרם הפך לסימפטומטי או עבר התמרה ממאירה, הייתה מצמצמת משמעותית את הנזקים ומאריכה את תוחלת החיים.

לפיכך, מניעת האפשרות מהמטופל לבחור בניתוח מוקדם ואף מציל חיים, עשויה לבסס את עילת התביעה ולשמוט את הקרקע תחת טענת ההגנה.

אי ביצוע בדיקת קרקעית העין (פונדוסקופיה)

בדיקת קרקעית העין – פונדוסקופיה, מאפשרת לרופא להביט על עצב הראיה. זיהוי בצקת (שעשויה ללמד על לחץ תוך גולגולתי) היא תמרור אזהרה לקיומו של גידול. הבדיקה זמינה, פשוטה, ואינה פולשנית.

שחרור מטופל עם תלונות מחשידות כגון – כאבי ראש חדשים, הקרות, טשטוש ראיה וכדומה,  ללא שבוצעה לו בדיקת קרקעית עין, עשויה להיחשב להתרשלות בבדיקה הקלינית.

במקרים שבהם אובחן גידול בשלב מאוחר, בתי המשפט יבחנו האם בוצעו בדיקות נדרשות, ואם יימצא כי לא בוצעה בדיקת קרקעית עין כאשר סטנדרט הטיפול הסביר היה לבצע בדיקה כזו בנסיבות הספציפיות שהציג המטופל, הוא עשוי לקבוע שהייתה רשלנות שיש לפצות בגינה.

 

טבלה מסכמת – סטנדרט זהירות מול רשלנות רפואית

הטבלה להלן מציגה את ההבחנה בין התנהלות רפואית תקינה ומצופה לבין כשלים אפשריים העשויים להוות עילה לתביעה. מובהר כי הנתונים בטבלה הם דוגמאות כלליות להמחשה בלבד וכי כל מקרה נבחן לגופו.

התרחיש הקליני	התנהלות רפואית נדרשת (Standard of Care)	אינדיקציה לרשלנות רפואית
פרכוס ראשון (מבוגר)	ייצוב, בדיקות דם, בדיקה נוירולוגית, הפניה ל-MRI מוח או CT מוח, וייעוץ נוירולוגי לשלילת תהליך תופס מקום.	שחרור המטופל ללא ביצוע הדמיה, וייחוס הפרכוס לסיבות רפואיות או נפשיות, ללא בירור האטיולוגיה (הסיבה).
כאב ראש והקאת בוקר	התייחסות לסימני לחץ תוך-גולגולתי, תשאול המטופל, בדיקת פונדוסקופיה,  והפניה להדמיה דחופה.	אבחנה אוטומטית של מיגרנה, בעיות ראייה או "וירוס בטן" ללא בדיקה נוירולוגית.
צמצום שדות ראייה	בדיקת שדות ראייה, בדיקת פונדוסקופיה, הערכת חדות ראייה ותגובת אישונים והפניה להדמיה.	הפניה לאופטומטריסט לשינוי מספר במשקפיים בלבד, תוך התעלמות מהמקור העצבי או היעדר העמקת הבירור.

דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה"

בתיקים אונקולוגיים (גידולים ממאירים), ההגנה עשויה לטעון להיעדר קשר סיבתי בשל אגרסיביות המחלה. הטענה היא כי הגידול היה אגרסיבי מלכתחילה, וכי גם אבחון מוקדם לא היה משנה את התוצאה הסופית.

המענה המשפטי לטענה זו מצוי לעיתים בדוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה". הפסיקה בישראל עשויה מכירה בפיצוי יחסי אם האיחור באבחון פגע בפרוגנוזה, אפילו אם סיכויי ההחלמה המקוריים היו נמוכים מ-50%.

אומדן הנזק וההליך המשפטי

הנזקים בתיקים אלו הם רב-מערכתיים ומשפיעים על כל היבט בחיי המטופל ומשפחתו. החל מפגיעה קוגניטיבית ושינויי אישיות, דרך חסרים מוטוריים ושיתוק, ועד לעיוורון וקיצור משמעותי של תוחלת החיים. הערכת הפיצוי דורשת הבנה מעמיקה של צרכי השיקום, הסיעוד והטיפול הרפואי העתידי. פירוט מלא על אופן החישוב וראשי הנזק הרלוונטיים ניתן למצוא במדריך העוסק בנושא פיצויים בתביעות רשלנות רפואית.

בחינת התיק הרפואי, לרבות בדיקה מחודשת של צילומי ההדמיה על ידי מומחים רפואיים בתחומים המתאימים, היא הצעד הראשון לקביעת היתכנות התביעה.

הנכם מוזמנים למשרדנו לצורך הערכה מקצועית ומדוקדקת של נסיבות המקרה שלכם והאפשרות לקבל פיצוי בגין נזקיכם.

 

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.