איחור באבחון התקף לב בנשים ומשמעותו המשפטית

התפיסה המקובלת לפיה התקף לב הוא אירוע המאפיין גברים בעיקר היא שגויה ומערכות רפואת החירום נוטות לעיתים תכופות לפספס אבחנות אלו.

הפספוס נובע מן הפער שבין הופעת תסמינים פחות שגרתיים אצל נשים לבין הציפייה של הצוות הרפואי לראות תמונה קלינית טיפוסית ומובהקת. כשלים אבחנתיים אלו גורמים לאובדן זמן יקר ומובילים לעיתים קרובות אל תביעות נזיקין מורכבות.

 

תסמינים לא שגרתיים וקביעת אבחנה מבדלת שגויה במיון

כאשר אדם פונה לחדר מיון הצוות הרפואי מבצע הליך הנקרא אבחנה מבדלת לשם שלילת מצבי חירום מסכני חיים. בעוד שגברים החווים אירוע לבבי מתארים לרוב כאב חזה מוחץ, נשים עשויות להציג תמונה קלינית מעורבת.

נשים אמנם חוות לחץ בחזה, אך בסבירות גבוהה יופיעו במקביל תסמינים כגון כאבי לסת, כאב בגב, בחילות חריגות, או תחושת עייפות חריגה.

הופעתם של התסמינים הנלווים הללו מבלבלת לא פעם את הצוות הרפואי. כתוצאה מכך ישנם מקרים בהם נשים נבדקות ומשוחררות הביתה תחת קביעה שגויה של התקף חרדה, צרבת קשה או ביטוי של גיל המעבר.

הדגש המשפטי מתמקד בכך שפטירת התלונות מבלי לשלול אירוע לבבי בסבירות גבוהה מהווה סטייה מסטנדרט הזהירות. סוגיות אלו נבחנות בקפידה במסגרת תחום משפטי של רשלנות רפואית בקרדיולוגיה ודורשות ניתוח מעמיק של שיקול הדעת הרפואי.

 

מחדל בביצוע בדיקות אק"ג וטרופונין בחדר המיון

בדיקות העזר הנדרשות לשלילת אוטם בשריר הלב הן זמינות ומהירות לביצוע. פרוטוקול רפואת החירום קובע כי מטופל המגיע עם חשד לאיסכמיה לבבית צריך לעבור תרשים אק"ג תוך זמן קצר (לרוב בתוך 10 דקות) מרגע קבלתו.

בנוסף יש לבצע בדיקת דם לאיתור טרופונין – חלבון אשר משתחרר אל זרם הדם כאשר ישנו נזק לתאי שריר הלב.

הימנעות מביצוע בירור עקב הנחות מוקדמות

ויתור על ביצוע תרשים אק"ג פשוט ונטילת בדיקות דם, אך ורק בשל ההנחה כי המטופלת אינה מציגה תמונה טיפוסית, עשוי להיחשב מחדל קליני. רופא סביר במיון מחויב להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי.

בעיקרון אין להסתמך על הערכה כללית בלבד, ויש לגבות החלטות שחרור במדדים מוכחים. שחרור מטופלת ללא ביצוע בדיקות אלו עומד פעמים רבות בבסיס עילות תביעה של רשלנות רפואית באבחון התקף לב.

אירועים לבביים ללא חסימה כלילית נראית לעין

רובד קליני נוסף אשר מאפיין נשים נוגע למצבים של אוטם שריר הלב ללא חסימה כלילית משמעותית (תסמונת הידועה בשם MINOCA) או תחלואה של כלי דם קטנים.

במקרים אלו גם אם מבוצעת הדמיה המראה עורקים גדולים פתוחים, המטופלת עדיין עלולה לחוות אירוע מסכן חיים.

רופא הפוטר את תלונותיה רק משום שהעורקים הראשיים נראים תקינים יחסית, תוך התעלמות מטרופונין מוגבר, עשוי להימצא כמי שחרג מסטנדרט הרפואה המקובל. מקרים מסוג זה מתבררים לרוב במסגרת בחינת עילה על רשלנות במחלות לב כליליות איסכמיות הדורשת ידע קליני מעודכן.

 

אובדן חלון ההזדמנויות והמשמעות הקריטית של הזמן

בעולם הקרדיולוגיה לזמן ישנה חשיבות מוגברת. ככל שעורק כלילי נותר חסום למשך זמן רב יותר, כך רקמת שריר הלב אשר אינה מקבלת חמצן עוברת תהליך נמק.

מרגע שרקמת הלב הופכת לצלקת, הנזק עשוי להפוך לבלתי הפיך או כזה שאינו ניתן לשיקום.

המשמעות הישירה של איחור באבחון היא מניעת טיפול רפואי דחוף הדרוש למטופל. זיהוי מהיר מאפשר הפניה מיידית לחדר צנתורים לשם פתיחת העורק או למתן תרופות ממיסות קרישים.

כאשר אישה משוחררת הביתה ונאלצת לחזור למיון כעבור שעות עם החמרה קיצונית, חלון ההזדמנויות עשוי להיסגר.

כאן טמון הבסיס אשר מאפשר לטעון לקשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית על ידי כך שמוכחים שהעיכוב הפך אירוע שהיה יכול להסתיים בחזרה לשגרה למצב של אי ספיקת לב קבועה.

ברמת העיקרון, הגעה מוקדמת ומתן טיפול בתוך 90 דקות הם משמעותיים להצלת תפקוד הלב.

התעלמות מגורמי סיכון רפואיים במסגרת רפואת הקהילה

גם לרפואת קהילה תפקיד לאתר מטופלות בסיכון. נשים רבות מתלוננות בפני רופא המשפחה על ירידה פתאומית בכושר הגופני או עייפות חריגה במאמץ קל.

עם זאת, לעיתים תכופות תלונות אלו אינן זוכות להתייחסות אובייקטיבית מצד הגורם המטפל.

רופא בקהילה מחויב להתייחס אל גורמי הסיכון של המטופלת כגון מחלת סוכרת, יתר לחץ דם או היסטוריה משפחתית. אי הפניה לבירור קרדיולוגי בסיסי דוגמת בדיקת מאמץ או בדיקת אקו לב, במקרים מסוימים עשויה להוות חריגה מפרוטוקול מניעתי.

מצבים אלו נבחנים לרוב תחת סיווג של כשל רשלנות רפואית של רופא המשפחה אשר אמור לשמש כ"שומר הסף" רפואי לפני הידרדרות המצב.

 

טבלה מסכמת להערכת ההתנהלות במיון ובקהילה

יובהר כי הטבלה מציגה דוגמאות כלליות בלבד לבחינת הטיפול הרפואי. כל מקרה משפטי נבחן תמיד לגופו על בסיס העובדות הספציפיות, התסמינים שהוצגו והתיעוד המלא.

מוקד הטיפול	התנהלות רפואית סבירה ומצופה	חריגה אפשרית מסטנדרט הזהירות
רופא משפחה בקהילה	הפניה לבדיקת מאמץ בעקבות תלונות על ירידה בכושר אצל אישה בסיכון.	ייחוס תחושת עייפות ללחץ נפשי ללא ביצוע בירור אובייקטיבי בסיסי.
קבלת המטופלת במיון	ביצוע תרשים אק"ג בתוך 10 דקות מקבלה בעת תלונות ותסמינים מחשידים.	ויתור על אק"ג בהנחה שהתלונות אינן מתאימות לתמונה הטיפוסית.
קביעת אבחנה מבדלת	שלילת אירוע כלילי חריף באופן מבוסס טרם קבלת החלטת שחרור.	שחרור עם אבחנה של חרדה או צרבת ללא המתנה לתוצאות טרופונין.
הפניה לטיפול דחוף	הפניה מהירה לחדר צנתורים כאשר התסמינים מתאימים.	עיכוב ממושך וחסר הצדקה אשר מונע את היכולת להציל את רקמת השריר.

 

הוכחת מחדל רפואי והערכת היקף הפיצוי הכלכלי

תביעות בגין איחור באבחון מצריכות איסוף ראיות יסודי. לשם ביסוס התיק נאספים כלל גיליונות המיון ותיעוד זמני הקבלה והבדיקות.

חשיבות ניכרת קיימת לרישומי האחיות אשר לרוב מתעדות את תלונות המטופלת בזמן אמת.

לאחר איסוף החומר התיק מועבר לשם קבלת חוות דעת רפואית-משפטית מאת רופא מומחה בתחום הקרדיולוגיה אשר בוחן את סבירות קבלת ההחלטות בזמן אמת.

אישה המפתחת אי ספיקת לב עקב איחור אבחוני סובלת מפגיעה תפקודית עמוקה המשליכה על איכות חייה. רכיבי הפיצוי עשויים לכלול אובדן כושר עבודה וכן, הפיצוי מגלם עלויות טיפול תרופתי, פגיעה בתוחלת החיים והכרה בכאב ובסבל שנגרמו לה.

פסיקות עדכניות קובעות כי במקרים שבהם הוכח שהאיחור מנע החלמה מלאה, נטל הפיצוי על המוסד הרפואי יהיה גבוה וישקף את הנזק ארוך הטווח.

סיכום – מיצוי זכויות לאחר איחור באבחון

אירוע לבבי אשר אינו מאובחן במועד מותיר את המטופלת עם פגיעה קבועה בשריר הלב ומשנה את שגרת חייה. בחינה משפטית של התיק הרפואי מאפשרת לקבוע האם הנזק היה גזירת גורל או תוצאה של הערכה לקויה בחדר המיון.

איסוף מדויק של הראיות וניתוח הנתונים הם צעדי חובה לשם ביסוס תביעה. 

לקבלת הערכה אובייקטיבית לבחינת הטיפול הרפואי שעברתם, ניתן לפנות אל משרד עורכי דין טל סיץ' לבדיקה ראשונית של הנסיבות ובחינת היתכנות התביעה לקבלת פיצוי.