כיצד מחשבים אובדן כושר השתכרות בתביעת רשלנות רפואית?

אובדן כושר השתכרות בתביעת רשלנות רפואית הוא הפיצוי בגין הירידה ביכולת לעבוד ולהתפרנס בעקבות הפגיעה. רבים מהנפגעים אינם מודעים לכך שטעויות בהוכחת הנזק עלולות להפחית את הפיצוי בעשרות אחוזים. במאמר זה אסביר כיצד מחושב ראש נזק זה, אילו ראיות נדרשות, וכיצד להבטיח את הפיצוי המלא.

מה נכלל בראש הנזק של אובדן כושר השתכרות בתביעת רשלנות רפואית?

בהגשת תביעת רשלנות רפואית, דרישת פיצוי בגין ראש נזק זה בא לפצות את התובע על הנזק הכלכלי שנגרם לאדם בשל ירידה ביכולתו לעבוד ולהתפרנס, כתוצאה ישירה מהנכות או הפגיעה שנגרמו עקב הרשלנות הרפואית.

הפיצוי מתחלק לשניים:

1. אובדן השתכרות לעבר – מיום הפגיעה ועד מועד פסק הדין.
2. אובדן כושר השתכרות לעתיד – מיום פסק הדין ואילך, לאורך שנות העבודה שנותרו לתובע.

שני ראשי נזק אלה מחושבים בשיטות שונות, מבוססים על ראיות שונות, ומצריכים הכנה שונה לחלוטין.

💡חשוב לדעת💡 פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות אינו מיועד רק לשכירים. גם עצמאים, בעלי עסקים, ואפילו מי שלא עבד בפועל ערב הפגיעה – עשויים להיות זכאים לפיצוי בגין ראש נזק זה, בהתאם לנסיבות.

כיצד מחשבים אובדן השתכרות בעבר – השיטה שבית המשפט נוקט בתביעות רשלנות רפואית

החישוב לעבר הוא, בעיקרו, פשוט יחסית. בית המשפט בוחן מה היה שכרו הממוצע של התובע בתקופה שקדמה לפגיעה, תקופת היעדרותו של התובע ממקום עבודתו,  איזה אחוז נכות תפקודית קבע המומחה הרפואי, ומהי תקופת הנכות שלגביה מחושב הפיצוי.

הנוסחה הבסיסית שבתי המשפט נוהגים ליישם בתביעות נזיקין היא:

שכר חודשי × אחוז הנכות התפקודית × מספר חודשי הנכות = פיצוי בסיסי לעבר

אולם בפועל, החישוב מורכב יותר. יש לנכות תקבולים מהמוסד לביטוח לאומי שהתובע קיבל בגין אותה פגיעה.

וכן תשלומים תכופים ששולמו על חשבון הפיצוי, לבחון אם הנכות הייתה חלקית בתחילה ומלאה לאחר מכן, ולוודא שהתקופה המחושבת אינה חופפת לתקבולים ממקורות אחרים והאם היו תקופות של הפסדי שכר מלאים (100 אחוז).

להלן מחשבון בסיסי להמחשה:

כיצד מחשבים אובדן כושר השתכרות עתידי בתביעות רשלנות רפואית ומהו מכפיל ההיוון?

החישוב לעתיד מורכב משמעותית יותר, ובו מרוכז עיקר הוויכוח בין הצדדים בתביעות גדולות.

השיטה המקובלת: בית המשפט קובע שכר חודשי "בסיסי", מכפיל אותו באחוז הנכות התפקודית, ואז מכפיל בהתאם לטבלת היוון - מקדם מספרי המשקף את הערך של תשלומים עתידיים.

מכפיל ההיוון תלוי בגיל התובע ובשנות העבודה שנותרו עד גיל הפרישה. ככל שהתובע צעיר יותר בעת פסק הדין - המכפיל גבוה יותר, והפיצוי גדל בהתאם.

בתי המשפט קבעו לא אחת כי בקביעת הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות יש לבחון את שוק העבודה הרלוונטי לתובע, את אפשרויות ההסבה המקצועית ואת השפעת הנכות על סיכויי הקידום - ולא רק את גובה השכר ערב הפגיעה.

הגורמים שמשפיעים על גובה הפיצוי לעתיד

גיל התובע ביום פסק הדין הוא הגורם המשפיע ביותר. ניקח שני תובעים עם אותה נכות ואותו שכר: תובע בן 35 צפוי לקבל פיצוי הגדול משמעותית מתובע בן 55 עם אותה נכות ואותו שכר - הפרש שיכול להגיע לסדר גודל של פי שניים עד שלושה ויותר - הכל בשל ההבדל בשנות העבודה שנותרו ובמכפיל ההיוון הנגזר מכך.

גורמים נוספים שבית המשפט שוקל: תחום העיסוק וסיכויי הקידום שנפגעו, האם הנכות מגבילה את הניידות בלבד או פוגעת ביכולת הקוגניטיבית, אפשרויות הסבה מקצועית, ורמת ההשכלה.

לנושא קביעת הנכות התפקודית בתביעות יש השלכה ישירה על גובה הפיצוי לעתיד.

כיצד גיל התובע משפיע על מכפיל ההיוון?

הטבלה הבאה ממחישה את השפעת גילו של התובע על שיעור מכפיל ההיוון, ביחס לשנות העבודה שנותרו עד גיל פרישת חובה:

גיל בעת פסק הדין	שנות עבודה משוערות שנותרו	כיוון מכפיל ההיוון
30 - 35	32 - 37 שנה	גבוה
36 - 45	22 - 31 שנה	בינוני-גבוה
46 - 55	12 - 21 שנה	בינוני
56 - 66	1 - 11 שנה	נמוך

* האומדן הינו רעיוני וכללי בלבד, אינו לקוח בחשבון את כל המרכיבים, אינו מחייב ואינו מהווה חוות דעת משפטית.

סדר הפעולות להוכחת אובדן כושר השתכרות בתביעת רשלנות רפואית

להלן השלבים המקובלים להוכחת הפגיעה בכושר ההשתכרות בעקבות רשלנות רפואית, בפני בית המשפט:

שלב 1 - ריכוז התיעוד הכלכלי

יש לאסוף: תלושי שכר ואסמכתאות מתאימות באשר לגובה השכר לתקופה שקדמה לפגיעה. עבור עצמאים - דוחות שנתיים שהוגשו לרשות המסים, שומות, ודפי חשבון עסקי. בנוסף, אישור ממעסיק על מצב השכר ועל סיכויי קידום שנפגעו.

שלב 2 - קבלת חוות דעת רפואית לקביעת הנכות התפקודית

הנכות הרפואית והנכות התפקודית ברשלנות רפואית אינן בהכרח זהות. אדם עשוי להיות בעל נכות רפואית של 30% אך נכות תפקודית של 10% בלבד ולהיפך. השאלה הינה האם הפגיעה מגבילה אותו בתחום עיסוקו הספציפי. חוות הדעת צריכה להתייחס לשני המדדים.

שלב 3 - הגשת התביעה בסכום ריאלי ומנומק

סכום התביעה לגבי ראש נזק זה חייב להיות מנומק - לא מוגזם ולא מצומצם. תביעה בסכום בלתי ריאלי עלולה לפגוע באמינות הכוללת. מצד שני, בית המשפט מוגבל בדרך כלל לסכום שנתבע ולסעדים שהתבקשו, ולכן ראשי נזק שלא הוצגו ולא נטענו בכתב התביעה - לרוב לא ייפסקו.

הטעויות הנפוצות שמפחיתות את הפיצוי בראש נזק זה

טעות נפוצה היא אי-הצגת נזק הקידום. אדם בשיא הקריירה שנפגע לא רק מפסיד את שכרו הנוכחי - הוא מפסיד גם את הקידום העתידי, את האופציות שלא ימומשו, את הקריירה שלא תתפתח. בית המשפט יפסוק על כך רק אם יוצגו ראיות מתאימות.

שאלה שעולה לעיתים קרובות: מה קורה כאשר התובע לא עבד כלל ערב הפגיעה - עקרת בית, סטודנט, מי שהיה בחופשת לידה? גם במקרים אלה, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, תוך הסתמכות על הפוטנציאל ההשתכרותי ועל נתוני השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי כבסיס לחישוב.

⚠️זהירות!⚠️ אחת הטעויות הקשות ביותר היא תובעים שטוענים לפיצוי רק בגין ירידה בשכר ולא טוענים לגבי אופציות שלא מומשו, פוטנציאל קידום וזכויות שהפסידו. בית המשפט לא יפצה בגין הפסדים שלא נטענו.

השכר הבסיסי לחישוב - כיצד קובעים אותו ומתי הוא שנוי במחלוקת

הקביעה מהו השכר שישמש בסיס לחישוב היא שדה הקרב האמיתי בתביעות רבות.

בדרך כלל בית המשפט מסתמך על ממוצע השכר בשנים שקדמו לפגיעה, ובהתאם לעקרונות שגובשו בפסיקה.

כשהשכר עלה בתלילות סמוך לפגיעה, יתעורר ויכוח על האם מדובר במגמה קבועה או בחריגה חד-פעמית.

כאשר בית המשפט קבע שכר בסיסי נמוך מהמציאות - ניתן לעיתים לערער על הקביעה במסגרת ערעור על פסק הדין, או להגיש ראיות נוספות בעלות משקל בערכאת הערעור. זהו מהלך שכדאי לשקול במסגרת הייעוץ המשפטי ראשוני בנושא.

מה קובע החוק לעניין אובדן כושר השתכרות בתביעת רשלנות רפואית ומה מוסיפה הפסיקה?

דיני הנזיקין בישראל מסדירים את מסגרת הפיצויים בגין נזק גוף, ומגדירים את עקרון השבת המצב לקדמותו - הרעיון שהפיצוי צריך להעמיד את הנפגע במצב שהיה בו לולא הנזק.

הפסיקה הרחיבה את ראש הנזק לכלול גם נזק לפוטנציאל עתידי, גם לפגיעה בסיכויי קידום, וגם להפסד שאינו ניתן לכימות מדויק - בית המשפט מוסמך לפסוק לפי מיטב שיפוטו כאשר לא ניתן לכמת את הנזק בדיוק.

התיישנות תביעות רשלנות רפואית רלוונטית כאן במיוחד - שכן הזמן שחולף בין הפגיעה לפנייה עלול לצמצם את התקופה שלגביה ניתן לתבוע פיצוי לעבר.

אובדן כושר השתכרות כחלק ממכלול ראשי הנזק הנדונים בתביעת רשלנות רפואית

אובדן כושר השתכרות הוא אחד מכמה ראשי נזק שנתבעים במצטבר. לצדו נתבעים בין היתר כאב וסבל, הוצאות רפואיות עבר ועתיד, עזרת הזולת, וכן פגיעה בזכות לאוטונומיה של האדם על גופו.

חשוב להבין שראשי הנזק בתביעת רשלנות רפואית אינם מתחרים זה בזה - הם מצטברים. תביעה שמתמקדת רק בכאב וסבל ומזניחה את האובדן הכלכלי מפסידה חלק ניכר מהפיצוי שמגיע.

מניסיוני לאחר 19 שנות עיסוק בתחום, ראש הנזק הכלכלי הוא גם ראש הנזק שדורש התייחסות מעמיקה ביותר. לכן חשוב להתחיל לאסוף את התיעוד הכלכלי כמה שיותר מוקדם, עוד לפני שמגישים את התביעה.

גישור ומשא ומתן בתיקי רשלנות הוא מסלול שבו ראש הנזק הכלכלי תופס מקום מרכזי בניהול המשא ומתן - ומי שמגיע לשולחן עם נתונים מבוססים מגיע ממצב טוב יותר.

הצעד הראשון לפני שסוגרים תיק רשלנות רפואית או מסכימים לפשרה

אם אתם חושדים שרשלנות רפואית גרמה לפגיעה ביכולת שלכם לעבוד ולהשתכר - הצעד הראשון אינו הגשת תביעה. הצעד הראשון הוא פנייה לייעוץ שבמסגרתו אוכל לבחון את המקרה שלכם, להעריך את ראשי הנזק הרלוונטיים, ולהסביר מה ניתן להוכיח ומה לא.

ניהול תביעת רשלנות רפואית בצורה נכונה מהרגע הראשון - כולל ריכוז התיעוד הכלכלי עוד בשלב הייעוץ - עשוי להכריע את ההבדל בין פיצוי חלקי לפיצוי מלא על כל ההפסד שנגרם לכם.

צרו קשר לייעוץ ראשוני ואעזור לכם להבין מה באמת מגיע לכם.