רשלנות רפואית בהזרקת שומן עצמי

במקום המראה הטבעי, המלא והרענן שהובטח לכם בקליניקה, המציאות שמשתקפת אליכם מהמראה חושפת תמונה כואבת של גבשושיות, אסימטריה בולטת או אזורים נמקיים. הפער הבלתי נתפס בין ההבטחה לתוצאה "טבעית ובטוחה" לבין עוגמת הנפש שאתם חווים כעת, הוא לא רק עניין אסתטי – הוא עשוי להיות הבסיס לתביעה משפטית משמעותית.

הצעד הראשון לתיקון המצב מתחיל בהבנה שלא כל "תופעת לוואי" היא סיבוך לגיטימי, ולעיתים מדובר בכשל בסיסי בהתנהלות הרפואית.

 

האנטומיה של הכשל – מהי הזרקת שומן ואיפה הדברים משתבשים?

הזרקת שומן עצמי (Fat Grafting) נחשבת לאחת הפרוצדורות המבוקשות ביותר בעולם הכירורגיה הפלסטית. הרעיון נשמע אידיאלי – שאיבת שומן מאזור אחד בגוף (כמו הבטן או הירכיים) והזרקתו לאזור אחר הזקוק לנפח (כמו הפנים, החזה או הישבן).

העובדה שמדובר בחומר ביולוגי של המטופל עצמו יוצרת תחושת ביטחון מדומה כי "הגוף לא ידחה את חומר המילוי".

עם זאת, המורכבות הכירורגית של הפעולה היא גבוהה מאוד. השומן המוזרק חייב להיקלט ברקמה החדשה ולקבל אספקת דם מיידית. טעות נפוצה שאנו נתקלים בה במסגרת תביעות רשלנות רפואית היא ההנחה שהצלחת הניתוח תלויה רק ב"יד האומן" של המנתח.

בפועל, כשלים עשויים להתרחש גם בשלבים הטכניים של שאיבת השומן, "זיקוקו" והזרקתו.

שימוש בציוד לא מתאים, טיפול אגרסיבי ברקמת השומן לפני ההזרקה, או הזרקת כמויות גדולות מדי בבת אחת, הם מקור לסיבוכים וכשלים.

 

רשלנות בטכניקת הזרקת השומן

ההנחיות הרפואיות העדכניות (במיוחד בניתוחי עיצוב ישבן) קובעות כי יש להזריק את השומן אך ורק לרקמה התת-עורית, תוך שימוש בטכניקה נכונה ויש להימנע מהזרקה אל תוך השריר.

מדוע זה קריטי? רקמת השריר עשירה בכלי דם גדולים. הזרקה לתוך השריר מעלה דרמטית את הסיכון לחדירת שומן למחזור הדם, ללב ולריאות מה שעלול לגרום ל"תסחיף שומן" (Fat Embolism) – שהוא מצב מסכן חיים.

בתיקים בהם אנו מזהים כי השומן הוזרק למישור השרירי, טענת ההגנה של "סיבוך נדיר" קורסת לרוב, שכן מדובר לכאורה בהפרה של פרוטוקול בטיחות בסיסי.

מתי סיבוך הופך לעילת תביעה?

לא כל תוצאה מאכזבת היא רשלנות רפואית. הרפואה אינה מדע מדויק, ולכל הליך כירורגי ישנם סיכונים טבעיים. עם זאת, צריך להבדיל בין סיבוך ידוע ובלתי נשלט לבין נזק שנגרם עקב סטייה מסטנדרט הרפואה הסביר וצריך וניתן היה למנוע.

עורכי דין העוסקים בתחום בוחנים את המקרים הללו תחת זכוכית מגדלת, כדי להבדיל בין השניים.

כדי לעשות סדר, הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המהותיים בין סיבוך סביר לבין התנהלות המעוררת חשד לרשלנות:

(מדובר בטבלת דוגמאות כללית ולא מחייבת, כל מקרה צריך להיבחן לגופו)

סוג האירוע	תרחיש שעשוי להיחשב סיבוך סביר	תרחיש המעלה חשד לרשלנות רפואית
ספיגת שומן	ספיגה חלקית של השומן, כפי שהוסברה למטופל מראש.	ספיגה מלאה או אסימטרית קיצונית עקב טכניקת הזרקה שגויה או טיפול לקוי בשומן.
זיהום	זיהום שטחי המגיב לטיפול אנטיביוטי סטנדרטי.	זיהום חמור שהתפתח עקב סטריליזציה לקויה או התעלמות מתלונות המטופל לאחר הטיפול.
גבשושיות	אי-סדירות קלה החולפת עם הזמן או בטיפול שמרני.	ציסטות שומניות קבועות (Oil Cysts) או גבשושיות קשיחות הנובעות מהזרקת יתר מרוכזת או מכשל טכני אחר.
פגיעה עצבית	ירידה זמנית בתחושה או "נימול" באזור התורם/הנתרם (פגיעה בעצב תחושתי).	שיתוק שרירים, אירוע רפואי קשה עקב חדירת גושי שומן לכלי הדם, רגישות מוגברת או כאב כרוני כתוצאה מפגיעה בעצבים.

 

חובת הזהירות המוגברת בניתוחים אסתטיים

בתי המשפט בישראל קבעו לא אחת כי כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי (מבחירה), שנועד לשיפור איכות חיים ולא להצלת חיים, חובת הזהירות של הרופא בכל הנוגע למתן הסברים ושקילת האפשרויות לפני הטיפול היא גבוה במיוחד.

משמעות הדבר היא שהמנתח נדרש לדיוק מרבי, הן בביצוע והן בשלב ההסברים. סוגיה זו רלוונטית במיוחד בתחום כמו כירורגיה פלסטית, שבו הציפייה לתוצאה אסתטית היא לב העניין.

עורך דין מנוסה יבדוק האם הרופא הקפיד לתת הסברים מלאים לפני הטיפול, הציג לכם את האפשרויות השונות והאם קיבל את הסכמתכם מדעת לטיפול. כמו כן, תיבחן הטכניקה הניתוחית בה בחר הרופא, והאם היא מקובלת והבטוחה ביותר בהתאם לנתונים הפיזיולוגיים הספציפיים שלכם, או שמא בחר בדרך הקלה והמהירה שחשפה אתכם לסיכון מיותר.

 "הסכמה מדעת" – המכשול והפתרון

מטופלים שנפגעו ושוקלים להגיש תביעה, חוששים לא אחת מכך שחתמו על טופס הסכמה לפני הניתוח, בו מפורטים הסיכונים. חשוב לדעת, חתימה על טופס אינה מעניקה לרופא חסינות מפני תביעת רשלנות.

עקרון "הסכמה מדעת" מחייב שההסבר שניתן לכם יהיה מקיף, ברור ומותאם לכם ולטיפול שאתם עומדים לעבור.

בניתוחי הזרקת שומן, הרופא נדרש להציג את הסיבוכים האפשריים, לערוך תיאום ציפיות ולהציע חלופות טיפול. מצופה מהרופא להסביר לכם במפורש על תופעת הספיגה וכן לציין שייתכן ויהיה צורך בניתוחים חוזרים כדי להגיע לתוצאה הרצויה.

אם הובטחה לכם "תוצאה מושלמת לצמיתות" ללא אזכור של אחוזי הספיגה או הסיכון לאסימטריה, ייתכן שיש כאן פגיעה באוטונומיה ורשלנות במסירת מידע.

 

רשלנות בטיפול בסיבוכים (Post-Op)

לעיתים הניתוח עצמו מתבצע כהלכה, אך הרשלנות מתרחשת דווקא בשלב ההחלמה. התעלמות מתלונות המטופלת על כאבים חריגים, אדמומיות או חום עלולה להוביל להתפתחות נמקים וזיהומים קשים שניתן היה למנוע.

הפסיקה מכירה באחריותו של הרופא המנתח לעקוב אחר המטופל גם לאחר השחרור מבית החולים. אם פניתם למרפאה עם תלונות ונדחיתם בטענה ש"הכל בסדר" ללא בדיקה ראויה, ובהמשך התברר שסבלתם מזיהום, זו עשויה להיות עילה קלאסית לתביעה.

כיצד נערכים להגשת תביעת רשלנות רפואית

המעבר מתחושת תסכול לתביעה משפטית מבוססת דורש עבודה יסודית. אין מדובר רק בהגשת מסמכים, אלא בחקירה מעמיקה של ההליך הרפואי כולו. כך בתמצית מתבצע התהליך המקצועי:

איסוף התיק הרפואי ואיתור "נזק ראייתי": עורך הדין ידרוש את תיק המרפאה המלאה על מנת לבחון האם הליך הקבלה לניתוח, מהלך הניתוח וכן המעקב לאחריו בוצעו כמו שצריך. בפרט חשוב לראות בגיליון הניתוח האם נרשמו כמויות ההזרקה המדויקות (CC) לכל צד.
בתיקים רבים אנו מגלים רישום כללי בלבד ("בוצע מילוי"). מבחינה משפטית, היעדר רישום כמותי מדויק עשוי להיתפס כ"נזק ראייתי".
במצב כזה, נטל ההוכחה עשוי לעבור לכתפי הרופא, שיצטרך להוכיח כי פעל במקצועיות.

בחינת תמונות לפני ואחרי –  בכירורגיה פלסטית, תמונות "לפני ואחרי" הן ראיה משפטית חשובה. אנו בוחנים האם נעשו צילומים באופן המאפשר השוואה אובייקטיבית בין ה"לפני" ל"אחרי" לצורך אומדן הנזק.
דוגמה נוספת ליעילות השימוש בתמונות ניתן למצוא גם במקרים של רשלנות רפואית בניתוחי חזה.

התייעצות עם רופאים מומחים – אנו מעבירים את החומר הרפואי לבחינה אצל כירורג פלסטי בכיר. מטרתו היא לבחון ולקבוע האם הפעולות שביצע המנתח חרגו ממתחם הסבירות, והאם יש קשר סיבתי ישיר בין פעולות אלו לנזק שנגרם. זהו שלב קריטי לביסוס התביעה.

הערכת הנזק והפיצוי – נזק מהזרקת שומן כושלת אינו בא לידי ביטוי רק בעוגמת נפש. הוא כולל עלויות של ניתוחים מתקנים, ימי היעדרות מהעבודה, ולעיתים פגיעה תפקודית או נזקים פיזיים נוספים.
מאחר והליך זה מתחיל תמיד בשאיבה, מומלץ לקרוא גם על הסיכונים והזכויות במקרה של רשלנות רפואית בשאיבת שומן.

העיתוי – מתי נכון להגיש את התביעה?

סוגיה ייחודית בהליכי הזרקת שומן היא "זמן התגבשות הנזק". בניגוד לניתוח שבו הרשלנות ברורה מיד (כמו חתך באיבר לא נכון), בהשתלת שומן הגוף עובר תהליך החלמה ממושך הכולל ספיגת נוזלים וקליטה של הרקמה.

טעות נפוצה היא לרוץ לבית המשפט שבועיים אחרי הניתוח, כאשר האזור המטופל עדיין נפוח וטרם החלים. מוטב להמתין למצב או התוצאה הסופית של האיבר לאחר ההחלמה (לרוב כ-6 עד 12 חודשים מהניתוח).

עם זאת, כאשר מתסמן שנגרם נזק או משהו אינו כשורה, מומלץ להתחיל את איסוף החומר, הצילומים ולשקול התייעצות מקצועית.

 

הצעד הבא שלכם לתיקון המצב

ההתמודדות עם תוצאות של השתלת שומן כושלת היא קשה, אך אתם לא חייבים לעבור אותה לבד. החוק מעניק לכם כלים לדרוש צדק ופיצוי שיאפשר לכם לשקם את הנזק.

הזמן הוא גורם משמעותי, שכן תיעוד רפואי וזיכרון של עדים עלולים להיטשטש. מה גם שיש את נושא ההתיישנות על פי חוק.  בדיקה מקצועית של המקרה על ידי עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות בכירורגיה הפלסטית תיתן לכם תמונת מצב ברורה לגבי סיכויי התביעה שלכם לקבלת פיצוי בגין נזקיכם.

הנכם מוזמנים למשרדנו לבחינת המקרה שלכם והתכנות התביעה.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.