רשלנות רפואית ללא נזק – האם אפשר לתבוע כשהטיפול הסתיים ללא פגיעה?

גיליתם בדיעבד שהרופא טעה. הלב מחסיר פעימה כשאתם מבינים שזה היה יכול להיגמר באסון, אך למרבה המזל "יצאתם בזול". הכעס מוצדק לחלוטין, והתחושה שהמערכת הפקירה אתכם מדירה שינה מעיניכם.

כעת אתם עומדים בפני דילמה משפטית ומוסרית – האם העובדה ששרדתם את המחדל ללא פגיעה גופנית קבועה, שוללת מכם את הזכות לתבוע את הצדק המגיע לכם?

 

משוואת הנזיקין

כדי להבין את הסיכוי המשפטי, חובה לחזור לבסיס. עולם המשפט הישראלי, ובפרט בדיני הנזיקין, אינו עוסק בענישה של רופאים או בחינוך המערכת הרפואית, אלא בפיצויי נפגעים ו"השבת המצב לקדמותו".

בעיקרון בתי המשפט אינם מעניקים פרס על "כמעט תאונה" ואינם מפצים על כעס לבדו.

כדי שתקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, ישנה דרישה להוכחת כמה יסודות מצטברים :

חובת הזהירות – קיימת תמיד ביחסי רופא-מטופל.

התרשלות – הרופא סטה מסטנדרט הטיפול הסביר.

נזק –  נזק בר-פיצוי.

קשר סיבתי – ההתרשלות היא זו שגרמה לנזק.

הבעיה במקרים של "כמעט" היא ביסוד השלישי, הנזק.

לדוגמה, אם המנתח ביצע חתך לא מדויק שהחלים לחלוטין ללא צלקת חריגה או מגבלה תפקודית  – ייתכן שהייתה רשלנות חמורה, אך בהעדר נזק פיזי, לא תמיד ישנה התכנות או כדאיות לתביעה.

עם זאת, קיימים מקרים בהם גם אם לא מדובר ברשלנות שגרמה לנזק במובן "הקלאסי" של המילה, עדיין ניתן ואף מגיע לתבוע פיצויים.

מהמקרים הבולטין יותר, ניתן למנות את נושא ההסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה. 

פגיעה באוטונומיה

כאן נכנס לתמונה אחד המושגים החשובים במשפט הרפואי – פגיעה באוטונומיה. בעיקרון העומד בבסיס מושג זה הוא זכותו היסודית של כל אדם לשלוט על שלמות גופו ולקבל החלטות מדעת לגבי הטיפול בו.

כאשר רופא מבצע טיפול ללא הסכמה מדעת, או מונע מהמטופל מידע קריטי, הוא פוגע בזכות זו – ופגיעה זו היא נזק בר-פיצוי בפני עצמו, גם אם הטיפול הצליח רפואית או לא גרם לנזק.

דוגמאות נפוצות למצבים אלו כוללות:

ביצוע ניתוחים פלסטיים בהיקף נרחב יותר ממה שסוכם עליו מראש, גם אם הניתוח היה מוצלח אסתטית.

אי-מתן הסבר על סיכונים או חלופות טיפוליות, למשל בטיפולי רפואת שיניים מורכבים. זהו נושא מרכזי בתחום של הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה, שם הפיצוי ניתן על עצם שלילת הבחירה.

אי-גילוי של ממצאים רפואיים שהתגלו בבדיקות, גם אם בדיעבד לא נגרם נזק פיזי מהאיחור בגילוי.

במקרים אלו, הפיצוי אינו על נכות או כאב פיזי, אלא על תחושת הפגיעה בכבוד האדם, על הכעס ועל שלילת זכות הבחירה. על פי פסיקת בתי המשפט פגיעה באוטונומיה היא ראש נזק עצמאי המזכה בפיצוי בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט בנתוני המקרה הספציפי.

 

"חתמת על טופס הסכמה" – האם עדיין קיימת עילת תביעה ?

זוהי הטענה הראשונה שחברת הביטוח תעלה מולכם: "הנה החתימה שלכם על טופס ההסכמה לניתוח, ויתרתם על כל טענה". חשוב שתדעו: מבחינה משפטית, חתימה אינה שווה להסכמה מדעת.

בתי המשפט בישראל קבעו בשורת פסקי דין כי "החתמה טכנית" על טופס עמוס באותיות קטנות, דקות ספורות לפני הניתוח כשהמטופל בלחץ, אינה פוטרת בהכרח את הרופא מחובתו.

כדי שהחתימה תהיה תקפה, הרופא צריך לתת הסבר בעל פה, בשפה המובנת למטופל, ולוודא שהמטופל הבין באמת על מה הוא חותם. אם החתימה הייתה רק "פס ייצור" בירוקרטי ללא שיחה אמיתית – סביר שהיא לא תעמוד לרופא כהגנה, והפגיעה באוטונומיה שרירה וקיימת. למידע נוסף על זכויותיכם ניתן לעיין במאמרים נוספים בתחום.

 

נזק נפשי כנזק לכל דבר

דוגמה נוספת למקרה בו לא נגרמה פגיעה גופנית עקב הרשלנות, אך עדיין ניתן לתבוע היא מקרים בהם הנזק הוא נזק בתחום הנפשי. החוק מכיר בהחלט בנזק נפשי כנזק בר-תביעה.

אם הרשלנות הרפואית, גם אם לא הותירה חותם פיזי, גרמה לחרדות קשות, דיכאון, הפרעות שינה או טראומה מתמשכת – ייתכן שיש כאן עילה לתביעה.

לדוגמה, במקרים של רשלנות רפואית בשל איחור באבחון, המטופל עשוי לגלות כי במשך חודשים ארוכים הוא הסתובב עם "פצצה מתקתקת" בגופו מבלי שידע. הידיעה הזו בדיעבד עלולה ליצור משבר נפשי עמוק, גם אם הטיפול הסופי היה מוצלח.

כדי להוכיח זאת, תידרש בדרך כלל חוות דעת של פסיכיאטר שיעריך את גובה הנזק או הנכות הנפשית.

 

טבלת השוואה – רשלנות בשל נזק פיזי או נפשי מול פגיעה באוטונומיה

(הטבלה מציגה הבדלים בקווים כלליים בלבד, כל מקרה צריך להיבחן לגופו)

מאפיין	תביעת רשלנות רפואית בשל נזק פיזי	תביעה בגין פגיעה באוטונומיה
מהות העילה	סטייה מסטנדרט זהירות שגרמה נזק גוף.	ביצוע טיפול ללא הסכמה מדעת או אי-מסירת מידע.
הנזק הנדרש	נזק פיזי או נפשי מוכח (נכות, כאב).	פגיעה בזכות הבחירה ובזכות האדם להחליט על גופו.
גובה הפיצוי	נגזרת של חומרת הנזק, רוב ראשי הנזק מחושבים לפי נוסחאות קבועות.	לרוב מדובר בסכומים נמוכים יותר לשיקול דעתו של בית המשפט.
הקשר הסיבתי	חובה להוכיח שהרשלנות גרמה לנזק.	יש להוכיח שלא נתנה אפשרות בחירה ולא נתנו הסברים נדרשים.

 

כשמטרת התביעה אינה קבלת פיצוי כספי

לא פעם אנשים שעברו טיפול רשלני, או קיבלו טיפול רפואי לא מיטבי שגרם להם כאב וסבל מיותרים, או כפי שנאמר כאן, טיפול שמהווה פגיעה באוטונומיה ובזכות הבחירה של אדם על גופו, טוענים שהכסף לא חשוב להם, אלא עשיית צדק, מול מי שגרם להם את העוול.

חשוב להבין דבר חשוב, תביעות שמוגשות לבית משפט אזרחי, עוסקות בקבלת פיצוי כספי. כמובן שיש משום עשיית צדק כאשר בית המשפט פוסק לנפגע פיצוי שמגיע לו, אך בסופו של דבר מדובר בתביעות כספיות.

לכן, במקרים שבהם אין נזק כזה אשר עשוי לזכות אתכם בפיצוי כספי, גם לא נזק שאינו במובן הקלאסי של המילה כפי שסקרנו במאמר זה, ייתכן ואין כדאיות בהגשת התביעה.

 

לסיכום – רשלנות רפואית ללא נזק

ההחלטה אם לתבוע במקרי ביניים כאלו דורשת ניתוח קר של הסיכויים מול הסיכונים, והבנה מעמיקה של הניואנסים הדקים בין "כעס" או "חוסר שביעות רצון סובייקטיבית" לבין אירוע שמצדיק הגשת תביעה שיש לה סיכוי לזכות את הנפגע בפיצוי.

במשרד עורכי דין טל סיץ', אנו מתמחים במיפויי מדויק של המצב המשפטי גם במקרים הגבוליים.

אנו נבחן אם קיימת פגיעה באוטונומיה שמצדיקה פיצוי, נעריך את הנזק הלא-ממוני, וניתן לכם תמונת מצב כנה – האם יש לכם כאן תיק או שעדיף להמשיך הלאה. סיוע מעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית הוא המפתח לקבלת ההחלטה הנכונה.