רשלנות רפואית בטיפול כימותרפי

טיפול כימותרפי הוא הליך רפואי מורכב ואגרסיבי, אך סטייה מהפרוטוקול המקובל שגורמת לנזק אינה התנהלות רפואית מקובלת.

כאשר נגרם למטופל נזק כתוצאה ממינון שגוי, חריגה מהנחיות יצרן או מעקב רפואי לקוי, ייתכן שהדבר מהווה עילה משפטית לתביעת רשלנות רפואית וקבלת פיצוי משמעותי.

הדין מבחין בין תופעות לוואי ידועות לבין נזק כתוצאה מרשלנות רפואית, ויש לבחון זאת באופן מקצועי ויסודי.

 

מהו הגבול המשפטי בין סיבוך ידוע לרשלנות?

אחת השאלות שמטרידות מטופלים ובני משפחותיהם היא האם הנזק שנגרם הוא תוצאה בלתי נמנעת של המחלה והטיפול, או שמא מדובר בטעות שנובעת משיקולים רפואיים שגויים. עולם המשפט, ובפרט תחום רשלנות רפואית, מבחין בין "סיכון טבעי" לבין התנהלות רשלנית.

הטיפול הכימותרפי, מעצם טבעו, כרוך בתופעות לוואי קשות. אולם, על הצוות הרפואי לפעול במיומנות, בזהירות ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת.

רשלנות רפואית בטיפול כימותרפי מתגבשת כאשר הרופא או הצוות המטפל סוטים מסטנדרט ההתנהגות המצופה מ"רופא סביר".

זה לא אומר שכל כישלון טיפולי הוא רשלנות, אבל זה בהחלט אומר שטעויות בשיקול הדעת, במינון או בביצוע הטכני אינן חוסות תמיד תחת ההגנה של "סיכון ידוע".

אם ניתן היה למנוע את הנזק באמצעות התנהלות אחראית ומקצועית יותר – ייתכן ויש מקום להגשת תביעה.

 

אילו סוגי כשלים בטיפול כימותרפי עשויים להוביל לתביעה?

המורכבות של הטיפול האונקולוגי טומנת בחובה מגוון רחב של טעויות אפשריות. ניתן להצביע על מספר קטגוריות מרכזיות של כשלים העשויים לבסס תביעת רשלנות רפואית בתחום האונקולוגיה הקשורה בטיפול הכימותרפי. להלן מספר דוגמאות :

טעויות במינון התרופתי (Overdose/Underdose)

חישוב המינון בכימותרפיה הוא מהותי ומתבסס על פרמטרים מדויקים כמו משקל גוף, מצב כללי של המטופל ועוד. מתן מינון יתר (Overdose) עלול לגרום לדוגמה לנזק לאיברים פנימיים, פגיעה לבבית, רעילות קשה ופגיעה במערכת החיסון. מנגד, מתן מינון חסר (Underdose) עלול להפוך את הטיפול ללא אפקטיבי, ולאפשר למחלה להתפשט ללא בקרה.

היעדר מעקב וניטור תופעות לוואי

החובה הרפואית אינה מסתיימת במתן התרופה. יש לבצע מעקב צמוד אחר תמונת הדם, תפקודי כליות וכבד ומדדים נוספים. התעלמות מסימני אזהרה, עלולה להוביל למצבים רפואיים קשים.

דליפת חומר כימותרפי

חלק מהחומרים הכימותרפיים עשויים לגרום לכוויות כימיות, נזקים עצביים ועוד. על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות, וניטור של הפעולה. אם הצוות הרפואי כושל במשימתו זו, ונגרם למטופלים נזק עקב דליפת חומר כימותרפי שניתן וצריך היה למנוע, הדבר עשוי להוות רשלנות רפואית.

התעלמות מהשלכות של אינטראקרציות בין תרופות

לעיתים המטופלים נוטלים תרופות נוספים במקביל לטיפול הכימותרפי. במקרים אלו מצופה מהצוות הרפואי לבחון התנגשות בין תרופתית על מנת למנוע תופעות לוואי או סיכונים אחרים.

מחדל הנוגע לנושא שימור פוריות

טיפול כימותרפי עלול לפגוע בפיריון. לכן, מצופה מהצוות הרפואי לדון בכך עם המטופל בטרם הטיפול. צוות רפואי שלא עשה כן, ולא דן בהצגת חלופות ואפשרויות שימור הפיריון בטרם הטיפול, עלול להימצא כמי שסטה מסטנדרט הטיפול הסביר.

שימוש בטיפול כימותרפי ניסיוני

שימוש בטיפול ניסיוני מקובל בתחום האונקולוגיה אך בשל הסיכונים הכרוכים בו, קיימים תנאים ספציפיים לצורך שימוש בו. הדבר מצריך אישורי ועדות, קבלת הסכמה מדעת ספציפית וייעודית לטיפול, פרוטוקולים ספציפיים לטיפול ועוד.

סטייה מכללי טיפול אלו עשויה לייצר עילה לתביעת רשלנות רפואית.

 

טבלה מסכמת – תופעת לוואי מול רשלנות

הטבלה הבאה מציגה דוגמאות למצבים שונים. מובהר כי מדובר בדוגמאות כלליות ולא מחייבות לצורך המחשה. כל מקרה צריך להיבחן לגופו.

האירוע הרפואי	סיווג כ"תופעת לוואי" / סיבוך סביר	חשד לרשלנות רפואית
פגיעה עצבית (נוירופתיה)	סיבוך מוכר בחלק מהתרופות, המופיע בהסכמה מדעת.	התעלמות מתלונות המטופל והמשך מתן התרופה למרות החמרה נוירולוגית בניגוד לפרוטוקול.
זיהום (נויטרופניה)	ירידה צפויה בספירת הדם הלבנה כתוצאה מהטיפול.	שחרור המטופל לביתו כשהמדדים מסוכנים ללא הנחיות ברורות, או אי-מתן טיפול מונע במקרים המוגדרים בסיכון גבוה לפי הפרוטוקול.
כוויה	דליפה מקומית שטופלה מיד, אך הותירה צלקת או שינוי גוון.	התעלמות מתלונות על צריבה, אי-הפסקת העירוי למרות התסמינים, או אי-ביצוע פעולות לטיפול ומניעה.
פגיעה לבבית	רעילות ידועה של תרופות מסוימות.	אי-ביצוע בדיקות נדרשות לפני ובמהלך הטיפול, או חריגה מהמינון המקובל.

 

כיצד מוכיחים את הקשר הסיבתי לנזק?

זהו המכשול המשפטי המורכב ביותר בתביעות אלו. הנתבעים (בית החולים או קופת החולים) יטענו במקרים רבים כי מצבו הקשה של המטופל נובע ממחלת הסרטן עצמה ולא מהטיפול השגוי.

על התובע מוטל הנטל להוכיח כי הטיפול הרשלני הוא זה שגרם להחמרה, לקיצור תוחלת החיים או לפגיעה באיכות החיים. במקרים רבים, אנו נדרשים להוכיח כי רשלנות רפואית בשל איחור באבחון, חזרת המחלה או מתן טיפול שגוי הובילו ל"פגיעה בסיכויי ההחלמה".

הקלף המשפטי – היעדר רישום מעביר את הנטל

נקודה קריטית נוספת היא איכות התיעוד. בטיפולים אונקולוגיים אינטנסיביים, לעיתים הצוות הרפואי "מדלג" על רישום מדויק של שעות מתן התרופה, קצב העירוי או תלונות המטופל בזמן אמת.

על פי הדין, היעדר רישום רפואי תקין ("נזק ראייתי") עשוי להעביר את נטל ההוכחה לכתפי המוסד הרפואי.

כלומר, במקום שהמטופל יצטרך להוכיח שהייתה רשלנות, בית החולים יצטרך להוכיח שלא הייתה כזו – משימה קשה הרבה יותר כאשר הרישומים חסרים.

 

מהם הרכיבים בחישוב הפיצויים?

כאשר בית המשפט משתכנע כי אכן התרחשה רשלנות, חישוב הפיצויים נעשה בצורה פרטנית. בתביעות נזיקין ונזקי גוף הקשורות לטיפולים כימותרפיים, הפיצוי מורכב ממספר ראשי נזק, להלן העיקריים שבהם:

כאב וסבל (נזק לא ממוני): פיצוי על עוגמת הנפש, הכאבים הפיזיים והטראומה הנפשית שנגרמה כתוצאה מהטיפול הרשלני.

הפסדי השתכרות: פיצוי על אובדן ימי עבודה של המטופל ובני משפחתו בעבר, וכן אובדן כושר השתכרות לעתיד אם נגרמה נכות תפקודית.

הוצאות רפואיות וסיעוד: כיסוי עלויות של תרופות שאינן בסל הבריאות, טיפולים משקמים, עזרת צד ג' (סיעוד) והתאמות דיור.

קיצור תוחלת חיים: פיצוי בגין "השנים האבודות" במקרה שבו הרשלנות הובילה למות המטופל או לקיצור משמעותי של חייו.

כיצד עורך דין פועל כאשר הוא מקבל פנייה לבחינת מקרה רשלנות רפואית

ניהול תביעה בנושא כימותרפיה דורש שילוב בין ידע משפטי לבין הבנה של פרוטוקולים רפואיים. עורך דין המייצג בתיקים אלו לא מסתפק בקריאת סיכומי האשפוז, אלא מבצע חקירה מעמיקה, לדוגמה:

איסוף התיק הרפואי המלא : כולל גיליונות סיעודיים, דוחות מעבדה ופרוטוקולי הטיפול בפועל. על פי חוק זכויות הרופא, לכל מטופל זכות מלאה לקבלת המידע הרפואי שלו, וזהו הצעד הראשון בהכנת התיק.

השוואה לפרוטוקולים רשמיים: בדיקה האם הטיפול תואם את הנחיות הטיפול הספציפיות או נהלי משרד הבריאות הרלוונטיים.

התייעצות עם מומחים ורופאים בכירים: קבלת חוות דעת מומחים רפואיים שיקבעו האם הייתה חריגה מסטנדרט הזהירות הסביר. 

לסיכום – מימוש זכויות ותביעת רשלנות רפואית בגין טיפול כימותרפי

ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא מערכה כבדה בפני עצמה. גילוי כי הנזק ממנו סובל המטופל נגרם עקב רשלנות בטיפול שאמור היה לרפא אותו, הוא קשה מנשוא.

עם זאת, המערכת המשפטית מספקת כלים לאיזון הפגיעה הכלכלית ולמתן הכרה בסבל שנגרם. בדיקה יסודית של התיק על ידי גורם מקצועי יכולה לחשוף את האמת שמאחורי הטיפול הכושל ולהוות את המפתח להבטחת עתידו של המטופל ומשפחתו.

הנכם מוזמנים למשרדנו לבחינת המקרה והיתכנות התביעה לקבלת פיצוי.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.