רשלנות רפואית במקרי ניתוח לב פתוח והמעקב לאחריו

ניתוח לב פתוח הוא הליך רפואי מורכב הדורש לא רק מיומנות כירורגית גבוהה בחדר הניתוח, אלא גם מעקב קפדני ורציף בשלב ההתאוששות. התקופה שלאחר הניתוח היא קריטית, שכן הגוף נמצא במצב רגיש וחשוף לסיבוכים שונים.

כאשר הצוות הרפואי חורג מסטנדרט הזהירות המצופה ממנו הן בביצוע הניתוח והן בשלב המעקב, ונגרם למטופל נזק שניתן היה למנוע באמצעות אבחון וטיפול בזמן, עשויה לקום לו הזכות לבחון הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

 

בחינת ההחלטה על נחיצות הניתוח והחלופות הקיימות

לעיתים, בחינת הסבירות של הטיפול מתחילה עוד בשלב התכנון של ההליך הניתוחי. מצופה מהצוות הרפואי לבחון האם ניתוח לב פתוח הוא אכן המסלול המועדף עבור המטופל, בהתחשב בגילו, במחלות הרקע שלו ובחלופות פחות פולשניות הקיימות כיום.

מקרים של בחירה במסלול ניתוחי מורכב מבלי לוודא כי המטופל כשיר לכך, או מבלי לשקול חלופות שמרניות יותר, נבחנים לעומק במסגרת סוגיות של רשלנות רפואית בניתוח שכן ייתכן והנזק היה נמנע בגישה רפואית אחרת.

 

ניטור רפואי ביחידות להתאוששות וטיפול נמרץ

לאחר סיום ניתוח לב פתוח, המטופל מועבר לרוב ליחידה לטיפול נמרץ לצורך השגחה צמודה. בשלב זה, מוטלת על הצוות האחריות לנטר מדדים חיוניים כמו לחץ דם, קצב לב ולחצים בתוך הלב.

ניטור תקין מחייב ערנות לשינויים הדרגתיים במצבו הכללי של המטופל, שכן התעלמות מסימני אזהרה במדדים אלו עלולה להיחשב ככשל בניהול המעקב במסגרת רשלנות רפואית בקרדיולוגיה.

 

זיהוי מוקדם של דימום פנימי וסכנת הלחץ על הלב

דימום הוא אחד הסיבוכים המוכרים לאחר ניתוח לב, והתנהלות רפואית זהירה כוללת מעקב אחר כמות הניקוז וביצוע בדיקות דם חוזרות. מצב הדורש ערנות מיוחדת הוא הצטברות דם בחלל שסביב הלב, מצב המכונה גם "טמפונדה לבבית".

הלחץ הפיזי שנוצר מונע מהלב להתמלא בדם בצורה יעילה ועשוי להוביל לירידה בלחץ הדם.

זיהוי מוקדם של סימנים כמו חיוורון וזיעה קרה, ירידה בתפוקת השתן, שינוי במצב ההכרה ועוד הם חשובים ביותר, ואי-מתן תשומת לב נדרשת לתלונות או תסמינים אלו עשוי להוות עילה לבחינת כשל רפואי.

 

מעקב אחר המצב הנוירולוגי וערנות לסימני שבץ

מעבר למדדי הלב, שלב המעקב צריך לכלול ניטור קפדני של המצב ההכרתי והנוירולוגי. ניתוחי לב פתוחים כרוכים לעיתים בסיכון להיווצרות קרישי דם שעלולים לנדוד למוח ולגרום לנזק קבוע.

מצופה מהצוות הרפואי לשים לב לסימנים מחשידים כגון – עיכוב משמעותי ביקיצה מהרדמה, אסימטריה בפנים, תגובת אישונים או קושי בביצוע פקודות פשוטות. זיהוי מאוחר של סימנים אלו עשוי להוביל לנזקים שניתן וצריך היה למנוע. 

עוד על מקרי רשלנות בתחום זה של אירוע מוחי, ניתן לקרוא במאמר הבא – רשלנות רפואית בשבץ מוחי.

 

מעקב נשימתי ומניעת סיבוכים בריאות לאחר הניתוח

בשל אופי הניתוח והשימוש במכונת לב-ריאה, מערכת הנשימה של המטופל נמצאת בסיכון מוגבר לאחר הפעולה. מצופה מהצוות הרפואי לעודד את המטופל לביצוע תרגילי נשימה ולעקוב באופן קבוע אחר הצטברות נוזלים בריאות.

ייתכן כי התעלמות מקוצר נשימה מתגבר או אי-זיהוי של דלקת ריאות שהתפתחה, יהוו חריגה מסטנדרט הזהירות המצופה.

סוגיות אלו נבחנות לעיתים בשילוב עם מומחים בתחום פולמונולוגיה ורפואת הריאות במידה והכשל במעקב הוביל לנזק מתמשך או לצורך בטיפול פולשני נוסף.

 

התאמת המעקב למחלות רקע ולגורמי סיכון אישיים

סטנדרט הזהירות המצופה מהצוות הרפואי מחייב התאמה אישית של המעקב למצבו של המטופל והערכת סיכונים טרום ניתוחית. לדוגמה – יש לבצע הערכה קרדיאלית, לבדוק תפקודי ריאות, תפקודי כליות וכדומה.

התנהלות רפואית שמתעלמת מגורמי סיכון אלו ומסתפקת טיפול כירורגי למטופל מבלי שבוצעה היערכות קודמת ואשר הובילה לנזקים שניתן וצריך היה למנוע, עשויה להקים עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

 

אבחון זיהומים ותגובה דלקתית לאחר הניתוח

זיהומים באזור עצם החזה או בחלל בית החזה הם סיבוכים הדורשים טיפול מהיר. זיהום שאינו מאובחן ומטופל בזמן עלול להתפשט למערכת הדם ולהוביל למצבים רפואיים קשים.

מצופה מהרופאים לעקוב אחר סימנים מחשידים כגון חום גבוה או הפרשות מאזור החתך, כאשר עיכוב בבירור מקור התסמינים או הדלקת, עשוי להיחשב כשל במסגרת רשלנות רפואית באבחון של הזיהום.

 

טבלה מסכמת: פערים בין מעקב תקין לכשל בטיפול

הטבלה להלן מציגה דוגמאות להבדלים בין טיפול זהיר לבין התנהלות שעשויה לעורר חשד לרשלנות. מובהר כי מדובר בדוגמאות כלליות בלבד וכל מקרה חייב להיבחן לגופו על בסיס העובדות הספציפיות לו.

המצב הרפואי	התנהלות רפואית מצופה	כשל שעשוי להצביע על רשלנות
חשד לדימום פנימי	ביצוע בדיקות דם דחופות, איזון, אקו לב וצילום חזה.	התעלמות מירידת המוגלובין או ייחוסה ל"תגובה נורמלית".
הופעת חום לאחר הניתוח	לקיחת תרביות דם, בדיקת פצע הניתוח, בדיקות דם.	מתן משככי חום ללא בירור מעבדתי לשלילת זיהום חיידקי.
מעקב אחר חתך הניתוח	בדיקה מסודרת של הפצע וזיהוי סימני אדמומיות או נפיחות.	שחרור המטופל לביתו למרות סימנים ראשוניים לדלקת מקומית.
ניטור נוירולוגי	בדיקת רמת הכרה ותגובות מוטוריות.	ייחוס בלבול או חולשת גפיים להשפעת ההרדמה ללא השלמת בירור.

 

הוכחת הקשר הסיבתי והזכות לפיצוי כספי

בתביעות מסוג זה, אין די בהוכחת קיומו של סיבוך רפואי. על המטופל להראות כי הנזק נגרם עקב איחור באבחון או טיפול לקוי, ושטיפול נכון יותר או בזמן, היה עשוי לשפר את התוצאה הרפואית.

הוכחת טענות אלו מחייבת הגשת חוות דעת של מומחים רפואיים שבדקו האם פעולות הצוות הרפואי עמדו במבחן הסבירות.

אם יוכח כי הנזק היה נמנע לו היו פועלים לפי הפרוטוקולים, המטופל עשוי להיות זכאי לקבלת פיצויים בתביעות רשלנות רפואית הכוללים בין היתר תשלום עבור כאב וסבל, הוצאות רפואיות ופגיעה בכושר ההשתכרות.

חשיבות הפנייה לייעוץ מקצועי לאחר נזק בניתוח

אם אתם או יקיריכם חוויתם הידרדרות קשה במצב הרפואי לאחר ניתוח לב, ייתכן שקיים לכך הסבר הקשור באיכות הטיפול והמעקב שניתן לכם.

לעיתים, תחושת הבטן של המטופל שמשהו אינו כשורה מקבלת גיבוי משפטי לאחר בדיקה יסודית של המסמכים הרפואיים.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לצורך בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה, והערכה האם עומדת לכם עילת תביעה שתסייע לכם להבטיח את עתידכם הכלכלי והבריאותי.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.