רשלנות רפואית בסרטן לימפומה

כאשר מדובר על ממאירות מסוג לימפומה, חשוב לערוך אבחנה בין שני סוגי המחלה – לימפומה ע"ש הודג'קין – שנחשבת לממאירות אשר ניתנת לריפוי באחוזים גבוהים, לבין לימפומה שאינה הודג'קין שהינה מורכבת יותר וכוללת מספר תתי סוגים – חלקם אגרסיביים ואחרים איטיים וכרוניים.  

כאשר רופא מתעלם מתלונות על תסמינים כגון בלוטות מוגדלות, הזעות לילה, ירידה במשקל ועוד, ונמנע מביצוע בירור מעמיק על אף הסימנים מחשידים, או שוגה בפענוח הממצאים, הוא עלול לגרום לאובדן חלון ההזדמנויות הקריטי לטיפול.

סטייה מהפרוטוקול האבחוני המקובל, אשר הובילה להתפשטות המחלה, מהווה עילה לתביעה משפטית לפיצוי.

תפקיד "שומר הסף" – האחריות בשלב הקהילה

לא פעם מקרי הלימפומה מתחילים בתלונה אצל רופא המשפחה על נפיחות בצוואר, בבית השחי, או על תסמינים אחרים או נלווים כגון חום מוגבר ללא זיהום, ירידה לא מכוונת במשקל ועוד. טעות רפואיות בשלב זה תהא לדוגמה הנחה אוטומטית כי מדובר ב"זיהום ויראלי" ומתן אנטיביוטיקה ללא מעקב.

הפרקטיקה המקובלת מבחינת הרופא הסביר היא לגלות עירנות מוגברת לצירוף של תסמינים ותלונות. 

לדוגמה : התבצרות באבחנה של "מחלה ויראלית" למשך חודשים ארוכים ללא בדיקה חוזרת עשויה להיחשב כחריגה מסטנדרט הזהירות הסביר.

 

כשל בהדמיה ובפתולוגיה או בפענוח הבדיקות

אבחנה של לימפומה אינה מתבצעת רק על סמך בדיקת דם אלא יש לבצע בדיקות נוספות, כגון : ביופסיה, הדמיה או בדיקת מח עצם.

בדיקות אלו מהוות הליך רפואי לכל דבר ועניין, וככזה גם בהן עשויים להיות כשלים כפועל יוצא של רשלנות. לדוגמה, ביצוע הבדיקה בטכניקה שגויה או פענוח לא מיטבי של התוצאות למרות שהתמונה ברורה.

החמצה של הממצאים בבדיקות האבחון בשל רשלנות או חוסר זהירות, לא פעם מהווה את הבסיס להוכחת לתביעות רשלנות רפואית, שכן החמצת הממצא במועד מוקדם וגילוי מאוחר שלה עשוי להוביל לנזקים קשים שניתן וצריך היה למנוע.

טבלה: נורות אזהרה בבירור לימפומה

הטבלה הבאה מציגה את התסמינים והמצבים שבהם "המתנה וצפייה" איננה בהכרח אופציה לגיטימית, והיעדר פעולה עשוי להעיד על רשלנות. 

מובהר כי מדובר בדוגמאות לא מחייבות ולצורך המחשה בלבד. כל מקרה צריך להיבחן לגופו.

הממצא הקליני	התנהלות רפואית תקינה (Standard of Care)	התנהלות המעלה חשד לרשלנות
בלוטה מוגדלת שאינה כואבת	הפניה לאולטרסאונד ובדיקות דם לאחר מספר שבועות אם לא חלפה.	מתן חוזר של אנטיביוטיקה במשך חודשים ללא ביצוע הדמיה, תוך פטירת התלונה כ"זיהום".
תסמינים אופייניים למחלה (הזעות לילה/חום, ירידה במשקל)	בירור סיסטמי מקיף ושלילת ממאירות המטולוגית.	התייחסות לתסמינים כ"גיל המעבר", "לחץ נפשי" או "וירוס" ללא בדיקות מעמיקות.
תשובת ביופסיה לא חד-משמעית	ביצוע ביופסיה חוזרת והעמקת הבירור.	הסתמכות על תשובה חלקית ("חשד לדלקת") והפסקת הבירור ללא המשך מעקב.

 

אובדן סיכויי החלמה

בלימפומה (הן מסוג הודג'קין והן נון-הודג'קין), הפרוגנוזה תלויה ישירות בשלב האבחון. עילת התביעה המרכזית במקרים אלו מתמקדת בהוכחת רשלנות רפואית בשל איחור באבחון.

על התובע להוכיח כי אילו המחלה הייתה מאובחנת במועד שבו הופיעו הסימנים הראשונים, הטיפול הנדרש היה קל יותר ותוחלת ואיכות החיים הצפויה הייתה חיובית יותר באופן משמעותי. 

הפער הזה בין סיכויי ההחלמה גילוי במועד מוקדם לבין הסיכויים במועד הגילוי המאוחר בפועל הוא חלק מהבסיס לחישוב הנזק והיקף הפיצוי הכספי בתביעות רשלנות רפואית בתחום זה.

 

פרוטוקול טיפולי שגוי

מעבר לשלב האבחון, קיימים מקרים בהם האבחנה הייתה נכונה, אך הטיפול שניתן היה שגוי.

כאשר מדובר בלימפומה הטיפול מותאם לפי סוגה וקצב התקדמותה. בין הטיפולים המוכרים ניתן למצוא – כימותרפיה, הקרנות לטיפול מקומי, אימונותרפיה, טיפולים ביולוגיים והשתלת תאי גזע.

סוגיות אלו נבחנות לעומק במסגרת תיקי רשלנות רפואית אונקולוגיה, שם נבדק האם הטיפול תואם את הסטנדרט הרפואי העדכני והאם היו חלופות טיפול מתאימות יותר שהיו צריכות להילקח בחשבון אך משיקולים כאלו ואחרים שאינם תואמים את סטנדרט הטיפול המקובל לא בוצעו.

בחירה בפרוטוקול טיפולי שאינו מתאים לפרופיל הספציפי של המחלה או למצב בריאותו של המטופל, אשר הובילה לסיבוכים שניתן וצריך היה למנוע או לכישלון טיפולי, עשויה להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית.

 

בדיקת התיק – הכנה לקראת תביעה

התמודדות עם מחלת הלימפומה היא אתגר פיזי ונפשי עצום. הגילוי כי ניתן היה למנוע את הסבל המיותר לו רק היו מקשיבים לתלונות בזמן, הוא מכאיב אך ניתן לפעול בנדון.

בירור משפטי יסודי, הנשען על התיק הרפואי המלא ועל התייעצות עם גורמים בכירים בתחום ההמטולוגיה ומומחים נוספים, הוא הדרך להגיע לחקר האמת ועשיית צדק, וכמו גם לקבל פיצוי בגין נזקיכם. אומנם שום סכום לא יכול להחליף בריאות, אך הליכים רפואיים כרוכים בהוצאות בלתי מבוטלות, ואם מדובר בתוצאה של רשלנות, אין סיבה שלא תקבלו פיצוי כספי שיוכל לסייע לשיקומכם.

בדיקה מקצועית של השתלשלות העניינים תאפשר לדעת האם העיכוב באבחון נבע מקושי רפואי אמיתי או מכשל מערכתי שניתן וצריך היה למנוע.

הנכם מוזמנים למשרדנו לבחינת המקרה והיתכנות הגשת תביעה לקבלת פיצוי.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.