רשלנות רפואית באבחון סרטן השחלות

ישנם מקרים בהם סרטן השחלות שולח סימני אזהרה מוקדמים שהמערכת הרפואית עשויה לפספס בשל חוסר ספציפיות ותסמינים עמומים לדוגמה כאבי אגן, שינוי בהרגלי עיכול, או נפיחות בטנית.

כאשר הצוות הרפואי מתעלם מתלונות המטופלת ונמנע מביצוע העמקת בירור בהתאם, הוא עלול להחמיץ את חלון ההזדמנויות לריפוי.

בתביעות רשלנות רפואית בתחום זה, בית המשפט בוחן האם התסמינים שהציגה המטופלת חייבו בירור מעמיק יותר בזמן אמת, והאם האבחנה השגויה היא שמנעה טיפול שהיה עשוי לשנות את התמונה.

 

הבירור הראשוני אצל רופאי המשפחה

האתגר הגדול ביותר באבחון סרטן השחלות הוא שהתסמינים שלו מחקים מחלות נפוצות וקלות יותר. נשים רבות מגיעות לרופא המשפחה עם תלונות על נפיחות בטנית (Bloating), תחושת מלאות מהירה באכילה, דחיפות במתן שתן או שינויים בהרגלי היציאות.

קיימים מקרים בהם הרופא מייחס את התלונות ל"תסמונת המעי הרגיז", עצירות כרונית או דלקת בדרכי השתן, ורושם טיפול סימפטומטי בלבד.

רשלנות רפואית מתגבשת במקרים בהם הרופא דבק באבחנה ה"קלה" לאורך זמן, למרות שהטיפול אינו עוזר והתלונות נמשכות, ותוך התעלמות מנתוני רקע נוספים, מבלי להפנות את המטופלת לבירור גינקולוגי ולבדיקת אולטרסאונד.

לדוגמה, התעקשות על אבחנה גסטרואנטרולוגית אצל אישה בגיל המעבר ללא בירור שחלות, ללא הצדקה ממשית, עשויה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

 

האבחון הרפואי ושילוב בדיקות

אבחון רפואי אינו ניחוש, אלא מהלך של פעולות בהתאם לפרוטוקולים רפואיים וסטנדרט טיפול. 

חשוב להבין שישנם מספר דרכי אבחון, ולעיתים יש לשלב בין מספר בדיקות על מנת להגיע לאבחנה.

כך לדוגמה בדיקת דם CA-125 היא סמן שרמתו עולה במחלה, אך גם במקרים שפירים או מחלות אחרות. לכן שילוב של ממצאי בדיקת דם עם בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה עשוי לתת תמונה נכונה יותר. 

עוד חשוב לדעת, שביופסיה (דגימה של הרקמה החשודה) היא הבדיקה שמאשרת את האבחנה.

רקע רפואי ומצב רפואי קודם – המשמעות בנוגע לאבחון סרטן השחלות

נשים רבות הסובלות ממצבים כרוניים כמו אנדומטריוזיס או שרירנים ברחם, נמצאות בסיכון ייחודי לאבחון מאוחר.

הרופא יכול לראות ציסטה באולטרסאונד או שומע על כאבי אגן, ועשוי להניח אוטומטית כי מדובר ב"עוד מאותו הדבר" – ציסטה אנדומטריאלית או שרירן שגדל.

זוהי הנחה שצריכים להיות זהירים לגביה. 

רשלנות רפואית במקרים אלו, עשויה להתרחש במקרים בהם הרופא מתעלם משינוי באופי הכאב או במראה הציסטה באולטרסאונד, ונמנע מביצוע בירור מעמיק יותר רק בגלל שהמטופלת "מוכרת למערכת" כחולה כרונית.

במצבים של שינוי בתבנית התסמינים, או תלונות חדשות מצופה מהצוות הרפואי להיות ער ורגיש לכך ובהתאם לקדם בירור מותאם לנתונים החדשים.

 

האם הרופא בירר את ההיסטוריה המשפחתית שלך?

סוגיית הגנטיקה וההיסטוריה המשפחתית היא משמעותית במיוחד. 

נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן השחלות, או עם מוטציות בגנים BRCA 1 ו- BRCA 2 בעלות סיכון משמעותי יותר לחלות במחלה.

חשוב לציין שיש גורמים נוספים שעשויים להשפיע, הקשורים לאורח החיים והרבייה, כגון – הגיל בלידות, עישון, גיל המעבר ועוד.

הפרוטוקולים העדכניים של משרד הבריאות ואיגודי השונים ממליצים על מעקב שונה ובדיקות סקר מותאמים לנשים בקבוצות הסיכון השונות.

רופא המטפל באישה עם היסטוריה של סרטן השד, או היסטוריה משפחתית רלוונטית, או באישה הנושאת את המוטציות בגנים הספציפיים, ולא הפנה להעמקת בירור (הדמיות, בירור גנטי וכדומה) כאשר הפרוטוקולים הרפואיים מורים במפורש על סטנדרט טיפול אחר, עשוי להימצא כמי שהתרשל בתפקידו.

 

הזכות להקפיא ביציות לפני כריתת השחלות

כאשר סרטן השחלות מתגלה אצל אישה בגיל הפריון, הטיפול הכירורגי הנדרש כולל לעיתים כריתה של השחלות והרחם.

הלחץ הרפואי לנתח במהירות הוא מובן, אך מצופה מהצוות הרפואי לקיים דיון עם המטופלת על אפשרויות לשימור פוריות (כגון הקפאת ביציות או עוברים) לפני הכניסה לחדר הניתוח.

רופא שמיהר לנתח מבלי ליידע את המטופלת על זכותה לבצע הליכים הנוגעים לפיריון, הריון ולידה עשוי להימצא כמי שהתרשל באופן המקים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

 

טבלה: אבחנה מבדלת מול רשלנות

הטבלה הבאה מציגה את הפער בין ניהול סיכונים סביר לבין התעלמות מסימני אזהרה.

חשוב לציין שמדובר בדוגמאות כלליות שאינן מחייבות. כל מקרה צריך להיבחן לגופו.

תלונה / ממצא קליני	התנהלות שגויה (חשד לרשלנות)	התנהלות רפואית נדרשת (Standard of Care)
נפיחות בטנית (Bloating) מתמשכת	אבחנה של "גזים" או "מעי רגיז" ללא בירור נוסף.	בחינה האם מדובר בתלונה חוזרת או החמרה שלה והפניה לבירור מתאים (הדמיה וכדומה).
תסמינים בדרכי השתן (דחיפות/תכיפות)	מתן אנטיביוטיקה ללא תרבית וללא העמקת הבירור.	העמקת הבירור, אימות הממצאים, בחינת נתוני רקע נוספים והפניה לבירור מתאים.
ציסטה בשחלה שנראית באולטרסאונד	החלטה על מעקב בלבד ללא התייחסות למאפיינים החשודים או תלונות נלוות או חדשות.	ביצוע הערכה מתאימה שכוללת בדיקה גופנית, בחינת היסטוריה רפואית ומשפחתית, בדיקות דם, המשך מעקב והדמיות נוספות לפי הצורך.
היסטוריה של סרטן שד במשפחה	התעלמות מהרקע המשפחתי בניהול המעקב השגרתי.	הפניה לייעוץ גנטי לשלילת נשאות BRCA והתאמת תוכנית מעקב מוגברת.

 

רשלנות בביצוע הניתוח הגניקולוגי

עד כה הסברנו לגבי רשלנות בשלבי האבחון השונים, אך חשוב לדעת שרשלנות יכולה להיות גם בניתוח עצמו ואף בשלב המעקב לאחריו.

מדובר בניתוח מורכב, ובמהלכו עשויים להיגרם כשלים שונים שיש להקפיד להימנע מהם. אומנם לא כל סיבוך בניתוח הוא רשלנות, אך יש לבחון את המקרה והאם הנזק שנגרם הוא תוצאה של חוסר זהירות מצד המנתח.

לדוגמה – פגיעה באיברים סמוכים, השארת רקמה סרטנית, טכניקה שגויה וכדומה, הם מקרים שעשויים להיגרם בשל רשלנות רפואית שצריך וניתן היה להימנע ממנה. כשלים אלו בניתוח, המשפיעים ישירות על התפשטות המחלה ועל הצורך בטיפולים משלימים קשים, נמצאים בלב ליבן של תביעות רשלנות רפואית באונקולוגיה.

כאשר בוחנים אפשרות של הגשת תביעת רשלנות רפואית, חלק מהתהליך הוא בחינת המסמכים והשתלשלות האירועים על ידי מומחה רפואי. מומחה זה שמגיע מהתחום הרפואי המתאים, יידע לומר האם מדובר בסיבוך אפשרי ומוכר או בתוצאה של רשלנות שניתן היה למנוע.

התמודדות משפטית מול המערכת

התמודדות עם סרטן השחלות היא מורכבת וכואבת, אך הידיעה כי ניתן היה לתפוס את המחלה בזמן לו רק היו מקשיבים לתלונות, מוסיפה נדבך של תסכול וכעס.

כאשר המערכת כושלת בתפקידה כשומרת סף, בין אם באבחון המאוחר ובין אם בביצוע ניתוח שגוי, בחינה משפטית מדוקדקת של התיק הרפואי ע"י עו"ד רשלנות רפואית היא אחת הדרכים להגיע אל האמת ולדרוש פיצוי על הנזק שנגרם.

הנכן מוזמנות למשרדנו לבחינת המקרה והיתכנות תביעה לקבלת פיצוי.