רשלנות באבחון אירוע מוחי חולף (TIA): מתי יש עילה לתביעה?

אירוע מוחי חולף, המכונה לעיתים קרובות TIA, הוא מצב רפואי שבו קיימת הפרעה זמנית באספקת הדם למוח.

בניגוד לשבץ מוחי מלא, בתרחיש של אירוע חולף התסמינים נעלמים בדרך כלל בתוך זמן קצר, לרוב תוך פחות משעה, ואינם מותירים נזק קבוע נראה לעין בטווח המיידי.

עם זאת, החשיבות הרפואית של אירוע זה היא קריטית, שכן הוא מהווה לעיתים קרובות נורה אדומה המזהירה מפני שבץ מוחי קרוב ומשמעותי.

כאשר הצוות הרפואי אינו מזהה את סימני האזהרה, נמנע מביצוע בירור נדרש או משחרר את המטופל ללא טיפול מונע, ייתכן כי מדובר בסטייה מסטנדרט הזהירות המצופה שיכולה להצדיק הגשת תביעת פיצויים.

 

מהו אירוע מוחי חולף ומדוע האבחון המהיר שלו הכרחי?

במצב של אירוע מוחי חולף, חסימה זמנית בכלי דם מוחי גורמת להופעת תסמינים נוירולוגיים. מכיוון שהחסימה יכולה להשתחרר מעצמה, המטופל חש לעיתים קרובות הקלה ונוטה להמעיט בערך האירוע.

התפקיד של הצוות הרפואי, החל מרופא המשפחה ועד לרופאים בחדר המיון, הוא להבין כי מדובר בחלון הזדמנויות קריטי למניעת נזק מוחי בלתי הפיך.

התנהלות רפואית סבירה כאשר הנסיבות מתאימות תהא התייחסות לתלונה על חולשה זמנית, בלבול, הפרעות דיבור או הפרעות בראייה כאל אירוע חירום פוטנציאלי, במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון ידועים כמו יתר לחץ דם או סוכרת.

ההבדלים אין אירוע מוחי חולף (TIA) לבין אירוע מוחי מלא

בזמן האירוע התסמינים של שני סוגי האירועים המוחיים הנ"ל – חולף ומלא, עשויים להיות זהים. ההבדלים ביניהם באים בעיקר במשך הזמן ובתוצאה הסופית.

בעוד שאירוע מוחי חולף נמשך זמן קצר, עשוי להימשך פחות משעה, חולף תוך 24 שעות, ולרוב אינו משאיר נזק קבוע לרקמת המוח, שבץ מוחי "מלא" מתאפיין בחסימה ממושכת או קבועה של כלי הדם, הוא נמשך לרוב מעל 24 ונזקיו עשויים להיוותר לצמיתות. הנזק עשוי להיות בלתי הפיך עם פוטנציאל לנכות קבועה.

חשוב לדעת, ששבץ מוחי חולף (TIA) לא פעם מהווה נורת אזהרה לגבי שבץ מלא בטווח הזמן הקרוב, ומכאן גם חשיבות זיהוי סוג השבץ ומתן מענה רפואי הולם.

כיצד מעריכים את הסיכון לשבץ מוחי מלא לאחר אירוע חולף?

רפואה זהירה מחייבת את הצוות הרפואי לבצע הערכת סיכונים מובנית למטופל המגיע עם חשד ל-TIA. הערכה זו לוקחת בחשבון פרמטרים כגון: גיל המטופל, רמות לחץ דם, משך הופעת התסמינים וקיומה של מחלת הסוכרת.

ייתכן כי התעלמות מצירוף של מספר גורמי סיכון, שמעידים על סבירות גבוהה לשבץ קרוב, והחלטה על שחרור ללא השגחה או ללא הנחיות ברורות, תהווה בסיס לבחינת רשלנות רפואית בניהול הסיכונים של המטופל.

 

תסמינים המעלים חשד לאירוע חולף שדורשים התייחסות

אחד הקשיים באבחון אירוע מוחי חולף נובע מכך שבעת הבדיקה הרפואית (לאחר האירוע), המטופל עשוי להיראות ולהרגיש בריא לחלוטין.

עם זאת, בהינתן הופעת תסמינים מסוימים, או בצירוף של תלונות ותיאור האירוע שמעורר חשד – על הרופא לתעד ולבדוק לעומק האם מדובר על חולשה פתאומית או תחושת נימול בצד אחד של הגוף, שינויים זמניים בדיבור כמו קושי לשלוף מילים, אובדן ראייה חולף בעין אחת או תחושת בלבול פתאומית.

במקרים שבהם המטופל מדווח על אירועים כאלו, ייתכן כי ייחוס התסמינים למצבי חרדה או עייפות ללא ביצוע בירור נדרש עשוי להיחשב כחריגה מהסטנדרט המקובל ואף להוות רשלנות רפואית בנוירולוגיה.

 

חובת הבירור הרפואי והבדיקות הנדרשות בחדר המיון

כאשר עולה חשד סביר לאירוע מוחי חולף, מצופה מהרופא המטפל להפנות את המטופל לבירור דחוף. תהליך האבחון עשוי לכלול בין היתר בדיקות הדמיה של המוח כדי לשלול נזק קיים או דימום, דופלר עורקי צוואר לבדיקת הצירויות, אקו לב ובדיקת א.ק.ג לחיפוש מקור לבבי לקרישי דם, ובדיקת דם.

אי-ביצוע של בדיקות אלו, או שחרור מטופל מבלי להמליץ על טיפול תרופתי מונע דרוש, עשוי להוות עילה לבחינת רשלנות רפואית בשל איחור באבחון של המצב הרפואי.

 

תפקידו של רופא המשפחה במצבי אירוע מוחי חולף

לא פעם, המפגש הראשון לאחר אירוע חולף מתקיים במרפאת הקהילה. מצופה מרופא המשפחה לזהות כי תלונה על חולשה "שעברה" היא למעשה מצב חירום רפואי הדורש הפניה דחופה למיון ולא הנחיות בסיסיות להמשך מעקב בקהילה.

ייתכן כי עיכוב בהפניה לבירור דחוף, תחת ההנחה שהסימפטומים כבר חלפו ואין דחיפות, יהווה כשל באבחון המונע מהמטופל לקבל טיפול דחוף בתוך "חלון ההזדמנויות" הקריטי.

כפי שהוסבר קודם, לעיתים אירוע מוחי חולף מהווה למעשה סוג של "התראה" על שבץ מוחי קרוב, בטווח של חודשים בודדים.

אבחון נכון, ופרוטוקול לטיפול ומניעה שכוללים איזון לחץ דם, טיפול תרופתי למניעת היווצרות קרישים, איזון סוכרת וכולסטרול, המלצות לשינוי באורח החיים וכדומה, עשויים לשנות את הפרוגנוזה באופן משמעותי.

טבלה מסכמת: התנהלות רפואית סבירה מול חשד לכשל באבחון

הטבלה להלן מציגה דוגמאות כלליות להבדלים בין טיפול זהיר לבין סיטואציות שעשויות לעורר חשד לרשלנות. מובהר כי כל מקרה נבחן באופן פרטני על בסיס נסיבותיו המיוחדות.

הסיטואציה הרפואית	התנהלות רפואית זהירה ואחראית	חשד לרשלנות רפואית
דיווח על חולשה זמנית ביד	הפניה למיון ובדיקת הדמיה של המוח.	ייחוס התסמינים ללחץ נפשי או לעייפות ושחרור לבית.
מטופל עם גורמי סיכון (לחץ דם)	אשפוז לצורך ניטור והתחלת טיפול מונע.	המלצה על מעקב אלקטיבי בקהילה ללא טיפול ספציפי.
תלונה על הפרעת דיבור שחלפה	בירור נוירולוגי מקיף הכולל בדיקת כלי דם (דופלר).	התעלמות מהתלונה בשל העובדה שהדיבור חזר באופן תקין.
ממצאים גבוליים בבדיקה במיון	התייעצות עם נוירולוג או גורם מוסמך לפני החלטה על שחרור ממיון.	שחרור מהיר מהמיון ללא בחינת הנתונים הנדרשים, ללא הנחיות ספציפיות לטיפול ו/או מעקב.

 

הוכחת הקשר הסיבתי בין האיחור באבחון לבין שבץ מוחי מלא

בתביעות העוסקות ב-TIA, על התובע להראות כי לו היה מאובחן האירוע החולף בזמן, ניתן היה למנוע את השבץ המוחי המלא שהתרחש לאחר מכן.

מכיוון שהטיפול המונע עשוי להיות בעל אחוזי הצלחה גבוהים, כאשר מטופל סובל מנזק קבוע כתוצאה מאירוע מוחי שהתרחש זמן קצר לאחר ביקור רפואי שבו הוחמצה האבחנה, עולה הצורך בבחינה מעמיקה של רשלנות רפואית בשבץ מוחי כדי לבדוק האם הנזק היה בר מניעה.

 

רשלנות רפואית במקרי אירוע מוחי חולף (TIA)

רשלנות יכולה להתרחש במקרים אלו בכל אחד משלבי הטיפול. 

בשלב האבחון – פספוס של תסמינים מחשידים או אי הפניית המטופל למיון במקרים בהם היה צריך לעשות כן.  

בשלב הטיפול – אי מתן טיפול בנוגדי קרישה או היעדר טיפול הולם בגורמי סיכון (לחץ דם, הפרעות בקצב הלב וכדומה).

בשלב המעקב – היעדר הנחיות מתאימות (תלוי נסיבות המקרה) לשינוי באורח החיים, זימון לבדיקות דחופות על מנת לוודא ולמנוע ככל הניתן אירוע מוחי מלא וכיוצא בזה.

חשיבות חוות הדעת הרפואית בתביעות TIA

כדי לבסס עילת תביעה בבית המשפט, יש צורך בבדיקה יסודית של התיק הרפואי על ידי מומחה בתחום המתאים, לרוב בתחום הנוירולוגיה. הליך זה מחייב הצגת חוות דעת של מומחים רפואיים המעריכות את רמת הנכות שנגרמה ואת הקשר שלה להתנהלות הרשלנית.

פיצויים כספיים במקרים של איחור באבחון

הפיצוי הכספי בתביעות אלו נועד לכסות את הנזקים הרבים שנגרמו למטופל בעקבות שבץ מוחי שהיה עשוי להימנע.

רכיבי הפיצוי עשויים לכלול החזר הוצאות רפואיות, תשלום עבור עזרה וסיעוד, ופיצוי משמעותי במסגרת פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בגין אובדן כושר השתכרות. במצבים של נזק גופני מתמשך, מחושבים גם פיצויים בגין נזקי גוף בהתאם לצרכי השיקום של הנפגע.

 

פנייה לייעוץ משפטי מקצועי לאחר אירוע מוחי

אם אתם או יקיריכם חוויתם שבץ מוחי ואתם סבורים שמדובר באירוע שניתן היה לצפות ואף למנוע לפני התרחשותו (לדוגמה: דיווחתם על תסמינים ולא קיבלתם מענה הולם) ייתכן שקיימת עילה לבחינת המקרה והיתכנות תביעת רשלנות רפואית לקבל פיצוי בגין נזקיכם.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לצורך בחינה יסודית של המסמכים הרפואיים והערכה מקצועית של סיכויי התביעה שלכם.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.