רשלנות רפואית בטיפול תרופתי למחלות עור קשות ונזק מערכתי

מרבית טיפולי העור השגרתיים מבוססים על משחות ותכשירים מקומיים שהשפעתם מוגבלת לפני השטח.

עם זאת, כאשר מטופל סובל ממחלות עור קשות או כרוניות, כגון אקנה חריף, פסוריאזיס מפושט או אטופיק דרמטיטיס, נדרשת לעיתים התערבות באמצעות תרופות הניטלות דרך הפה או בזריקות.

תרופות אלו יעילות מאוד, אך הן בעלות השפעה מערכתית על כלל איברי הגוף.

כאשר מתרחש כשל באופן שבו הרופא רושם את התרופה או מנהל את המעקב אחריה, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק פנימי או נפשי בלתי הפיך שניתן היה למנוע, עשויה לקום הזכות לבחון הגשת תביעת פיצויים.

 

מתי נדרש מעבר מטיפול מקומי לטיפול תרופתי מערכתי

החלטה על התחלת טיפול תרופתי מערכתי (סיסטמי) אינה עניין של מה בכך. מצופה מרופא העור למצות תחילה אפשרויות טיפול שמרניות ובטוחות יותר, כגון משחות ייעודיות, אנטיביוטיקה קלה או טיפולי אור.

המעבר לתרופות עוצמתיות, כגון רואקוטן לטיפול באקנה או תרופות ביולוגיות (מבוססות נוגדנים) למחלות עור, נשקל בדרך כלל רק כאשר המחלה אינה מגיבה לטיפולים הקלים יותר או כשהיא גורמת לסבל קיצוני.

התוויה רפואית מול שיקולים אסתטיים במתן תרופות עוצמתיות

לעיתים, הלחץ לקבלת טיפול מהיר מגיע מצד המטופל בשל מצוקה אסתטית, גם כאשר המצב הקליני מוגדר כקל.

מצופה מהרופא המטפל להפעיל שיקול דעת מקצועי ועצמאי, ולא להיכנע לדרישות למתן תרופות מערכתיות עוצמתיות כאשר ההתוויה הרפואית אינה מצדיקה זאת.

ייתכן כי רישום תרופה בעלת פוטנציאל נזק לכבד למטופל עם בעיית עור מינורית, שטרם נוסו בה טיפולים שמרניים, ייחשב כסטייה מסטנדרט הרפואה הסביר, וישמש בסיס לתביעות של רשלנות רפואית בדרמטולוגיה.

שקילת חלופות בין טיפול שמרני להתערבות תרופתית אגרסיבית

ניהול מחלות עור כרוניות דורש איזון עדין בין הרצון להעלים את הנגעים העוריים לבין החובה לשמור על בריאותו הכללית של המטופל.

רופא סביר נדרש לשקלל את מצבו הרפואי של המטופל, מחלות רקע קיימות ותרופות נוספות שהוא נוטל, כדי למנוע התנגשויות מסוכנות.

ייתכן כי מתן תרופה המדכאת את מערכת החיסון למטופל בעל היסטוריה של זיהומים חוזרים, מבלי לשקול חלופה שמרנית ובטוחה יותר, יהווה כשל בשיקול הדעת המקצועי.

 

חובת הרופא למתן הסכמה מדעת והסבר על תופעות לוואי

תרופות עור מתקדמות נושאות בחובן רשימה ארוכה של תופעות לוואי אפשריות, החל מיובש קיצוני ועד לפגיעה בתפקודי כבד, עלייה בשומני הדם, פגיעה בראייה ואף שינויים במצב הרוח.

לפני מתן המרשם הראשון, חלה על הרופא חובה מוחלטת להסביר למטופל את כלל הסיכונים הכרוכים בטיפול.

ייתכן כי מצב שבו רופא פוטר את המטופל באמירה כללית שהתרופה בטוחה לגמרי, וכתוצאה מכך המטופל אינו מודע לסימני אזהרה שעליו לחפש, ייחשב כהפרה בוטה של החובה החוקית למתן הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה.

מהן תרופות ביולוגיות וכיצד הן משפיעות על מערכת החיסון

בשנים האחרונות, הטיפול במחלות כמו פסוריאזיס מבוסס יותר ויותר על תרופות ביולוגיות. בניגוד לתרופות רגילות, תרופות אלו מבוססות נוגדנים שתוקפים את החלבונים הדלקתיים שגורמים לנגעים בעור.

הבעיה היא שדיכוי חיסוני שהוא אחד החסרונות של טיפול זה עשוי לחשוף את הגוף לסיכון מוגבר לזיהומים. לכן, מצופה מהרופא לבצע בדיקות סקר מקיפות, כגון בדיקות דם וצילומי חזה, לפני תחילת הטיפול.

ייתכן כי חוסר הסבר פשוט למטופל על אופן פעולת התרופה, או דילוג על בדיקות הסינון המקדימות, יהוו מחדל רפואי במקרה של התפרצות זיהום חמור.

 

פרוטוקול המעקב הנדרש וביצוע בדיקות תקופתיות

מרגע תחילת הטיפול התרופתי המערכתי, עוברת האחריות משלב ההחלטה לשלב הניטור והמעקב. פרוטוקולי הטיפול המקובלים דורשים ביצוע בדיקות דם שגרתיות לבחינת תפקודי הכבד, הכליות ורמות הכולסטרול.

מצופה מהרופא המטפל לא לחדש מרשם לתרופה עוצמתית מבלי לעיין בתוצאות הבדיקות העדכניות.

ייתכן כי התנהלות של רופא המנפיק מרשמים אוטומטיים לתקופות ארוכות מבלי לדרוש ולבדוק את בדיקות המעקב, תהווה רשלנות רפואית אם יתגלה מאוחר יותר כי התרופה גרמה לנזק שניתן וצריך היה לעצור בזמן.

 

כשלים בזיהוי מוקדם של פגיעה מערכתית באיברים פנימיים

המטרה של מעקב צמוד היא לאתר תופעות לוואי עוד בשלב שבו הפסקת התרופה תחזיר את המצב לקדמותו. התעלמות מסימני אזהרה בבדיקות המעבדה, או היעדר התייחסות מתאימה לתלונות המטופל על תסמינים המחייבים בירור של מחלקות מתמחות, מהווים כשל חמור.

כך למשל, התעלמות מתלונה על טשטוש ראייה מתמשך המצריך הפניה למומחי אופתלמולוגיה ורפואת עיניים, או התעלמות מכאבי בטן עזים ושינויים בהרגלי היציאות שעשויים להעיד על התפרצות מחלות כגון קרוהן או קוליטיס ומחייבים בירור בתחום גסטרואנטרולוגיה.

נקודת האל חזור ופגיעה באנזימי כבד

הכבד הוא האיבר המרכזי שמפרק ומסנן את התרופות המערכתיות, ולכן הוא גם פגיע להרעלה תרופתית.

בתחילת הטיפול, עלייה קלה באנזימי הכבד בבדיקות הדם עשויה להיות שגרתית, אך ישנה נקודת סף קריטית שבה הרופא חייב להורות על הפסקה מיידית של התרופה.

ייתכן כי התעלמות מתוצאות מעבדה המעידות על זינוק חריג ומתמשך באנזימי הכבד, ואי-הנחיית המטופל לעצור את הטיפול בו-במקום, יהוו את נקודת האל-חזור. המשך נטילת התרופה במצב זה עלול להפוך דלקת כבד זמנית לנזק כבדי קבוע.

 

משנה זהירות בנשים בגיל הפריון וסכנת המומים המולדים

תרופות מסוימות ברפואת עור, לדוגמה תרופה לטיפול באקנה (רואקוטן), ידועות כעלולות לגרום למומים קשים בעובר אם הן ניטלות בזמן היריון. סטנדרט הזהירות של הרופא הסביר אינו מסתפק באזהרה בעל פה.

מצופה מהרופא הסביר להימנע ממתן תרופות שעשויות להשפיע על האישה, ההריון או על העובר, ובכל מקרה לפעול בהתאם לפרוטוקול בדיקות נדרש.

התנהלות רפואית שאינה עומדת בסטנדרט הטיפול הסביר באישה הריונית, עשויה להיחשב כרשלנות חמורה שתבחן לעיתים בשילוב עם תביעות של רשלנות רפואית בגניקולוגיה ולידה.

השפעת טיפול תרופתי על הפן הנפשי של המטופל וערנות הרופא המטפל

ישנם מספר תרחישים שבהם התנהלות רפואית לקויה מובילה לפגיעה משמעותית. דוגמה לכך נוגעת לפן הנפשי – תרופות מסוימות עשויות לגרום לשינויים במצב הרוח ולדיכאון ונחשבות לבעלות השפעה על מצבו המנטלי והקוגניטיבי של המטופל.

ייתכן מקרה לדוגמה בו רופא אינו נותן את הדעת לתלונות של נער או הוריו על שינוי קיצוני בהתנהגות ובמצב הרוח, ואינו עוצר את הטיפול או מפנה את הנער  להערכה מתאימה. התנהלות זו מצד הרופא עשויה להוות בסיס לתביעה במידה וייגרם נזק נפשי קשה בעקבות המשך נטילת הכדורים.

 

טבלה מסכמת המציגה התנהלות סבירה לעומת חשד לכשל בטיפול

הטבלה להלן מציגה דוגמאות כלליות להבדלים בין מעקב רפואי זהיר לבין סיטואציות שעשויות לעורר חשד לרשלנות בטיפול תרופתי לעור. מובהר כי כל מקרה חייב להיבחן באופן פרטני על בסיס העובדות והתיעוד הרפואי.

שלב הטיפול	התנהלות רפואית מצופה	כשל שעשוי להצביע על רשלנות
החלטה על טיפול	מיצוי טיפולים מקומיים וחלופות בטוחות לפני מעבר לתרופות מערכתיות.	מתן מיידי של תרופה אגרסיבית לבעיית עור קלה ללא הצדקה רפואית.
הסבר ויידוע	שיחה מפורטת על הסיכונים, תופעות הלוואי בדגש על אוכלוסיה בסיכון מוגבר.	מתן המרשם ללא הסבר, תוך התעלמות מאזהרות הבטיחות של התרופה.
בדיקות מעקב	דרישה לבדיקות דם תקופתיות לתפקודי כבד ושומנים לפני חידוש מרשם.	חידוש אוטומטי של מרשמים למשך חודשים מבלי להסתכל על בדיקות דם.
התייחסות לתסמינים	הפסקת הטיפול ובירור תלונות על כאבים חריגים או דיכאון.	התעלמות מתלונות המטופל והנחיה להמשיך לקחת את התרופה כרגיל.

 

תביעת רשלנות רפואית ומיצוי הזכות לפיצוי על נזק

תביעות בגין נזק תרופתי דורשות הוכחה ברורה לכך שהצוות הרפואי סטה מההנחיות ומהפרוטוקולים המחייבים לניטור התרופה, ושסטייה זו היא הגורם הישיר לנזק המערכתי או הנפשי שנגרם למטופל.

הצעד הראשון הוא איסוף של כל התיעוד הרפואי, בדגש על כרטיס המטופל בקופת החולים, המרשמים שנופקו ותוצאות בדיקות המעבדה לאורך ציר הזמן.

הפיצוי הכספי בתביעות מסוג זה נועד לכסות את השלכות הפגיעה המערכתית על חיי המטופל.

רכיבי הפיצוי עשויים לכלול החזר בגין טיפולים רפואיים מורכבים שנדרשו לטיפול במצב שנגרם למטופל, כיסוי לטיפולים פסיכולוגיים במקרה של פגיעה נפשית, אובדן כושר השתכרות עקב ירידה תפקודית, וכן פיצוי משמעותי על כאב וסבל בעקבות שינוי דרסטי באיכות החיים.

אם נטלתם תרופות מערכתיות לטיפול בבעיות עור ונגרם לכם נזק בריאותי עקב היעדר מעקב או חוסר אזהרה מצד הצוות הרפואי, ייתכן שאתם זכאים לבחינת זכויותיכם.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לבדיקה מקצועית ויסודית של נסיבות המקרה, על מנת להעריך את סיכויי התביעה ולסייע לכם למצות את המגיע לכם.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.