פיצוי על נמק דו צדדי ועיוות בחזה

לאחר בחינת התיק והמסמכים מצאנו שטרם שחרור המטופלת מבית החולים לא בוצעה בדיקה של אזורי הניתוח. כך לכאורה, הצוות הרפואי פספס את חלון ההזדמנויות לזהות את הבעיה ולטפל בה בטרם הנזק יחמיר ויתקבע.
הדבר גם הוביל למסקנה שהיה כשל בניתוח שגרם לפגיעה מלכתחילה.
עוד התברר שגם הניתוח המתקן נעשה בשיטה לא מתאימה למצבה של המטופלת, שלא הצליחה לפתור את בעייתה.

עם פניית הלקוחה למשרדנו פעלנו לברר את מקור הכשל הניתוחי וזיהוי מחדלי הצוות הרפואי. זה נעשה בצורה הבאה:

1). איסוף תיעוד רפואי – פעלו לאיסוף התיעוד המלא הכרוך באירוע, מסמכי הייעוץ הטרום ניתוחיים, דוחות הניתוח והאשפוז של שני הניתוחים ומסמכי המעקב. כך זיהינו מספר כשלים בכל הנוגע לתכנון וביצוע הניתוחים וכן כשלים במעקב לאחריהם.

2). פנייה למומחה בכיר בתחום הכירורגיה הפלסטית – המומחה בדק את הלקוחה, קבע שהייתה רשלנות בטיפול והעריך את נזקיה. לאחר מיכן ערך חוות דעת רפואית משפטית שפירטה את הכשלים והרשלנות הרפואית, והיא צורפה כתמיכה לכתב התביעה שהוגש לבית המשפט.

3). הוכחת הרשלנות – טענו בשם התובעת כי הצוות הרפואי, ובכלל זה המנתח פעלו שלא בהתאם לפרקטיקה הנוהגת. טענו שהצוות הרפואי התעלם ממצאים קריטיים, לא התאים שיטת ניתוח מתאימה לתובעת, גרם לנזקיה ולא עשה מה שהיה צריך לעשות כדי למנוע או להקטין אותם.

לאחר שהוגשו כתבי בית הדין – כתב התביעה, כתב ההגנה וחוות דעת מטעם הצדדים. המשכנו לטעון למחדלים שבוצעו בעניינה של הלקוחה, ולאחר דין ודברים הגענו להסדר פשרה בהליכי גישור מחוץ לכותלי בית המשפט.

הלקוחה פוצתה בסכום של 325,000 ₪

המבטא את היקף נזקיה ועוגמת הנפש שנגרמה לה. כמו כן, סכום זה כלל החזר עלויות של הוצאות רפואיות שנדרשו לה עקב האירועים.

"מקרה זה ממחיש שוב אירועי רשלנות שמקורם בפספוס של נזק שעשוי להיות בר תיקון, בשל מחדלים של הצוות הרפואי. עוד ניתן ללמוד ממקרה זה שיש להיערך כנדרש ולתכנן כראוי ניתוחים מתקנים מאחר ולרוב הם מורכבים יותר."