פענוח שגוי של ממוגרפיה: פיצוי על איחור בגילוי המחלה
מדובר באישה אשר נמצאת בקבוצת סיכון למחלת סרטן שד בשל היסטוריה משפחתית אשר בצעה ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן שד שפוענחה באופן שגוי והוחמץ ממצא חשוד בשד. לאחר מיכן במסגרת הטיפולים בקהילה, רופאיה לא הפנו אותה לבדיקה חוזרת בהתאם לנהלי משרד הבריאות ולכן התפספס חלון ההזדמנויות לגילוי המחלה בשלב מוקדם. בפועל הגידול התגלה בממוגרפיה נוספת שנים מאוחר יותר, בשלב מתקדם יותר לעומת השלב שניתן היה לאבחון כשנתיים קודם. הגילוי המאוחר הצריך טיפולים מורכבים יותר והותיר אותה עם נזקים ומגבלות תפקודיות גם לאחר ההחלמה מהמחלה.
לאחר תביעה שהוגשה על ידי משרדנו אשר נתמכה בחוות דעת מומחים בכמה תחומים ובדגש בתחום הרדיולוגיה והאונקולוגיה, החל משא ומתן ממושך שהסתיים במסגרת הליך גישור בין הצדדים אשר בסיומו עלה בידינו לסיים את התיק בפשרה בפיצוי ללקוחה בסך של כ– 295,000 ₪, שמשקף את הפער בין הנזק מהמחלה עצמה לבין הנזק שנגרם כתוצאה מהאבחון המאוחר שלה, ואשר היה ניתן למנוע.
במקרה זה היו שני כשלים עיקריים מבחינת הטיפול הרפואי שהמטופלת קיבלה. הראשון, פענוח רשלני של בדיקת ההדמיה (הממוגרפיה). על פי המומחה הרפואי בתחום הרדיולוגיה שערך חוות דעת מטעם המטופלת, היה ניתן לזהות סימנים מחשידים לגידול בשד כבר באותה בדיקת ממוגרפיה שפוענחה כתקינה.
הכשל השני, רשלנות מבחינת הטיפול והמעקב של הצוות הרפואי בקהילה. מאחר והמטופלת אישה בקבוצת סיכון לסרטן שד, טענו שהיה על הצוות הרפואי לוודא שהיא מבינה את המשמעויות של היותה בקבוצת סיכון, לצייד אותה בהפניות לבדיקת סקר מתאימות ולעקוב אחר ניהול הסיכונים בעניינה. בפועל הדבר לא בוצע מה שהוביל לכך שהמחלה התגלתה שנתיים מאוחר יותר מאשר ניתן היה לכאורה לגלות בפועל.
כשמדובר במחלות ממאירות, לשלב הגידול ישנה משמעות רבה שכן ככל שהגידול גדל ושלב המחלה מתקדם, הטיפול הופך מורכב וקשה יותר.
במסגרת התביעה שהגשנו בשם המטופלת, טענו ביחס לרשלנות שאם הצוות הרפואי הן במכון ההדמיה והן בקהילה היו פועלים בהתאם למקובל, היה ניתן לגלות את המחלה בשלב מוקדם יותר ובטרם הוחמר מצבה הרפואי כתוצאה מהגילוי בשלב מתקדם יותר.
עם פניית הלקוחה למשרדנו פעלנו לברר האם אכן היה ניתן לתת טיפול אחר וטוב יותר, ומה מקור הרשלנות שארעה בעניינה. זה נעשה בצורה הבאה:
- איסוף תיעוד רפואי – פעלו לאיסוף התיעוד המלא של המטופלת, כולל תיעוד רפואי מספר שנים לפני המקרה. בחנו מה היו הנתונים שעמדו בפני הרופאים השונים על פני כל התקופה לפני אבחון המחלה, לאחר אבחונה ובשלב המעקב והשנים שחלפו מאז. כמו כן, פעלנו לקבל העתק מבדיקות ההדמיה עצמן, לא רק את הפענוח שלהן, והעברנו את החומר לבחינת מומחים רפואיים.
- פנייה למומחה רפואיים – פעלנו בשני מישורים מבחינת שאלת הרשלנות. בתחום הרדיולוגיה פנינו למומחה בתחום שיבצע פענוח של ההדמיות ויקבע האם אכן היה פספוס של הממצא. ובתחום האונקולוגיה, בכדי ללמוד על סוג הסרטן ממנו סבלה המטופלת, מאפייניו ומשמעות גילוי המחלה בשלביה השונים.
- הוכחת הרשלנות – לאחר בחינת החומר הרפואי והתייעצות עם מומחים רפואיים, מצאנו שהייתה רשלנות ושיש הצדקה להגשת תביעת רשלנות רפואית. בעזרת חוות דעת המומחים בתחום ההדמיה והאונקולוגיה טענו לגבי הרשלנות בטיפול, ובאמצעות חוות דעת רפואיות בתחומים נוספים ביססנו את הנזקים שנגרמו למטופלת בשל אותו איחור באבחון.
לאחר שהוגשו כתבי בית הדין וחוות הדעת הרפואיות מטעם כל המעורבים והצדדים החלנו במשא ומתן מול הנתבעים ועורכי דינם במטרה להגיע להבנות שישקפו פיצוי הולם למטופלת בשל הנזקים שנגרמו לה, וזאת אף מבלי להזדקק לניהול התיק במשך תקופה ארוכה בבית המשפט עד להכרעה.
כך עלה בידי משרדנו להשיג ללקוחה פיצוי בסך 295,000 ₪
שהושג במסגרת פשרה בהליכי גישור מחוץ לכותלי בית המשפט באופן שמשקף את הפער בין הנזקים שנגרמו לה עקב המחלה הבסיסית לבין הנזקים הנוספים שנגרמו לה בשל האבחון המאוחר מצד הצוות הרפואי.
