רשלנות רפואית בנוירוכירוגיה

רשלנות רפואית בנוירוכירוגיה: מתי סיבוך הופך לעילה לתביעה?

ניתוח נוירוכירורגי טומן בחובו תקווה גדולה לריפוי, אך גם סיכון עצום. כשניתוח מורכב במוח או בעמוד השדרה מסתבך, נשאלת שאלה קריטית: האם זו תוצאה מצערת של סיכון ידוע, או תוצאה קשה של רשלנות רפואית? המרחק בין השניים לא תמיד גדול או ברור, אך ההשלכות משמעותיות.  

מהי רשלנות רפואית נוירוכירורגית?

תחום הנוירוכירורגיה עוסק במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, וכולל ניתוחים במוח, בחוט השדרה ובעמוד השדרה. אלו ניתוחים המבוצעים בסביבה רגישה ביותר, שבה כל תזוזה של מילימטר עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך. חשוב להבין, לא כל תוצאה לא טובה או פגיעה כתוצאה מניתוח היא רשלנות. ניתוחים אלו כרוכים בסיכונים מובנים. הקביעה כי במקרה מסוים הייתה רשלנות רפואית אינה נקבעת על בסיס תוצאה מאכזבת, אלא על בסיס מענה לשאלה האם הצוות הרפואי חרג מסטנדרט הטיפול המקובל והסביר. כלומר, האם רופא אחר, סביר ומנוסה, היה פועל באותה דרך בנסיבות דומות. אם התשובה היא לא, ובעקבות החריגה הזו נגרם למטופל נזק, קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.  

"הסכמה מדעת" - הפילטר הקריטי לפני הניתוח

בניתוחים נוירוכירורגיים, שלעיתים קרובות הם אלקטיביים (מתוכננים מראש) ובעלי סיכונים משמעותיים, לסוגיית ההסכמה מדעת יש משקל מכריע. לא מדובר רק בהחתמה טכנית על טופס. חוק זכויות החולה קובע כי לא די בהסכמה טכנית על טופס, אלא נדרש תהליך שבו המטופל מקבל הסבר מלא על הסיכונים, הסיכונים והחלופות הטיפוליות. האם הרופא הסביר לכם על האפשרות לטיפול שמרני?  האם הובהרו סיכויי ההצלחה של הניתוח?  האם הוצגו בפניכם הסיכונים הספציפיים להליך כולל הסיכון לתוצאות קשות ?  אם ההסבר היה חלקי, מטעה, או לא ניתן כלל בשפה שהבנתם, ייתכן שמדובר ברשלנות בעצם אי קבלת ההסכמה מדעת של המטופל לפני הטיפול או אף עילה לתביעה בגין פגיעה באוטונומיה, גם אם הניתוח עצמו בוצע כהלכה.  

כשלים נפוצים המובילים לתביעות רשלנות בנוירוכירוגיה

תביעות בתחום זה מתמקדות לרוב במספר כשלים מרכזיים: רשלנות באבחון - טעות בפענוח הדמיות (CT או MRI) שהובילה לעיכוב באבחון גידול, מפרצת או תהליכים שונים בעמוד השדרה ועוד. אבחון מאוחר עלול להפוך מצב בר-טיפול למצב בלתי הפיך. רשלנות במהלך הניתוח - מקרים אלו כוללים פגיעה ישירה בעצבים, בחוט השדרה או ברקמת מוח בריאה שניתן היה להימנע ממנה. במהלך ניתוח מורכב, פגיעה ברקמה בריאה, ניתוק כלי דם חיוני או פגיעה עצבית שניתן וצריך היה למנוע - עשויים להוות עילה מוצקה לתביעה. דוגמאות נוספות כוללות ניתוח באתר שגוי או השארת גוף זר. בחירת טכניקה ניתוחית שגויה - בחירת טיפול מורכב ומסוכן כאשר קיימת חלופה זעיר-פולשנית ובטוחה יותר, או בחירה בטכניקה שאינה מתאימה למצבו הספציפי של המטופל. כשל בציוד או בניהול חדר הניתוח - שימוש בציוד ניטור לא תקין, או אי-שימוש בו במקרים שבהם הוא הכרחי למניעת נזק. רשלנות במעקב לאחר הניתוח - השעות והימים שאחרי הניתוח עשויים להיות קריטיים. אי-זיהוי בזמן של דימום פנימי (המטומה) הלוחץ על המוח או על חוט השדרה, או התפתחות זיהום לדוגמה, עלולים לגרום לנזק קשה. מעקב רשלני או התעלמות מתלונות המטופל על כאב חריג או אובדן תחושה, עשויים להוות רשלנות. רשלנות בעצם ההחלטה לנתח (היעדר התוויה) - זוהי עילה מורכבת וחשובה. לעיתים, הניתוח עצמו מבוצע ללא דופי טכני, אך הרשלנות טמונה בעצם ההחלטה לבצע אותו. מקרים אלו כוללים מצבים שבהם המנתח המליץ על ניתוח פולשני בטרם מוצו כל האפשרויות השמרניות (כגון פיזיותרפיה, טיפול תרופתי וכדומה), או כאשר הניתוח בוצע על בסיס אבחון שגוי, למרות שכלל לא הייתה הצדקה רפואית להתערבות כירורגית.  

ניטור נוירופיזיולוגי - EEG ו- EMG

מדובר בכלים המאפשרים רישום של פעילות חשמלית של המוח והעצבים וכן לאבחון בעיות נוירולוגיות. בניתוחים נוירוכירורגיים הדבר מסייע להעריך את תפקוד מערכת העצבים תוך כדי ההליך ולמנתח להימנע מפגיעה במבנים עצביים. רשלנות בהליכים נוירוכירורגיים הנוגעים לניטור יכולה לנבוע מכמה כשלים, בין היתר :  אי-שימוש בניטור - החלטה לוותר על ניטור בניתוח מורכב שבו הסיכון לפגיעה עצבית גבוה, עלולה להיחשב כחריגה מסטנדרט הטיפול במקרים בהם נהוג ונדרש להשתמש בניטור. התעלמות מהתרעות - בין המקרים החמורים הם אלו בהם מכשיר הניטור מתריע על מצוקה עצבית, אך המנתח אינו נותן תשומת לב מספקת או נכונה להתרעות, מייחס אותה לטעות טכנית, או לא עוצר לבדוק את מקור הבעיה - ובכך לא מונע את הנזק. פיענוח שגוי: כשל מבחינת קריאה נכונה של מכשיר הניטור ובזיהוי ההתרעות או בדיווח שלהן למנתח בזמן אמת.  

הקשר בין נוירוכירוגיה לנוירולוגיה בתביעות רשלנות

חשוב להבדיל בין שני התחומים. נוירוכירורגיה היא התחום הניתוחי, בעוד נוירולוגיה עוסקת באבחון וטיפול (לרוב תרופתי או שמרני) במחלות מערכת העצבים. לעיתים קרובות, מקור התביעה משלב בין שני התחומים, למשל כאשר רשלנות רפואית בנוירולוגיה הובילה לאבחון מאוחר של מצב שדרש התערבות נוירוכירורגית דחופה. לדוגמה, נוירולוג שלא זיהה סימנים קליניים שדרשו התערכות ניתוחית, ובכך עיכב ניתוח דחוף שהיה יכול למנוע את  הנזק.  

הוכחת התביעה - האתגר בתיקי נוירוכירורגיה

הוכחת רשלנות בנוירוכירורגיה היא משימה מורכבת. לא מספיק להרגיש שנעשה עוול. יש להוכיח זאת בראיות מוצקות. התהליך, המנוהל על ידי עורך דין העוסק בתחום, כולל איסוף קפדני של כל התיעוד הרפואי, ובין היתר בדיקות ההדמיה, פענוחים ודוחות חדר ניתוח. לאחר מכן, יש לפנות להתייעצות עם מומחה מתחום הנוירוכירוגיה, שיבחן את התיק וייקבע האם הרופא המטפל פעל על פי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים בתחום. חוות דעת רפואית זו היא הבסיס להגשת התביעה. ללא חוות דעת הקובעת כי הייתה חריגה מהסטנדרט וכי חריגה זו היא רשלנות שגרמה לנזק, לא ניתן לנהל תביעה.  

דוגמאות לסיבוכים לעומת מקרים המעלים חשד לרשלנות

תחום הניתוח	סיבוך מוכר (שאינו בהכרח רשלנות)	דוגמה לחשד לרשלנות
ניתוח עמוד שדרה	כאבים עזים לאחר ניתוח	שיתוק ברגל כתוצאה מפגיעה בעצב שניתן היה לזהות ולשמור עליו
ניתוח מוח (גידול)	זיהום בפצע הניתוחי	פגיעה קוגניטיבית קשה כתוצאה מפעולה לא נכונה במהלך הניתוח
צנתור מוחי	תגובה אלרגית לחומר הניגוד	אירוע מוחי (שבץ) במהלך הצנתור עקב ניהול רשלני של קרישיות דם
מעקב לאחר ניתוח	בחילות והקאות מההרדמה	אי-זיהוי דימום פנימי במוח שהוביל לנזק מוחי בלתי הפיך

 

5 שאלות נפוצות על רשלנות בניתוח נוירוכירורגי

עברתי ניתוח גב והנזק נשאר. האם זו רשלנות?

לא בהכרח. המבחן הוא האם הניתוח בוצע בסטנדרט הנדרש והמצופה והאם הוצגו בפניך כל הסיכונים לפני הניתוח. אם הנזק הוא מסוג הנזקים הנכנסים בהגדרה של סיכון ידוע ובלתי נמנע שפורט בפניך, ייתכן שאין עילה. אם הנזק נגרם עקב ביצוע כושל, אי-שימוש בניטור כאשר הדבר מחייב או פגיעה באזורים שניתן היה למנוע, זו בהחלט עשויה להיות רשלנות.

כמה זמן יש לי להגיש תביעה?

בתביעות רשלנות בגין נזקי גוף בדרך כלל יש להגיש תביעה בתוך 7 שנים לפני שהיא תתיישן. עם זאת, השאלה המכרעת היא ממתי מתחילים לספור את 7 השנים. בתביעות רשלנות רפואית, הספירה מתחילה לרוב ב'מועד גילוי הנזק' - כלומר, מהרגע שבו גיליתם (או הייתם צריכים לגלות באופן סביר) גם את הנזק וגם את העובדה שהוא נגרם כתוצאה מרשלנות. חריג חשוב נוסף הוא במקרה של קטינים, שעבורם ספירת 7 השנים מתחילה רק בהגיעם לגיל 18 (כלומר, הם יכולים להגיש תביעה עד גיל 25). בכל מקרה, מדובר בנושא סבוך וקריטי, תלוי נסיבות ספציפיות לכל מקרה ומומלץ לפעול מוקדם ככל הניתן.

הרופא אמר לי שהניתוח נכשל כי "זה קורה". האם לוותר?

ממש לא. אמירות כאלה נועדו לעיתים להרתיע. רק בחינה אובייקטיבית של התיעוד הרפואי על ידי גורם רפואי ומשפטי מנוסה יכולה לקבוע אם הייתה חריגה מהסטנדרט. אם נותרתם עם נזק לאחר ניתוח, זו זכותכם לערוך בירור של נסיבות המקרה. ייתכן שהדבר יביא למסקנה שמדובר בנזק שניתן וצריך היה למנוע ולכן עשוי לזכות אתכם בפיצוי שעשוי לסייע לכם בתהליך השיקום.

האם אני תובע את הרופא או את בית החולים?

לרוב, התביעה מוגשת נגד המוסד הרפואי (בית החולים או קופת החולים) שנושא ב"אחריות שילוחית" לפעולות הצוות, ולעיתים גם נגד הרופא המנתח באופן אישי, בהתאם לנסיבות המקרה.

מה הפיצוי שאפשר לקבל?

הפיצוי מורכב מ"ראשי נזק" רבים, ותלויי מקרה ונסיבותיו. בין היתר הוא עשוי לכלול מרכיבים כמו - כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, עלויות שיקום, התאמת דיור, וסיוע מצד ג'. בתיקים נוירוכירורגיים, הפיצוי עשוי להגיע לסכומים משמעותיים בשל חומרת הנזק התפקודי.  

חשיבות הליווי המשפטי בתיקים מורכבים אלו

תיקי רשלנות רפואית בנוירוכירורגיה נמצאים בין התיקים המורכבים בעולם המשפט ובתחום תביעות הרשלנות הרפואית. הם דורשים הבנה מעמיקה לא רק בחוק, אלא גם בפרקטיקה הרפואית, בפענוח הדמיות ובניתוח דוחות ניתוח מורכבים. התמודדות לבד מול המערכות הרפואיות וחברות הביטוח בתיק כה מורכב היא קשה מאוד ואינה מומלצת. אם אתם או יקיריכם עברתם ניתוח נוירוכירורגי אשר לאחריו נותר נזק קשה, ואתם חשים כי משהו בהליך לא היה תקין, חשוב לפנות לייעוץ. משרד עו"ד טל סיץ' מביא עמו ניסיון רב שנים בניהול תיקי רשלנות רפואית מורכבים, תוך מתן ליווי אישי, יסודי ובלתי מתפשר עד להשגת הפיצוי המרבי המגיע לכם. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לבדיקה ראשונית של המקרה ללא התחייבות.  המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד. DESCRIPTION: רשלנות רפואית בנוירוכירוגיה: מהי הגדרתה, על הסכמה מדעת, ניטור נוירופיזיולוגי, כשלים ואתגרים נפוצים בהליך וחשיבות הייעוץ המשפטי.