רשלנות רפואית בניתוח עיצוב סנטר

ניתוח עיצוב סנטר אמור היה לחדד את קו הלסת אך במקום פרופיל מרשים, קיבלת אסימטריה בולטת, חוסר תחושה קבוע או גושים מכאיבים. את מסתכלת במראה ולא מזהה את עצמך. התחושה קשה, והשאלה מהדהדת: האם זו תוצאה של סיכון סביר שעליו חתמת, או תוצאה ישירה של רשלנות רפואית?

 

הסנטר – עוגן אסתטי מורכב

ניתוחי עיצוב סנטר הפכו פופולריים מאוד, אך הציבור הרחב לא תמיד מודע למורכבותם. המונח "עיצוב סנטר" אינו מתאר הליך אחד, אלא כולל כמה הליכים שונים שמטרתם להביא לשיפור מראה הסנטר, לדוגמה :

השתלת שתל סנטר – הוספת שתל ליצירת נפח או לטיפול במצב של סנטר נסוג.

הקטנת עצם – מטרתו לקצר סנטר בולט או אורך.

שאיבת שומן מהסנטר (סנטר כפול) – הסרת עודפי שומן מהסנטר והצוואר.

הזרקת חומרי מילוי – פתרון זמני לעיצוב קל.

לכל אחת מהפעולות הללו יש סיכונים ייחודיים, וכשל בביצוע כל אחת מהן דורש בחינה משפטית שונה. הסנטר הוא ה"עוגן" של הפנים, וטעות במיקומו או בצורת עשויה להיות בעלת השפעה דרמטית על כל מראה הפנים וקשה מאוד להסתרה.

 

מוקדי הכשל והרשלנות המרכזיים בניתוחי סנטר

בחירת ההליך השגוי

רשלנות רפואית מתחילה לעיתים קרובות כבר בשיחת הייעוץ ובהחלטה על סוג הניתוח. על הרופא לאבחן נכונה את מקור הבעיה ובהתאם להציע את סוג הטיפול הנכון.

לדוגמה האם מדובר בבעיה קלה שניתן לפתור באמצעות חומרי מילוי, או שיש צורך בניתוח והקטנה של העצם. 

הצעת תוכנית טיפול שלא תפתור את הבעיה, או אי הצעת חלופות טיפול עשוי להוות רשלנות בקבלת ההסכמה מדעת לטיפול. 

כמובן, שהחלטה על שיטת ניתוח שלא מתאימה לבעייתו של המטופל, ואשר לא תשיג את התוצאה או תצריך ביצוע הליך נוסף בהמשך, עשויה להוות רשלנות בפני עצמה. אבחון וטיפול שגוי כאמור עשוי להוביל לביצוע הליך מיותר, שלא השיג את התוצאה הרצויה ולא יכול היה להשיגה, ואף  גרר אחריו צורך בביצוע הליכים נוספים לטיפול בבעיה המקורית שלא נפתרה או במצב החדש שנוצר עקב הבחירה בהליך לא נכון.

רשלנות בבחירת מיקום החתך (הגישה הניתוחית)

רשלנות נוספת שאינה מדוברת מספיק בהקשר של ניתוחי סנטר נוגעת לבחירה בגישה הניתוחית להחדרת השתל. בעיקרון, קיימות שתי גישות עיקריות:

גישה דרך הפה – החתך מבוצע בתוך הפה. היתרון הוא היעדר צלקת חיצונית. אך עם סיכון מוגבר יותר לזיהום.

גישה חיצונית (מתחת לסנטר) – החתך מבוצע באזור מוסתר מתחת לסנטר. סיכון מופחת לזיהום. אך מותיר צלקת שנראית לעין.

הרשלנות בהקשר זה עשויה לבוא לידי ביטוי הן בהסבר הטרום ניתוחי והן בביצוע :

כשל בקבלת ההסכמה מדעת – רופא שלא מציג בפני המטופל את שתי חלופות הטיפול, ולא מסביר את היתרונות והחסרונות של כל אחת כפי שפרטנו לעיל,  פוגע ביכולת הבחירה המושכלת של המטופל ולמעשה עשוי להימצא כמי שלא עמד בחובתו לקבל הסכמה מדעת של המטופל לפני הטיפול.

כשל טכני – חיתוך לא נכון, מיקום שגוי של החתך הניתוחי, או כשל הנוגע למיקום השתל. כאשר מדברים על רשלנות מבחינת ביצוע הניתוח לא מדובר על סיבוכים צפויים ואפשריים, אלא על ליקויים וכשלים שצריך וניתן היה להימנע מהם.

 

הסיכון לפגיעה עצבית

זהו הסיבוך קשה ומשמעותי בניתוחי סנטר. ישנן סוגים שונים של פגיעות עצביות, כגון פגיעה בעצב תנועתי ששולט על שרירי ההבעה, פגיעה בעצב תחושתי שהוא נפוץ יותר, ומתאפיין בפגיעה בתחושה או נימול. וכן קיימות גם פגיעות עצביות אחרות שמקורן בעצבים אחרים באזור הניתוח.

בעוד שפגיעה עצבית זמנית היא סיכון ידוע, פגיעה קבועה מעלה חשד לרשלנות. הדבר יכול לנבוע מתכנון לקוי והיעדר בדיקה גופנית ונוירולוגית לפני הניתוח, או שימוש בטכניקה ניתוחית שגויה או לא זהירה.

 

אסימטריה ועיוות הקשורים בשתל ומיקומו 

לעיתים הסיבה לתוצאה הקשה היא בחירה שגויה בסוג וגודל השתל, במיקומו או באופן הקיבוע שלו.

רשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי בחירת שתל בגודל לא מתאים (גדול מדי או קטן מדי), או קיבוע רשלני שלו. שתל שאינו מקובע כראוי עלול לזוז ממקומו, ליצור אסימטריה בולטת. 

בחירה במידה גדולה מדי של השתל עשויה להביא ללחץ על עצם הלסת ולגרום לשחיקה.

קיבוע לקוי, עשוי להביא לתזוזת השתל, ועיוות במראה הסנטר.

אלו מספר דוגמאות כיצד בחירה לקויה בסוג השתל או טיפול לא נכון בשתל וקיבוע עשויים לגרום לנזקים, כאלו שאפשר למנוע בתכנון נכון וביצוע זהיר ומדויק.

טבלה: סיבוך סביר מול חשד לרשלנות בניתוח סנטר

(הדוגמאות להלן הן כלליות ולא מחייבות. כל מקרה צריך להיבחן לגופו)

סיבוך	סיכון סביר (כאשר הוסבר מראש)	מתי עולה חשד לרשלנות?
אסימטריה	אסימטריה קלה, שלעיתים קיימת עוד לפני הניתוח.	אסימטריה בולטת וברורה, תזוזה נראית לעין של השתל, או קו לסת לא אחיד לאחר שאיבה.
פגיעה עצבית (תחושה)	חוסר תחושה זמני או ירידה בתחושה למספר שבועות/חודשים.	חוסר תחושה מוחלט וקבוע בשפה התחתונה או בסנטר, עשוי להעיד על חיתוך או פגיעה בעצב תחושתי.
פגיעה עצבית (תנועה)	חולשה זמנית של השפה התחתונה עקב בצקת וטראומה מקומית.	"חיוך עקום" קבוע, קושי או פגיעה ביכולת ההבעה, עשויים להעיד על פגיעה בעצב תנועתי.
זיהום	זיהום קל המטופל באנטיביוטיקה.	זיהום עמוק סביב השתל המחייב את הוצאתו. לדוגמה כתוצאה מסטריליזציה לקויה במהלך הניתוח.
תוצאה (שאיבת שומן)	עור מעט רפוי, נפיחות ממושכת.	גושים קשים, שקעים עמוקים בעור, או עודפי עור משמעותיים, באופן החורג מהצפוי.

הוכחת התביעה במקרי של רשלנות בניתוחי עיצוב סנטר

כדי לבסס תביעת ניתוח כושל, לא די בתחושה סובייקטיבית של חוסר שביעות רצון. יש להוכיח סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר וקשר סיבתי ישיר לנזק שנגרם.

כדי להיערך נכון לבחינת המקרה והגשת תביעה, יש לאסוף כל התיעוד הרפואי (כולל תמונות לפני ואחרי, דוח ניתוח, סיכומי מעקב) ולהעבירו לבדיקה של רופא בתחום הכירורגיה הפלסטית.

על פי תקנות סדר הדין האזרחי, חובה לצרף חוות דעת מומחה רפואי לכתב התביעה כבר במועד הגשתו. חוות דעת זו היא שתקבע האם המנתח פעל באופן סביר, או שמא התרשל בתכנון הניתוח, בבחירת הטכניקה או בביצועה.

במקרה של הוכחת רשלנות, היקפו של פיצוי בתביעות רשלנות רפואית יכלול בין היתר פיצוי על עלות הניתוחים המתקנים (אם אפשריים), הפסדי שכר, וכן פיצוי משמעותי על כאב וסבל, עוגמת נפש, והנזק הקבוע שנגרם למראה הפנים ולתחושה.

הנזק מניתוח עיצוב סנטר כושל עשוי להיות משמעותי. הוא אינו רק אסתטי אלא הוא פוגע בתחושה, בתפקוד (כמו חיוך או אכילה) ובדימוי העצמי. 

אם אתם סבורים שנפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח לעיצוב הסנטר אתם מוזמנים למשרדנו לבחינת המקרה והיתכנות התביעה לקבלת פיצוי בגין נזקיכם.