רשלנות רפואית בניתוח שחזור שד – מתי יש עילה לתביעה?

ניתוח שחזור שד אמור להיות סופה של תקופה קשה, צעד מרכזי בתהליך הריפוי לאחר כריתת שד. אך מה קורה כשהניתוח המשקם נכשל? כשבמקום הקלה, אתן חוות כאב חדש, אסימטריה בולטת, זיהומים או סיבוכים קשים? התחושה היא של פגיעה כפולה, פיזית ונפשית. כאן המקום לשאול האם מדובר בתוצאה של רשלנות רפואית.

 

הפגיעות הייחודית של שחזור שד

חשוב להבין, ניתוח שחזור שד אינו ניתוח אסתטי רגיל. הוא מגיע כמעט תמיד לאחר טראומה גופנית ונפשית אדירה של כריתת שד, לרוב על רקע מחלת הסרטן או כריתה מונעת. לעיתים, הרשלנות מתחילה עוד קודם, במקרים של רשלנות רפואית באבחון סרטן שד שהובילה לצורך בכריתה נרחבת, או במקרים של איחור באבחון.

כאשר ניתוח זה כושל, הנזק הוא רב-ממדי. הוא אינו רק אסתטי, אלא גם תפקודי, ואף נפשי. הוא פותח מחדש פצעים רגשיים ומערער את האמון במערכת הרפואית, בדיוק ברגע שבו המטופלת זקוקה לו ביותר. 

 

מתי תוצאה מאכזבת הופכת לעילת תביעה?

לא כל תוצאה שאינה מושלמת בניתוח פלסטי מהווה רשלנות. לרפואה יש מגבלות, ולכל הליך כירורגי יש סיכונים. חשוב להבין תחילה מהי רשלנות רפואית ומה משמעות הביטוי המשמש כשומר סף בתביעות רשלנות רפואית –  "סטנדרט טיפול סביר" שהצוות הרפואי מחויב לו. באופן כללי רשלנות רפואית בתחום זה יכולה לנבוע משלושה כשלים מרכזיים:

כשל בשלב הייעוץ וההסכמה (הסכמה מדעת).

כשל בביצוע הטכני של הניתוח.

כשל במעקב הרפואי לאחר הניתוח.

 

"הסכמה מדעת" בניתוחי שחזור

בתחום הכירורגיה הפלסטית והמשקמת, נושא ההסכמה מדעת הוא מהותי. לא אחת נושא זה נמנע בין העילות המרכזיות בתביעות רשלנות רפואית.  "הסכמה מדעת" אינה רק חתימה על טופס, כפי שמפורט גם במסגרת חוק זכויות החולה.

זוהי חובתו של הרופא לנהל עם המטופלת שיחה מעמיקה, שקופה ומלאה, ולפרוש בפניה את כל המידע הרלוונטי לקבלת ההחלטה.

כשל בקבלת הסכמה מדעת יכול להתבטא בעיקר בשתי הנקודות הבאות – 

היעדר הצגת חלופות טיפול – האם הוצגו בפנייך כל אפשרויות השחזור ? למשל, שחזור באמצעות שתל סיליקון לעומת שחזור מרקמה עצמית ? לכל שיטה יתרונות, חסרונות וסיכונים שונים.

הסבר חסר על הסיכונים – האם הוסבר לך בפירוט על סיכונים אפשריים בשחזור כמו אסימטריה משמעותית, אובדן תחושה, דחיית השתל, נמק של רקמות, וכדומה ? ככל שהבטיחו לה הצלחה ללא סיכונים ולא פרטו סיבוכים אפשריים מדובר בכשל בקבלת ההסכמה לטיפול.

כאשר מטופלת מקבלת החלטה על בסיס מידע חלקי או מוטה, נגרמת לה פגיעה בזכותה הבסיסית. זוהי דוגמה מובהקת לנושא של הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה.

גם אם הניתוח עצמו בוצע טכנית ללא דופי, עצם הפגיעה בזכות הבחירה המושכלת עשויה להוות עילה לפיצוי. הנושא נמצא בליבת העיסוק בתחום של רשלנות רפואית בכירורגיה פלסטית.

 

רשלנות בביצוע הניתוח ובמעקב

מעבר לשלב הייעוץ, הרשלנות יכולה להתרחש בחדר הניתוח עצמו או בתקופה שאחריו.

במהלך הניתוח:

רשלנות בביצוע יכולה לכלול בחירה שגויה של גודל או סוג השתל, מיקום לא נכון של השתל, פגיעה בכלי דם או עצבים חיוניים, או טכניקה כירורגית לקויה שמובילה לצילוק חמור או אסימטריה קיצונית, לעיתים ברמה החורגת מהסיכונים המקובלים בתחום של כירורגיה כללית.

הוכחת רשלנות כזו דורשת ניתוח מעמיק של התיעוד הרפואי וחוות דעת של רופא בתחום הכירורגיה הפלסטית.

לאחר הניתוח – תקופת המעקב :

תקופת ההחלמה היא חשובה מאוד. רשלנות במעקב היא כשל מוכר. התעלמות הצוות הרפואי מתלונות חוזרות ונשנות של המטופלת על כאבים עזים, חום, נפיחות חריגה או שינוי בצבע העור עלולה להוביל להחמצה של זיהום, דימום פנימי (המטומה) או תחילתו של נמק.

פספוס של אבחון בעיה וטיפול מאוחר בסיבוכים אלו עלול לגרום לנזק בלתי הפיך ולהפוך בעיה פתירה לאסון רפואי.

 

טבלת סיבוכים נפוצים – סיבוך מוכר או רשלנות ?

הטבלה הבאה מציגה סיבוכים מוכרים וההבדל בין סיכון סביר לבין חשד לרשלנות (מדובר בדוגמאות כלליות שאינן מחייבות, כל מקרה צריך להיבחן לגופו).

סיבוך	סיבוך מוכר להליך הניתוח	מתי עולה חשד לרשלנות?
זיהום (Infection)	סיכון קיים בכל ניתוח, לרוב מטופל באנטיביוטיקה.	זיהום חריף כתוצאה מסטריליזציה לקויה בחדר הניתוח, או אי-מתן טיפול אנטיביוטי מונע לפי הפרוטוקול.
אסימטריה (Asymmetry)	הבדלים קלים בין השדיים הם שכיחים.	אסימטריה בולטת וקיצונית שנובעת מתכנון לקוי, בחירת שתלים בגדלים שונים באופן בלתי מוסבר, או מיקום שגוי.
נמק רקמות (Tissue Necrosis)	סיכון מוכר בניתוחי שחזור מרקמה עצמית (Flap).	פגיעה באספקת הדם לרקמה עקב טכניקה כירורגית רשלנית, או כישלון בזיהוי סימנים מוקדמים של נמק במעקב לאחר הניתוח.
דחיית/קריעת שתל	סיכון נדיר אך קיים.	שימוש בשתל פגום, בחירת שתל לא מתאים, או פגיעה מכנית בשתל במהלך החדרתו.

 

תיאום בין הכירורג הפלסטי לאונקולוג

במקרים רבים של שחזור שד לאחר כריתת שד עקב סרטן, הטיפול כולל גם כימותרפיה או הקרנות. חוסר תיאום בין הכירורג הפלסטי לאונקולוג עשוי להוביל לסיבוכים מיותרים שניתן וצריך למנוע.

כך למשל, ביצוע שחזור עם שתל בזמן טיפולי הקרנות הוא החלטה בעייתית ביותר, שכן ההקרנות פוגעות ברקמות, והסיכון לסיבוכים גודל.

רופא שלא דן בסוגיית התזמון הקריטית הזו מול הטיפול האונקולוגי או לא מציג את האפשרות לשחזור דחוי (לאחר סיום ההקרנות), עלול להימצא כמי שפעל שלא כמצופה מרפואה זהירה ונכונה.

 

כיצד בוחנים תביעת רשלנות בניתוח שחזור?

התהליך לבדיקת תביעה כזו הוא מורכב ודורש שילוב של ידע משפטי ורפואי.

ראשית, עורך דין העוסק בתחום יאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי – מתיק האשפוז, ממרפאת הכירורג, מתיק המרפאה האונקולוגית, ומכל גורם מטפל נוסף.

שנית, התיק יועבר לבחינה של רופא בעל ניסיון בכירורגיה פלסטית, שישמש כמומחה רפואי. המומחה יבחן את ההיסטוריה הרפואית, את הליך קבלת ההחלטות, את מהלך הניתוח (כפי שתועד בדוח הניתוח) ואת המעקב. הוא יחווה את דעתו המקצועית האם הייתה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר.

רק אם ייקבע כי אכן הייתה חריגה וכי חריגה זו גרמה לנזק (הקשר הסיבתי), תגובש חוות דעת רפואית-משפטית. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, זוהי אינה המלצה אלא דרישה מחייבת – בתביעת רשלנות רפואית, חובה לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה עצמו כבר במועד הגשתו.

ללא חוות דעת מטעם מומחה רפואי התומכת בעילת התביעה, בית המשפט עשוי למחוק את התביעה.

היקפו של פיצוי בתביעות רשלנות רפואית יכול לכלול בין היתר החזר על הוצאות רפואיות (כולל ניתוחים מתקנים יקרים), פיצוי על הפסדי שכר, עזרה מוגברת של צד ג', וכן פיצוי משמעותי על הכאב והסבל ועוגמת הנפש שנגרמו. התייחסות לכך קיימת גם במקרים של רשלנות רפואית בניתוחי חזה מסוגים אחרים.

 

ומה אם הבעיה היא בשתל עצמו? הבחנה חשובה

חשוב להבחין בין שני מסלולי תביעה שונים לחלוטין. מאמר זה עוסק ברשלנות רפואית, הבוחנת את פעולות הרופא ובית החולים. אך מה קורה אם הרופא פעל כשורה, בחר את השתל הנכון וביצע את הניתוח במיומנות, אך השתל עצמו היה פגום?

במצב כזה, שבו השתל דולף, נקרע בטרם עת או גורם לתגובות קשות בשל פגם בייצורו, ייתכן שעילת התביעה המרכזית אינה רשלנות רפואית. זוהי עילה נפרדת של תביעה, לדוגמה לפי חוק אחריות למוצרים פגומים.

תביעה זו אינה מוגשת נגד הצוות הרפואי, או לא רק נגד הצוות הרפואי, אלא נגד יצרן השתל, היבואן או המשווק. מדובר בהליך משפטי מעט שונה מתביעה רשלנות רפואית כנגד הצוות הרפואי.

 

מהניתוח המשקם לפגיעה מתמשכת – מה הצעד הבא?

ניתוח שחזור שד שנכשל מותיר פגיעה עמוקה, פיזית ונפשית, המצטרפת לצלקות קודמות. לעיתים התוצאה הכואבת אינה פועל יוצא של סיבוך מוער, אלא תוצאה של כשל – בתכנון, בביצוע או במעקב.

אתן לא צריכות להתמודד עם הספק והכאב לבדכן. זכותכן המלאה היא להבין בדיוק מה קרה בחדר הניתוח, האם הוצגו בפניכן כל האפשרויות, והאם ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם לכן. הצעד הראשון הוא לפנות לייעוץ משפטי דיסקרטי ומקצועי, כדי לבחון את המקרה שלכן לעומק ולהבין את זכויותיכן.

אם אתן סבורות שנגרם לכם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח שחזור שד, אתן מוזמנות לפנות למשרדנו לבדיקת המקרה, והיתכנות התביעה לקבל פיצוי.