ניתוח הקטנת חזה שהסתבך – מתי מדובר ברשלנות רפואית?

עבור נשים רבות, זהו אינו ניתוח אסתטי גרידא, אלא לעיתים גם הליך רפואי הנחוץ כדי להקל על כאבי גב, צוואר וכתפיים, ולאפשר אורח חיים נוח, פעיל ובריא יותר.

התקווה לשיפור באיכות החיים היא עצומה ולכן כאשר התוצאה אינה כפי שקיוויתן והנזק חמור מהמצב המקורי – תחושת האכזבה והמצוקה עלולה להיות קשה מנשוא. תוצאה מאכזבת במקרים מסוימים, עלולה להיות תוצאה ישירה של רשלנות רפואית.

 

ההבדל בין סיבוך מוכר לרשלנות רפואית בכירורגיה פלסטית

בכל ניתוח, ובפרט במקרה של ניתוחי חזה, קיימים סיכונים וסיבוכים ידועים. מנתח פלסטי מיומן אשר פועל בהתאם לפרקטיקה המקובלת יסביר לכן עליהם בפירוט לפני ההליך. סיבוכים כמו זיהום, דימום, או צלקות שאינן אידיאליות יכולים להתרחש גם תחת ידיו של המנתח הטוב ביותר. השאלה אינה האם התרחש סיבוך, אלא האם הסיבוך או התוצאה הסופית נגרמו כתוצאה מסטייה מסטנדרט הטיפול המקובל בהליכי כירורגיה פלסטית, והאם היה ניתן וצריך היה למנוע אותו.

רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי במספר שלבים של הטיפול:

שלב טרום-הניתוח (הייעוץ) – הערכה לא נכונה של נתוני המטופלת והתאמת טיפול שאינו עולה בקנה אחת עם הנדרש והאפשרי לביצוע, או הפרת חובת הגילוי לגבי כל הסיכונים והסיבוכים.

שלב הניתוח – מדובר למעשה ברשלנות בביצוע הטיפול. ביצוע הניתוח בטכניקה רשלנית, לא זהירה או כזו שאינה תואמת למטופלת ולנתוני גופה. לדוגמה פגיעה באספקת הדם לרקמות בשל תכנון לקוי.

שלב המעקב לאחר הניתוח – היעדר מעקב הולם, לדוגמה: אי-זיהוי של סימני זיהום או נמק בזמן.

 

תיאום ציפיות: בין "שיווק" למציאות רפואית

חשוב להבין את הדינמיקה הייחודית בתחום הכירורגיה הפלסטית ובכלל בתחום הניתוחים האלקטיביים (ניתוחים מתוך בחירה). בתחומים אלו, ישנו גם מעין ממד שיווקי. המנתח הוא גם הרופא המטפל, אך גם הגורם המציג בפניכן "מוצר" – הבטחה לשיפור אסתטי ולשינוי באיכות החיים.

במצב זה, עלול להיווצר מתח בין הרצון להציג תמונה מושכת ומניעה לפעולה, לבין החובה והאחריות והרפואית להציג תמונה מלאה ומאוזנת שאכן תואמת לרצון המטופלת ולנתוניה, הכוללת את כל הסיכונים והמגבלות. הרשלנות מתחילה לעיתים כבר בשלב זה.

כאשר הפער בין ההבטחות בייעוץ לתוצאה בפועל הוא קיצוני, ובוודאי כאשר הדבר מוביל לנזקים שניתן וצריך היה למנוע, יש לבחון האם המצג שהוצג למטופלת עולה כדי הפרה של חובת הגילוי, מצג שווא או אף הפרה של ההסכם בין הרופא למטופלת.

 

"הסכמה מדעת": האם באמת הסבירו לכן הכל?

בניתוחים הנעשים מתוך בחירה (אלקטיביים), חובת הגילוי של הרופא, כמעוגן בחוק זכויות החולה, היא רחבה ומחמירה יותר.

אין מדובר רק בחתימה על טופס. מדובר בתהליך של שיחה, בה על המנתח להציג בפניכן בשפה ברורה ומובנת את כל המידע הרלוונטי. מהם כל הסיכונים והסיבוכים האפשריים (כמו נמק, אובדן תחושה או קשיי הנקה עתידיים)? האם קיימות חלופות? כיצד ייראו הצלקות?

הוכחת כשל בהליך קבלת ההסכמה מדעת לטיפול אינה מסתמכת רק על זיכרונה של המטופלת. בית המשפט בוחן ראיות נוספות, כגון: האם טופס ההסכמה כללי או מפורט? כמה זמן הוקדש לייעוץ? האם ניתנה הזדמנות לשאול שאלות?

עם זאת, חשוב להיות מציאותיים – כאשר מטופלת חותמת על טופס הסכמה המפרט באופן ברור וספציפי את הסיכון שהתממש, הנטל להוכיח כי ההסבר לא ניתן או לא הובן כראוי הופך לכבד מאוד.

 

מסיבוך מוכר לנזק ברשלנות: סימני האזהרה

הטבלה הבאה מדגימה בתמצית הבדלים בין סיבוכים מוכרים לבין "דגלים אדומים". חשוב להבין: "דגל אדום" אינו הוכחה אוטומטית לרשלנות, אלא תוצאה חריגה המקימה חשש שהרופא המנתח לא פעל כשורה וכי התוצאה נבעה מכשל או רשלנות ולאו דווקא מסיבוך מוכר שלא ניתן היה למנוע.

תחום הבעיה	סיבוך מוכר (עשוי שלא להוות רשלנות)	"דגל אדום" לרשלנות פוטנציאלית
אסימטריה	דרגה קלה של אסימטריה בין השדיים, הדומה למצב שלפני הניתוח.	אסימטריה משמעותית המצריכה ניתוח מתקן או כזו שלא ניתן להסוותה בחזייה.
צלקות	צלקות נראות לעין, שעשויות להיות מעט רחבות או אדומות בחודשים הראשונים.	צלקות שקועות, מכווצות (היוצרות עיוות במתאר השד) או כאלו שנפתחו והצריכו תפירה מחדש.
פטמה ועטרה	שינויים זמניים בתחושה, או ירידה מסוימת וקבועה בתחושה.	נמק (התכהות והשחרה) של הפטמה או חלקים מהעור, המצביע לרוב על פגיעה באספקת הדם.
צורה כללית	מראה שדיים שאינו תואם ב-100% את הציפייה, אך נראה טבעי והרמוני.	מראה "קופסתי", צורה לא טבעית, או עיוותים ברורים בצורת השד ובמיקומו.
זיהום	זיהום שטחי המטופל בהצלחה באנטיביוטיקה.	זיהום עמוק ומתפשט שלא אובחן בזמן במעקב והוביל לצורך בניתוחים חוזרים.

 

הקטנת חזה, הרמת חזה וניתוח משולב – מה ההבדל ומה הסיכונים הצפויים

מבחינה טכנית, ניתוח הקטנת חזה וניתוח הרמת חזה דומים מאוד: בשניהם מוסרים עודפי עור ומעצבים מחדש את השד. ההבדל המרכזי הוא בכמות הרקמה המוסרת. בהקטנת חזה המטרה היא הקטנת נפח השד, פעמים רבות גם מסיבות תפקודיות כמו כאבי גב, צוואר וכתפיים (ולעיתים באישור ובמימון קופת החולים); בהרמת חזה מוסרת כמות קטנה יחסית של רקמה, והדגש הוא על תיקון הצניחה ועל עיצוב השד. לא פעם מבוצע ניתוח משולב של הקטנה והרמה.

מדובר בהליכים כירורגיים לכל דבר, המבוצעים בידי כירורגים, לרוב מומחים לכירורגיה פלסטית.

הסיבוכים המוכרים בניתוחים אלו, שעליהם יש להסביר מראש במסגרת ההסכמה מדעת, כוללים בין היתר:

• אסימטריה – הבדל בצורה או בנפח בין השדיים לאחר הניתוח.
• דימום, הפרשות ופעירת חתכים – ובמקרים קשים יותר צורך בתפירה מחדש.
• זיהום ונמק – בעיקר כאשר אספקת הדם לשד או לעטרה נפגעת בשל תכנון לקוי או תקלה בניתוח.
• צלקות חריגות – באורכן, בצורתן או ברגישותן.
• פגיעה בתחושה וביכולת ההנקה – לתקופה קצרה, ממושכת ולעיתים קבועה.
• צורך בניתוח חוזר – בשל צניחה חוזרת, סיבוך או תוצאה שאינה סבירה.

התממשות של סיכון מוכר אינה רשלנות כשלעצמה. השאלה היא אם הסיכון הוסבר, אם התכנון והביצוע תאמו את נתוני המטופלת, ואם הסיבוך זוהה וטופל בזמן. כאשר הניתוח היה בעיקרו ניתוח הרמה, ראו את המדריך לרשלנות רפואית בהרמת חזה. פגיעה קבועה בתחושה או נזק אסתטי לאחר הקטנה נבחנים בהרחבה במאמר על נזקים אסתטיים ותחושתיים לאחר ניתוח הקטנת חזה.

כיצד מוכיחים רשלנות במסגרת תביעת רשלנות רפואית ? 

דבר ראשון יש להבין שחשוב לשמור על כל התיעוד והמסמכים הרלוונטיים. מה שלא נשמר אפשר לבקש מהרופא או המרפאה. זוהי זכותכן לקבל העתק מהתיק הרפואי שלכן. הצעד הבא הוא פנייה לעורך דין העוסק בתחום, אשר בתורו יפנה את התיק למומחה בכירורגיה פלסטית לצורך קבלת חוות דעת מקצועית. המומחה יבחן האם פעולות המנתח סטו מהסטנדרט המקובל והאם קיים קשר סיבתי בין אותה סטייה לנזק. חוות דעת זו היא הבסיס להגשת תביעת פיצויים.

חשוב לדעת כי הצד הנתבע עשוי לטעון כי תרמת לנזק באי-הקפדה על ההנחיות. כאן חשוב להבין עקרון מפתח – בית המשפט בוחן מהו הגורם המרכזי והמכריע לשאלת האחריות והנזק בגינו נפסק הפיצוי. תפקידנו הוא להוכיח בבית המשפט שהרשלנות של הרופא הייתה הגורם המשמעותי לנזק, גם אם היו גורמים משניים נוספים.

 

הדרך לתיקון – על ניתוחים מתקנים וההיבט הנפשי

מעבר לעוגמת הנפש הראשונית, תוצאה רשלנית של ניתוח הקטנת חזה מציבה בפני המטופלת שאלה קשה: "מה עושים עכשיו?". המחשבה על לעבור שוב ניתוח, על כל הכאב, הסיכון וההוצאה הכספית הכרוכים בכך, היא מרתיעה ומפחידה. זהו בדיוק המקום שבו תביעת פיצויים הופכת לכלי חיוני לריפוי.

ניתוח מתקן בכירורגיה פלסטית הוא לרוב הליך מורכב ויקר לא פעם אף יותר מהניתוח המקורי. הוא דורש מומחיות מצד המנתח, שצריך להתמודד עם רקמה מצולקת ואנטומיה שהשתנתה. עלותו הגבוהה של ניתוח מתקן מהווה "ראש נזק" מרכזי ומוכר בתביעת רשלנות רפואית.

חשוב לדעת כי מבחינה רפואית, פעמים רבות נדרש להמתין חודשים ואף שנה ויותר לאחר הניתוח המקורי לפני שניתן לבצע תיקון. תקופה זו נחוצה כדי לאפשר לרקמות להחלים, לנפיחות לרדת ולהצטלקות להתייצב. תקופת ההמתנה הזו, שבה המטופלת נאלצת לחיות עם תוצאה פגומה, גובה מחיר פיזי ונפשי.

הנזק הנפשי הזה אינו "תחושה סובייקטיבית" – הוא חלק ברור מהנזק הכולל, והוא מגולם בפיצוי בגין "כאב וסבל", שניתן לתבוע במסגרת תביעת רשלנות רפואית המוגשת לבית המשפט.

 

הנך מוזמנת לפגישת ייעוץ במשרדנו לבחינת התכנות תביעה ופיצוי

ההתמודדות עם תוצאותיו של ניתוח פלסטי כושל היא דבר לא פשוט ומורכב. תחושות האכזבה, הכעס והפגיעה בדימוי הגוף הן אמיתיות וקשות. אם את חשה שהובטחה לך תוצאה אחת וקיבלת מציאות אחרת, כואבת ומצערת, חשוב שתדעי שיש לך כתובת.

בירור מקצועי של המקרה אינו רק צעד לקראת פיצוי כספי, אלא גם צעד חשוב בתהליך ההחלמה שלך. אנחנו, משרד עו"ד טל סיץ', מבינים את המורכבות והרגישות של מצבים אלו.

כדי לבחון את פרטי המקרה שלך וללא התחייבות, צרי קשר ונשמח לעמוד לרשותך.