רשלנות באבחון וטיפול ביתר לחץ דם

יתר לחץ דם הוא גורם סיכון למחלות שונות בין היתר – שבץ מוחי, מחלות לב וכלי דם ועוד. בחינת יתר לחץ דם נעשית באמצעות ערכים מקובלים של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי.

חשוב להבין שיתר לחץ דם, הוא לא גזירת גורל. הוא מצב רפואי שניתן וצריך לנהל. מאחר ולא מדובר במצב שתמיד מגיע עם תסמינים ברורים יש לעקוב אחר הנתונים והממצאים ולנהל גורמי סיכון.

בין גורמי הסיכון המוכרים ניתן למצוא – עודף משקל, עישון, צריכת אלכוהול,  תזונה, אורח חיים לא בריא ועוד. כאשר הניהול הזה כושל, והתוצאה היא בעיה בריאותית, השאלה "האם זו הייתה רשלנות רפואית?" היא לא רק לגיטימית – היא הכרחית.

יתר לחץ דם הוא "אש שקטה" בכלי הדם

כדי להבין את גודל המשמעות הרפואית, דמיינו את מערכת כלי הדם שלכם כמערכת החשמל של בניין. יתר לחץ דם הוא כמו קצר חשמלי שקט, "אש שקטה" שמתחילה לכלות את החיווט מבפנים, לאט ובלי סימנים חיצוניים. אתם אולי לא מרגישים אותה, אבל היא שם, ומחלישה את המערכת כולה – את הלב, המוח, הכליות והעיניים.

תפקידו של רופא המשפחה הוא להיות "מפקח הבטיחות" של הבניין הזה. עליו לא רק לזהות את קיומה של האש השקטה, אלא לנהל אותה באופן אקטיבי ומתמשך. רשלנות מתרחשת כשהמפקח מתרשל בתפקידו – מתעלם מקריאות האזעקה, משתמש בציוד לא נכון, או פשוט לא מגיע לביקורות התקופתיות – עד שה"בניין" סובל מנזק משמעותי.

סטנדרט הטיפול – טבלת אחריות רפואית בניהול יתר לחץ דם

רשלנות אינה נמדדת בתוצאה הסופית, אלא בשאלה האם הרופא פעל על פי סטנדרט הטיפול המקובל. הטבלה הבאה מציגה דוגמאות להמחשה בלבד ואינה מהווה רשימה ממצה. כל מקרה חייב להיבחן לגופו על ידי מומחה. היא משווה בין פרקטיקה רפואית נכונה לבין דוגמאות למחדלים אפשריים בכל שלב:

שלב הטיפול	הפרקטיקה הרפואית המקובלת	דוגמאות לרשלנות אפשרית
אבחון	ביצוע מדידות חוזרות של לחץ הדם בתנאים שונים, בחינת היסטוריה רפואית ומשפחתית ועוד.	הסתמכות על מדידה גבוהה בודדת, התעלמות מערכים "גבוליים" באופן מתמשך, אי-ביצוע בירור מקיף.
טיפול	התאמה אישית של תרופות תוך התחשבות במחלות רקע (סוכרת, מחלות לב), דיון בתופעות לוואי, שינוי הטיפול אם אינו יעיל, ניהול גורמי סיכון ומתן הנחיות בהתאם.	מתן "תרופת מדף" גנרית ללא התאמה אישית, התעלמות מתלונות המטופלים על תופעות לוואי, השארת טיפול לא יעיל ללא שינוי, התעלמות הצוות הרפואי מאורח חיים לא בריא ואי מתן הדרכות והמלצות בהתאם.
מעקב וניטור	קביעת פגישות מעקב סדירות, ביצוע בדיקות דם ומעבדה תקופתיות, מתן הפניות והדרכות לפי הצורך, והתאמת הטיפול בהתאם לבדיקות והממצאים.	אי-זימון למעקב במשך חודשים או שנים, הזנחת בדיקות דם חיוניות ותקופתיות, אי-הפניה לרופאה יועצת, התעלמות מגורמי סיכון.

רשלנות בקבוצות סיכון – כשהאחריות הרפואית מחמירה

בעוד שהסטנדרט שהוצג חל על כלל האוכלוסייה, ישנן קבוצות סיכון שבהן חובת הזהירות של הרופא מחמירה אף יותר. התעלמות מהצורך בטיפול אגרסיבי ומדויק יותר בקבוצות אלו היא דוגמה מובהקת להתנהלות רפואית שעשויה להימצא כרשלנית.

להלן מספר דוגמאות :

• חולי סוכרת – נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה באיברים כגון – לב, עיניים וכליות. מצופה מהרופא סביר לנהל את לחץ הדם שלהם באופן תכוף יותר, לוודא איזון קפדני ולבצע בדיקות נדרשות.
• נשים בהיריון – יתר לחץ דם בהיריון, ובמיוחד מצב של רעלת היריון הוא מצב רפואי המסכן את האם ואת העובר. הסטנדרט דורש מעקב צמוד, ניטור קפדני, ואיזון. עיכוב באבחון או בטיפול במצב כזה עלול להוביל לתוצאות קשות ולהיחשב רשלנות רפואית בהיריון.
• היסטוריה משפחתית – אנשים עם היסטוריה משפחתית של אירוע מוחי או מחלות לב נחשבים בסיכון גבוה ובהתאם דורשים מעקב קפדני ומודעות מצד הצוות הרפואי.
• עישון – ידוע שעישון פוגע בכלי דם ובשילוב של לחץ דם עשוי להוות סיכון משמעותי. מצופה מהצוות הרפואי לעקוב אחר מטופלים מעשנים, לתת המלצות והדרכות בהתאם ולעקוב אחר הערכים באופן מוקפד יותר.

חשוב להדגיש, גם בטיפול מיטבי בקבוצות סיכון, עלולים להתרחש סיבוכים. הרשלנות אינה נבחנת רק בתוצאה, אלא בשאלה האם הרופא נקט בכל האמצעים הנדרשים והמחמירים למניעתה והאם פעל כמצופה ובהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל.

אתגר ההוכחה – הקשר הסיבתי בין המחדל לנזק

בתיקי רשלנות רפואית, אחד האתגרים המהותיים הוא הוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. קרי, שאלמלא אותה התרשלות, הנזק הקשה היה נמנע או לפחות קטן משמעותית.

כאן נכנס לתמונה תפקידו המכריע של המומחה הרפואי. המומחה אינו בוחן רק טעות בודדת, אלא סוקר את התיק הרפואי שלכם לאורך שנים. הוא בוחן את ציר הזמן ומראה כיצד לדוגמה הזנחה מתמשכת של לחץ הדם העלתה באופן דרמטי את הסיכון לאירוע החמור שאירע. המומחה מסייע בבניית הגשר המשפטי בין המחדל לבין נזקי גוף קשים שנגרמו בגינו, תוך תמיכת הטענות בספרות רפואית ובנתונים סטטיסטיים כדי להראות שטיפול נכון היה משנה את התוצאה.

התמודדות עם טענת "אשם תורם"

"אשם תורם" היא אחת מטענות ההגנה הנפוצות ביותר – "המטופלים לא הקפידו על נטילת התרופות", "הם המשיכו לעשן" או "הם לא הגיעו לכל פגישות המעקב". זוהי טענת "אשם תורם", שמטרתה לגלגל חלק מהאחריות אל המטופל שנפגע ולהפחית את סכום הפיצוי.

לכן חשוב שתדעו, גם אם אורח חייכם לא היה מושלם, הדבר אינו פוטר את הרופא מאחריותו. תפקידו של רופא סביר הוא לנהל את הסיכונים של המטופל כפי שהוא, ולא של מטופל אידיאלי וממושמע. חובתו של הרופא כוללת בין היתר :

הסברה ותיעוד – מצופה מהרופא הסביר להסביר את הסכנות ואת חשיבות הטיפול, וחשוב מכך – לתעד בתיק הרפואי את ההסברים הללו ואת העובדות ונתונים רלוונטיים שונים, לדוגמה: קושי בשיתוף פעולה או בניהול גורמי הסיכון.

חיפוש פתרונות וחלופות טיפול – אם תרופה מסוימת גורמת לתופעות לוואי שמקשות עליכם להתמיד בנטילת התרופה, יש קושי לרדת במשקל או לשנות אורחות חיים, מצופה מהרופא לדון בכך עם המטופל, לשקול חלופות טיפול ולעקוב אחר מדדים ותסמינים.

ניהול הסיכון הקיים – מודעות לגורמי סיכון והתייחסות ספציפית לכל מטופל ונתוניו היא מרכיב חשוב ביחסי הרופא והמטופל. ניהול גורמי סיכון הוא חלק מחובות הרופא המטפל בשיתוף המטופל כמובן. ולדוגמה – גם אם מטופל ממשיך לעשן, עדיין מצופה מהרופא לטפל ביתר לחץ הדם של המטופל בצורה הטובה ביותר, ואף ביתר שאת, מכיוון שהסיכון שלו גבוה יותר. וכמובן לספק הסברים והדרכה היכן שהדבר נדרש.

במקרים אלו, גם אם בית המשפט יקבע כי חלה עליכם מידה מסוימת של "אשם תורם" שעשויה להפחית את סכום הפיצוי, האחריות המרכזית לניהול המחלה עדיין רובצת לפתחו של הרופא, והוא אינו פטור ממנה.

כיצד נערכים להגשת תביעה בגין רשלנות באבחון וטיפול ביתר לחץ דם ?

תביעת רשלנות רפואית בגין רשלנות באבחון וטיפול ביתר לחץ דם דורשת בחינה קפדנית של שרשרת האירועים על פני תקופה ארוכה, אך היא יכולה להפוך נזק לפיצוי משמעותי.

להלן השלבים הנדרשים בתמצית :

• איסוף מסמכים – יש לבקש מהמרפאה וקופת החולים בה אתם חברים העתק מהתיק הרפואי כולל בדיקות דם ומעבדה על פני תקופה של מספר שנים לפני האירוע שגרם לנזק.
• חוות דעת מומחה – יש לפנות למומחה רפואי בתחום המתאים (רפואת משפחה, או בהתאם לסוג הנזק שנגרם – קרדיולוגיה, נוירולוגיה וכדומה) שיוכל לבחון האם הטיפול עמד בסטנדרטים הנדרשים, האם הטיפול התאים לכם, האם הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות והיה יכול להימנע, מה הנזק ומה ניתן לעשות כדי לטפל בו. עורך הדין יוכל לסייע במציאת מומחה מתאים.
• הגשת תביעה – לאחר השלמת איסוף המסמכים הרלוונטיים וקבלת חוות דעת מהמומחה הרפואי, עורך הדין יוכל להתחיל במלאכת עריכת כתב התביעה והגשתה לבית המשפט. בכך נפתח למעשה ההליך המשפטי.
• ניהול התיק בבית המשפט – הליכים משפטיים עשויים להימשך זמן רב עד לקבלת פסק הדין. אך פעמים רבות תיקים מסתיימים בפשרה לאחר משא ומתן, גישור או הידברות בין הצדדים בשלב מוקדם יותר.

מדוע חשוב לפנות לקבלת ליווי מעורך דין בעל ניסיון בתביעות מסוג זה ?

תביעת רשלנות בגין קבלת טיפולי לקוי, ובכלל זה בגין טיפול רשלני בניהול גורמי סיכון ובהם אבחון וטיפול ביתר לחץ דם הן דבר מורכב. לא כל נזק הוא תוצאה של רשלנות, ויש ללמוד את המסמכים וכלל הראיות בקפידה ולשתף בהליך בחינת המקרה מומחים רפואיים מהתחום הרלוונטי.

עורך דין מנוסה יכול להתמודד עם טענות כאלה, לסייע באיסוף ובחינת הראיות ולקבל חוות דעת ממומחה שמוכיחה חריגה מסטנדרט טיפול ואת חומרת הנזק שנגרם לכם.

סיכום – תביעת רשלנות אבחון וטיפול ביתר לחץ דם

ניהול רשלני של גורמי סיכון, באבחון וטיפול ביתר לחץ דם, עלול להיות בעל השלכות קשות.

תביעת רשלנות לקבלת פיצוי מאפשרת לכם לקבל את שמגיע לכם, לכסות על הוצאותיכם ולתת מזור למכאוביכם.

הנכם מוזמנים למשרדנו, לבחינת המקרה שלכם והיתכנות התביעה לקבלת פיצוי.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.