רשלנות רפואית באבחון דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס)

מיוקרדיטיס היא דלקת בשריר הלב העלולה להוביל לפגיעה בתפקוד הלב, הפרעות קצב ואף לקריסה לבבית מלאה. אבחון מוקדם ומדויק הוא קריטי למניעת נזקים אלו.

כאשר הצוות הרפואי מתעלם מתסמינים קליניים, נמנע מביצוע בדיקות חיוניות או מפרש את הממצאים באופן שגוי, ייתכן כי מדובר בהתנהלות שאינה עומדת בסטנדרט הרפואי הסביר.

במקרים בהם נגרם למטופל נזק כתוצאה מכשל באבחון, קמה לו הזכות לבחון הגשת תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית.

 

האתגר הקליני – זיהוי תסמינים מטעים

הקושי המרכזי באבחון מיוקרדיטיס נובע מכך שהתסמינים אינם תמיד ספציפיים ועלולים לחקות מצבים רפואיים אחרים, כגון שפעת (חום, כאבי שרירים וגרון). עם זאת, קיימת קבוצת תסמינים אשר מצופה מהרופא הסביר להתייחס אליהם בכובד ראש, לבצע בירור קרדיולוגי מעמיק ולא לשלול בעיה לבבית על הסף. התלונות הנפוצות כוללות כאבים בחזה, קוצר נשימה במאמץ או במנוחה, דפיקות לב מואצות (פלפיטציות) ועייפות קיצונית.

לעיתים קרובות, הדלקת מופיעה לאחר מחלה ויראלית. התעלמות מההקשר הקליני של מחלה ויראלית מקדימה בשילוב עם תלונות לבביות עלולה להוות כשל באבחון.

במקרים רבים, הסימפטומים עלולים להיות מיוחסים בטעות למצבי חרדה, צרבת או כאבי שרירים, במיוחד כאשר מדובר במטופלים צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים למחלות לב.

מקרים אלו דורשים בחינה מדוקדקת כדי להבין האם בוצעה אבחנה מבדלת ראויה, בדומה למצבים מורכבים של רשלנות רפואית באבחון התקף לב שבהם הסימפטומים עשויים להיות דומים ומבלבלים וההבחנה ביניהם קריטית להצלת חיים.

 

האבחון הרפואי הנדרש

כאשר מטופל מציג תמונה קלינית החשודה למיוקרדיטיס, הפרוטוקול הרפואי הוא לרוב ביצוע סדרת בדיקות לצורך אישוש או שלילה של האבחנה.

אי-ביצוע בדיקות אלו, או ביצוען באופן חלקי, עשוי להיחשב כסטייה מסטנדרט הזהירות.

תהליך האבחון כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:

בדיקת אק"ג (ECG): תרשים הפעילות החשמלית של הלב יכול להצביע על שינויים אופייניים לדלקת או לאיסכמיה. עם זאת, תרשים אק"ג תקין אינו שולל בהכרח מיוקרדיטיס.

בדיקות דם (Troponin ו-CRP): המדד הקריטי הוא השינוי הדינמי ברמת הטרופונין. עלייה או ירידה בערכים עשויות להעיד על נזק לשריר הלב. בנוסף, מדדי דלקת (כגון CRP) יכולים לתמוך באבחנה.

אקו-לב (Echocardiogram): בדיקת אולטרסאונד של הלב המאפשרת להעריך את תפקוד הלב, לזהות הפרעות בהתכווצות ולשלול סיבות אחרות לכאבים. פענוח שגוי בשלב זה עלול להוביל להחמצה קריטית.

MRI לבבי (Cardiac MRI): נחשב כיום לבדיקה המדויקת ביותר לאבחון מיוקרדיטיס, שכן הוא מאפשר לראות בצקת וצלקות בשריר הלב.

החלטה שלא להפנות מטופל עם חשד סביר לבעיה לבבית לבדיקות אלו מהווה בסיס לבחינת עילת תביעת רשלנות רפואית באבחון וטיפול בדלקת שריר הלב.

 

באילו נסיבות כשל באבחון ייחשב לרשלנות?

לא כל טעות באבחון מוגדרת משפטית כרשלנות. כדי לבסס עילת תביעה יש להוכיח כי הרופא לא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות, לעיתים בניגוד להנחיות קליניות של גופים רפואיים מקובלים.

בתביעות העוסקות במיוקרדיטיס, ניתן למצוא מספר סוגי כשלים, להלן מספר דוגמאות :

שחרור מוקדם מחדר המיון – שחרור מטופל עם תלונות על כאבים בחזה ותוצאות בדיקות גבוליות, ללא השגחה מספקת או ללא ביצוע בדיקות נדרשות או חוזרות.

ייחוס תסמינים לגיל צעיר – הנחה שגויה כי צעירים אינם סובלים מבעיות לבביות. מיוקרדיטיס נפוצה גם בקרב צעירים בריאים. לעיתים הכשל מתחיל כבר בשלב הקהילה, כאשר מקרים של רשלנות רופא המשפחה באים לידי ביטוי בהתעלמות מתלונות חוזרות או אי-הפניה למיון בזמן אמת.

פענוח שגוי של בדיקות – התעלמות משינויים באק"ג או התעלמות מעלייה בטרופונין, תוך ייחוס הממצאים לטעות מעבדה או לסיבה לא לבבית ללא ביסוס.

הסתמכות שגויה על אקו-לב תקין – טעות נפוצה היא לשלול מיוקרדיטיס רק משום שבדיקת האקו יצאה תקינה. חשוב לדעת כי בשלבים הראשונים של הדלקת, תפקוד הלב עשוי להיראות תקין לחלוטין באקו, ועדיין קיימת סכנה להפרעות קצב משמעותיות. שלילת האבחנה על סמך אקו בלבד, תוך התעלמות מתסמינים אחרים, עשויה להוות רשלנות.

 

כשלים אלו עלולים להוביל להחמרה במצב הלב ולהתפתחות נזק כרוני לשריר הלב. סוגיות אלו נבחנות לעומק כחלק מהתחום הרחב של רשלנות רפואית בקרדיולוגיה, שם נבדקת התנהלות הצוות הרפואי בכל שלבי הטיפול והאבחון.

 

השלכות ההתעלמות – הפרעות קצב ואי-ספיקה

אחת הסכנות המרכזיות במיוקרדיטיס שאינה מאובחנת ומטופלת (לרבות באמצעות מנוחה מוחלטת) היא התפתחות של הפרעות קצב מסכנות חיים. הדלקת פוגעת במערכת ההולכה החשמלית של הלב ועלולה לגרום לקצרים חשמליים. היעדר ניטור הולם אחר קצב הלב בשלב האקוטי של המחלה חושף את המטופל לסיכונים משמעותיים עד כדי טיפול תרופתי לכל החיים, צורך בהשתלת לב ואף מוות.

דלקת ממושכת שאינה מטופלת עלולה לגרום להצטלקות של רקמת הלב, מה שמוביל לירידה ביכולת ההתכווצות של הלב. מצבים אלו עלולים להוביל לפגיעה מתמשכת באיכות החיים. כל אלו ועוד עשויים להקים עילת לתביעה בגין רשלנות רפואית במקרי הפרעות בקצב הלב, במידה וניתן להוכיח שהנזק היה נמנע לו היה ניתן הטיפול הנדרש במועד.

 

טבלה מסכמת – התנהלות סבירה מול חשד לרשלנות

הטבלה הבאה מציגה הבחנות כלליות בין מהלך רפואי תקין לבין כשלים העשויים להוות עילה לתביעה. מובהר כי מדובר בדוגמאות כלליות בלבד וכל מקרה נבחן לגופו.

הסיטואציה הרפואית	התנהלות רפואית סבירה	חשד לרשלנות רפואית
מטופל צעיר עם כאב בחזה	ביצוע אק"ג ובדיקת טרופונין לשלילת מקור לבבי.	שחרור המטופל עם אבחנה של "חרדה" או "כאב שרירי" ללא ביצוע בדיקות לבביות בסיסיות.
ממצאי אק"ג לא ספציפיים	השארת המטופל להשגחה, השוואה לאק"ג קודם וביצוע בדיקות דם חוזרות.	התעלמות מהשינויים ושחרור המטופל לביתו ללא בירור נוסף.
בדיקת טרופונין גבולית	התייחסות כחיובית עד להוכחת אחרת, אשפוז לניטור והמשך בירור.	שחרור המטופל תחת ההנחה שמדובר ב"טעות מעבדה" או ממצא חסר משמעות.
הנחיות לשחרור	המלצה להימנעות מפעילות גופנית עד להחלמה מלאה ומעקב קרדיולוג.	שחרור ללא הנחיות מפורשות למנוחה, מה שעלול להחמיר את הנזק ללב.

 

הקשר הסיבתי בין האיחור באבחון לנזק

בתביעות רשלנות רפואית, אין די בהוכחת הכשל באבחון. על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האיחור או הטעות לבין הנזק ממנו הוא סובל.

במקרה של דלקת בשריר הלב – מיוקרדיטיס, הטענה המרכזית של ההגנה תהיה לא פעם כי הנזק לשריר הלב נגרם מעצם קיומה של המחלה ולא ניתן היה למנוע אותו גם בטיפול מיטבי.

מנגד, התביעה תצטרך להראות כי אבחון בזמן היה מוביל להנחיות מנוחה קפדניות, ניטור ומניעת סיבוכים שהחמירו את המצב. לדוגמה, הימנעות ממאמץ גופני היא חשובה במיוקרדיטיס, ואדם שלא אובחן והמשיך לעסוק בספורט עלול לגרום לעצמו נזק לבבי קשה, ולעיתים אף בלתי הפיך. 

דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה"

כפי שצוין קודם, בתביעות רפואיות מורכבות ובפרט במקרים של נזק לבבי, ההגנה עשויה לטעון כי גם לו היה המטופל מאובחן בזמן, הנזק הלבבי היה נותר בעינו בשל חומרת הדלקת הראשונית.

המשפט נותן מענה לטענה זו באמצעות דוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה". משמעות הדבר היא שאין חובה להוכיח שהאבחון המוקדם היה מונע את הנזק לחלוטין. די להוכיח כי ההתנהלות הרשלנית שללה מהמטופל סיכוי סטטיסטי להחלמה טובה יותר.

 

תפקידה של חוות הדעת הרפואית

על מנת לבסס את התביעה בבית המשפט, יש צורך בהגשת חוות דעת רפואית שנערכה על ידי מומחה, לרוב בתחום הקרדיולוגיה. חוות הדעת מנתחת את התיק הרפואי, מצביעה על הנקודות בהן הצוות הרפואי חרג מהפרוטוקולים המקובלים, ומעריכה את היקף הנזק (הנכות) שנגרם למטופל.

הרופא המומחה יבדוק האם התסמינים שהציג המטופל בזמן אמת היו צריכים להדליק נורה אדומה, והאם הבדיקות שבוצעו היו מספקות.

 

פיצויים בתביעות דלקת שריר הלב

הפיצוי הכספי בתביעות אלו נועד להחזיר את המצב לקדמותו ככל הניתן מבחינה כלכלית. הנזק במיוקרדיטיס עלול להיות ארוך טווח ולהשפיע על כושר העבודה של הנפגע. ניתן לקרוא עוד על אופן חישוב פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בהקשרים של נזקי גוף מתמשכים.

רכיבי הפיצוי המרכזיים כוללים בין היתר את ראשי הנזק הבאים :

הפסדי שכר – פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר מאז האירוע והיום מועד הגשת התביעה, ואובדן כושר השתכרות עתידי אם נותרה נכות לבבית המגבילה את היכולת לעבוד.

כאב וסבל – נזק לא ממוני. פיצוי על עוגמת הנפש, החרדה והסבל הפיזי.

עזרה וסיעוד – מימון עזרה בבית וליווי סיעודי אם המצב הרפואי מחייב זאת.

הוצאות רפואיות – כיסוי עלויות תרופות, בדיקות, התייעצויות ומעקבים רפואיים.

ניידות – החזר עלויות לנסיעות לטיפולים ובדיקות בעבר ולעתיד.

 

במקרים הטרגיים, בהם הרשלנות הובילה לפטירת המטופל, העיזבון והתלויים זכאים לפיצוי משמעותי. במצבים אלו, חישוב הפיצוי נערך לפי עקרונות משפטיים ייחודיים (כגון הלכת "השנים האבודות"), נושא המפורט בהרחבה תחת הקטגוריה של מוות כתוצאה מרשלנות רפואית.

 

מימוש זכויות לאחר נזק לבבי

אבחנה של דלקת שריר הלב היא אירוע רפואי משמעותי, אך כאשר היא מלווה בתחושה של החמצה אבחנתית וטיפול רשלני, הפגיעה היא כפולה.

בהתאם לעקרונות חוק זכויות החולה, למטופל הזכות לקבל מידע מלא ולבחון את התנהלות הצוות המטפל. הדין הישראלי מאפשר לנפגעים לדרוש דין וחשבון מהמערכת הרפואית ולקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.

בדיקה מקצועית של השתלשלות העניינים יכולה לשפוך אור על הסיבות לנזק ולסייע למטופל ולמשפחתו להבטיח את עתידם הכלכלי והשיקומי.

הנכם מוזמנים למשרדנו לצורך בחינה יסודית של נסיבות המקרה והערכת סיכויי התביעה.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.