רשלנות רפואית בנוירולוגיה

נוירולוגיה הינה ענף ברפואה העוסק בחקר התפקוד של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית ותהליכי עיבוד המידע במוח. מקרי רשלנות נפוצים בתחום הנוירולוגיה עוסקים באירועי שבץ מוחי, דימום מוחי, שיתוק מוחין ועוד. שבץ מוחי - שנקרא גם אוטם מוחי או אירוע מוחי, מתרחש בעקבות פגיעה באספקת הדם לחלק במוח והוא עשוי לגרום לנזק קבוע או זמני.

גורמי סיכון לאירועים מוחיים

מחקרים מדגימים קשר בין גורמים שונים לבין אירועים מוחיים. להלן מספר דוגמאות לעיקריים שבהם: היסטוריה משפחתית – היסטוריה משפחתית היא גורם חשוב שיש להיות ערני אליו, שכן היא עשויה להעיד על סיכון גבוה יותר לקרות אירוע מוחי. יתר לחץ דם – יוצר עומס על כלי הדם ועשוי להוביל לחסימה או דימום במוח על ידי יצירת רבדים טרשתיים, היצרות של העורקים, ולגרום לאירוע מוחי. אנשים בעל לחץ דם גבוה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח אירוע מוחי. מחלות שונות וערכים לא תקינים – מחלות הפוקדות את הגוף, משאירות אחריהן לעיתים משקעים שאנו לא מודעים אליהם, או ערכים לא תקינים של חומרים בגוף (כולסטרול לדוגמה), עשויים להוביל לחסימת עורקים ולפגוע בזרימת הדם. עישון – עשוי לגרום להיווצרות פלאקים ומגביר סיכון לחסימת כלי דם. כמו כן, עישון מקטין את רמת החמצן בדם ויוצר עומס על הלב וסיכון להיווצרות קרישי דם. סוכרת – לחולי סוכרת יש סכנה גבוהה יותר להיווצרות אירועים מוחיים. בין היתר בשל פגיעה בכלי דם שהינה אחד מסיבוכי הסוכרת. גיל – ככל שמתבגרים עולה הסיכון לאירוע מוחי, בעיקר בשל הצטברות רובד טרשתי והיצרות של כלי הדם. מהרופאים המטפלים מצופה לנהל בקרה ואיזון גורמי הסיכון, לקיים מעקב תקין ולהיות ערים לשינויים ותסמינים כאלו ואחרים שמציגים המטופלים ובפרט לתלונותיהם. ישנם סימנים ספציפיים שעשויים להעיד על התרחשות אירוע מוחי – בין היתר קשיים בדיבור, אובדן שיווי משקל, שיתוק בפנים או באיברים נוספים ועוד. כאשר מדובר באירוע מוחי, ישנה חשיבות גובה ביותר לזיהוי מוקדם ומתן טיפול כבר בשעות הראשונות להופעת הסימפטומים, לעיתים הדבר יכריע בשאלה איזה טיפול ניתן או נכון לתת. כמו כן, ישנה חשיבות להמשך הטיפול וטיפול מונע – לרוב מתן טיפול תרופתי או שינוי טיפול קיים ואיזון גורמי סיכון.

חשיבות האבחון המוקדם

כמו באירועים רפואיים שונים, לאבחון מוקדם של סימנים מקדימים עשויה להיות השפעה דרמטית על היכולת למנוע אירועים מוחיים או למזער נזקים. אנו יודעים כיום שתסמינים מובהקים דוגמת כאבי ראש, סחרחורות, חולשה של הגוף יכולים להיות סימנים המעידים על קיומו של לחץ בתוך הגולגולת או קריש דם. במצבים אלו פעולה מהירה היא בעלת חשיבות עליונה. ככל שיינתן מענה מהיר והולם יותר, סיכויי ההחלמה עולים בצורה ברורה. לא אחת מתרחשים מקרים בהם רופאים מטפלים בדרגות שונות מתעלמים מתלונותיהם של המטופלים, מצב זה גורם לכך שלא ניתן טיפול מתאים ובזמן. אפשר לראות בפסיקה שבתי המשפט קבעו לא אחת כי רופאים רבים כשלו באבחון האירוע המתגלגל ובהתאם מצאו כי ניתן היה לעשות מעשה ולהימנע מהיווצרות הנזק והפגיעה במטופל. הדבר הברור הוא שרשלנות שמקורה באבחון שגוי יכולה להוביל לפגיעה מוחית, ובמספר לא מבוטל של מקרים מדובר על פגיעה קשה מאד ביכולת התפקוד. הפגיעות הן בדרך כלל קוגניטיביות, ולעיתים הפגיעות הן גם פגיעות ביכולת המוטורית של המטופל. ההשלכות של פגיעות אלו ישפיעו על על אורח החיים ויצריכו עזרים לתמיכה, כגון: כיסא גלגלים, ליווי סיעודי צמוד, התאמת דיור, התאמת רכב וכדומה. בשל עובדה זאת לא אחת הפיצוי בפסוק בית המשפט בתביעות רשלנות זה סכומים משמעותיים ביותר.

דוגמאות לרשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה

רשלנות הרופאים בכל הנוגע לאירועים מוחיים, יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בכל אחד מהשלבים הנזכרים להלן: מעקב לא מיטבי מצד רופאי המשפחה אחר גורמי סיכון או וחוסר איזון של המדדים השונים. התעלמות הגורמים הרפואיים מתלונות המטופלים או מהופעת תסמינים שיש בהם כדי להעיד על תהליך של אירוע מוחי או התפתחותו של כזה. אי הפניית המטופלים לבירור ובדיקות נדרשות כטיפול מונע. מתן טיפול מאוחר או לא מיטבי בעת התרחשות אירוע מוחי. ניהול מעקב לא מיטבי לאחר אירוע מוחי ואי נקיטת טיפול תואם בכדי למנוע הישנות האירוע.

​

מעבר לשלב האבחון - מה עלול לקרות בשלב הטיפול?

גם לאחר שהתקבלה אבחנה נכונה, הדרך עדיין רצופה בנקודות תורפה שעלולות להוות רשלנות רפואית. האחריות הרפואית לא מסתיימת במתן האבחנה, אלא ממשיכה בניהול הטיפול באופן פעיל וזהיר. נביא מספר דוגמאות : מתן טיפול מיושן או לא מעודכן בחידושים – עולם הרפואה מתקדם כל הזמן. יש כיום טיפולים ביולוגיים ותרופות מהדור החדש שנחשבים לסטנדרט הטיפול המקובל. רופא שאינו מתעדכן וממשיך להציע ולתת טיפולים מיושנים, או שאינו מיידע את המטופלים על קיומן של אפשרויות וחלופות טיפול טובות יותר, עלול להתרשל בתפקידו. ניהול תרופתי כושל – תרופות נוירולוגיות, הן בעלות פוטנציאל לנזק אם אינן מנוהלות כראוי. רשלנות יכולה להתבטא במתן מינון שגוי, ובעיקר באי-ביצוע מעקב ובדיקות בהתאם להנחיות המקובלות עבור אותה תרופה. לדוגמה: אי-ביצוע בדיקות דם תקופתיות בזמן טיפול בתרופות עלול להיחשב למחדל חמור אם נגרם נזק. רשלנות בניתוחים נוירולוגיים – בניתוחי מוח ועמוד שדרה, הסיכונים גבוהים במיוחד. רשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בפגיעה עצבית, סיבוכים נוירולוגיים, או ניהול כושל של זיהומים וסיבוכים לאחר הניתוח. היעדר הסכמה מדעת – גם אם לא מדובר ברשלנות בטיפול עצמו, אלא במהלך לפני הטיפול, לנושא קבלת ההסכמה מדעת של המטופל לטיפול יש מקום מהותי כאשר בוחנים מקרה של רשלנות רפואית. לפני כל טיפול משמעותי, ובמיוחד לפני ניתוח, חלה על הרופא החובה לספק לכם הסבר מלא על הסיכונים, הסיכויים והטיפולים החלופיים לעיתים אף בכתב ובחינת המטופל והרופא על טופס ההסכמה. אם נגרם לכם נזק מסיכון ידוע שלא הוצג בפניכם, ייתכן שקמה לכם עילת תביעה גם אם הטיפול עצמו בוצע במיומנות. במסגרת תביעה כזו, יש להוכיח לא רק שהמידע לא נמסר, אלא גם שאדם סביר, לו היה מקבל את המידע המלא, היה בוחר שלא לעבור את הטיפול או לבחור בחלופה אחרת.

איך אפשר להוכיח רשלנות באבחון או טיפול?

כדי לבסס תביעת רשלנות, לא מספיק להראות שהיה עיכוב באבחון או טעות בטיפול. יש להוכיח את הדבר הקריטי ביותר – שבעקבות אותו מחדל, נגרם לכם נזק גדול יותר או שהנזק היה יכול להימנע. במילים אחרות, שטיפול מוקדם יותר או נכון יותר, היה מוביל לתוצאה טובה יותר. הוכחת הרשלנות, והקשר הסיבתי שלה לנזק נשענת בעיקר על חוות דעתו של המומחה הרפואי, שמצורפת לכתב התביעה. המומחה ינתח במסגרת חוות דעתו ינתח את התיק הרפואי וישווה את מה שנעשה בפועל למה שהיה צריך להיעשות על פי הספרות הרפואית. הוא יראה, למשל, כיצד אבחון מוקדם היה יכול, בסבירות כזו או אחרת, לשמר יכולות תפקודיות לתקופה ארוכה יותר. במקרה של גידול, הוא יראה כיצד גילוי מוקדם היה מאפשר ניתוח פחות פולשני, טיפול יעיל יותר, או משפר את סיכויי ההישרדות. בניית קשר סיבתי זה היא לב ליבה של התביעה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית בנוירולוגיה

כמו בכל טיפול רפואי, יש להבין שלא כל נזק או תוצאה מצערת הינה תוצר של רשלנות. על מנת שניתן יהיה לתבוע בעילה של רשלנות רפואית בנוירולוגיה, על המקרה להיבדק על ידי עו"ד לרשלנות רפואית ומומחים רפואיים בתחום המתאים למקרה ונסיבותיו, שיבחנו את התהליכים שפורטו לעיל, את המסמכים הרפואיים, ואת המצב הרפואי בעקבות האירוע. ובהתאם להגיע למסקנה באם קיים בסיס להגשת תביעה. כעיקרון על התובע להוכיח את שלושת הגורמים הבאים על מנת שתתקבל התביעה לרשלנות: במהלך הטיפול התרחש אירוע שלא היה צריך לקרות, לדוגמה: סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר ו/או הנהוג והמצופה. קרי, הייתה רשלנות בטיפול. למטופל נגרם נזק. קיומו של קשר סיבתי – שהנזק הוא תוצאה ישירה של אותה סטייה מסטנדרט הטיפול הראוי או הרשלנות.

פיצויים בתביעות רשלנות בתחום הנוירולוגיה

תיקי רשלנות רפואית הם תיקים אזרחיים. מכאן שתביעות בעילה של רשלנות רפואית בנוירולוגיה, הן תביעות שהפיצוי בגינן הוא כספי. גובה הפיצויים הנקבעים משתנים ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו, לסוג הרשלנות, להשפעה של המקרה על הנפגע ומשפחתו ועוד. בין היתר נלקחים בחשבון אלמנטים שונים דוגמת:

• אובדן כושר השתכרות
• טיפולים עתידיים
• סיוע בניידות
• אביזרי עזר
• סיוע צד ג'
• כאב וסבל
• הוצאות רפואיות שונות

לעיתים קרובות הנזקים בתחום הנוירולוגיה  הם משמעותיים וקשים. לעיתים, הם לא משפיעים רק על המטופל אלא גם על סביבתו וקרוביו, ולכן לא אחת תביעות אלו מסתיימות בפסיקת פיצויים גבוהים אם הסיפורים המתוארים כאן מוכרים לכם, אם גם אתם חשתם שהתלונות שלכם נדחו או נתקלו בהתעלמות מצד הצוות הרפואי, ואם בסופו של דבר אובחנתם וטופלתם באופן שלדעתכם הוביל לנזקי גוף קשים, אתם חבים לעצמכם בדיקה. תחושת הבטן שלכם, שאומרת "משהו כאן לא היה בסדר", היא לרוב נקודת ההתחלה החשובה ביותר.

מה אני עושה עכשיו?

הצעד הבא הוא לא הגשת תביעה, אלא מהלך שקול של בירור האמת. יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי שלכם – כל ייעוץ, כל הפניה, כל פענוח ולהעביר אותו אלינו כדי שנוכל לסייע סייע לכם להבין אם הנזק שנגרם לכם היה תוצאה של מחדל רפואי ומה תוכלו לעשות בכדי לקבל את הפיצוי המגיע לכם.