רשלנות רפואית בניתוחי הגדלת חזה – מתי סיבוך מייצר עילה משפטית?

ניתוח להגדלת חזה נחשב לאחד ההליכים הנפוצים ביותר בתחום הכירורגיה הפלסטית, והוא מבוצע לרוב מטעמים אסתטיים או לצורך שחזור צורה לאחר הליכים רפואיים מורכבים.

למרות שמדובר בהליך אלקטיבי (מבחירה), מדובר בפעולה כירורגית פולשנית לכל דבר ועניין, המחייבת מיומנות מקצועית גבוהה וזהירות רבה.

כאשר מתרחש נזק משמעותי כתוצאה מסטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת, בין אם בשלב התכנון, בביצוע הניתוח או במעקב שלאחריו, עשויה לקום למטופלת הזכות לבחון קבלת פיצוי כספי.

 

חובת הגילוי המוגברת בניתוחים פלסטיים אלקטיביים

מכיוון שניתוח הגדלת חזה אינו מוגדר כניתוח מציל חיים, בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה מחמירה בנוגע לחובת היידוע של המנתח כלפי המטופלת בניתוחים פלסטיים להגדלת חזה.

מצופה מהרופא להסביר למטופלת בפירוט לא רק על מהלך הניתוח, אלא גם על מגוון הסיכונים, הסיבוכים האפשריים והחלופות הקיימות.

כאשר מטופלת לא הועמדה על הסיכון להיווצרות צלקות קלואידיות, פגיעה בתחושה בפטמות או צורך בהחלפת שתלים עתידית והסיכון התממש, הדבר עשוי להיחשב ככשל ורשלנות בכל הנוגע  להסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה.

 

הזכות לבחור בטכניקה הניתוחית המתאימה ביותר

החלטה רפואית קריטית בניתוחי הגדלת חזה נוגעת למיקום השתל (מעל או מתחת לשריר) ולסוג החתך. מצופה מהמנתח להסביר למטופלת מדוע נבחרה שיטת ניתוח מסוימת ומהן ההשלכות שלה על התוצאה לאורך זמן.

ייתכן כי בחירה בטכניקה שאינה הולמת את נתוני המטופלת, כמו לדוגמה הנחת שתל גדול מדי מעל לשריר במצב של עור דק, עשויה להוביל לסיבוכים עתידיים שיכלו להימנע בבחירה בשיטה אחרת או מותאמת יותר.

בחירה בגישה שגויה או שאינה תואמת, ואשר הובילה לסיבוכים, נזקים קבועים או זמניים או צורך בניתוחים מתקנים – עשויה להוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית וקבלת פיצוי.

 

תכנון הניתוח והתאמת השתלים לנתוני המטופלת

הצלחת הניתוח מתחילה בבדיקה יסודית של המטופלת ובבחירת הדרך המתאימה ביותר להשגת המטרה בהתאם לנתוניה הפיזיולוגיים. על המנתח לבחון האם יש להשתמש במשתלי סיליקון נפוצים או בשיטות חלופיות המבוססות על משתלי סיילין (מי מלח) או אף השתלת שומן עצמי. 

כמו כן ניתן לבחור בין שתלים עגולים או שתלים בצורה טבעית (טיפה), וכן ישנה הבחירה להכנסת השתלים מעל או מתחת לשריר. כמובן שעל הרופא להציג למטופלת את היתרונות והסיכונים הייחודיים של כל גישה טיפולית.

המנתח נדרש לבצע הערכה של איכות העור ומצב הרקמות, וכמו כן לתת את הדעת באשר לניתוחים קודמים, בפרט במקרים שמדובר בניתוח הגדלת חזה שכולל החלפת שתלים ישנים.

התעלמות מנתונים אלו עשויה להוביל לתוצאות בלתי רצויות הנבחנות במסגרת תיקי רשלנות בכירורגיה פלסטית.

 

בדיקת התאמה רפואית ומחלות רקע מערכתיות

סטנדרט הזהירות של רופא סביר מחייב בירור של ההיסטוריה הרפואית, תוך דגש על מחלות אוטואימוניות או רגישויות מערכתיות. יש לבחון האם למטופלת הספציפית יש נטייה מוגברת לפתח דלקות, צלקות או תגובות כאלו ואחרות שאינן רצויות לשתל הסיליקון וניתוח הגדלת החזה על כל הכרוך בו.

מצב שבו המנתח מתעלם מנורות אזהרה אלו באנמנזה הראשונית ומבצע את הניתוח למרות הסיכון המוגבר, עשוי להיחשב כמי שפעל ברשלנות רפואית, בפרט במקרים בהם במידה התפתחו סיבוכים לאחר מכן, כאלו שניתן וצריך היה למנוע.

כשלים טכניים במהלך ביצוע ההליך הכירורגי להגדלת חזה

במהלך הניתוח להגדלת חזה, מצופה מהמנתח לפעול בדיוק מרבי תוך שמירה על עקרונות הכירורגיה המקובלים. רשלנות רפואית עשויה להתרחש כאשר הניתוח מתבצע תוך שימוש בטכניקה שגויה המובילה לנזקים פיזיים ואסתטיים.

מקרים שבהם מוכנסים שתלים בגדלים שאינם תואמים את מה שסוכם, פגיעה בלתי סבירה באספקת הדם לרקמה המובילה לנמק, או אסימטריה בולטת שאינה נובעת ממגבלה פיזיולוגית, עשויים להוות עילה לבחינת שיקול הדעת המקצועי של המנתח.

אם יימצא כי המנתח לא הפעיל שיקול דעת נכון, פעל שלא בזהירות או ברשלנות והדבר גרם לנזקים שניתן וצריך היה למנוע, הדבר עשוי להקים למטופלת עילת תביעה כנגד המנתח לקבלת פיצוי בגין נזקיה וההוצאות הרפואיות שנלוו לנזק שנגרם לה.

 

ניטור וזיהוי סיבוכים בשלב המעקב וההתאוששות

האחריות הרפואית אינה מסתיימת עם סגירת החתכים בסיום הניתוח להגדלת החזה. שלב ההחלמה הוא קריטי לזיהוי מוקדם של סיבוכים כמו זיהומים, הצטברות דם (המטומה) או פעירת חתכים.

מהצוות הרפואי מצופה לבצע בדיקות מעקב תקופתיות ולהנחות את המטופלת לגבי סימני אזהרה.

ייתכן כי התעלמות מתלונות המטופלת על כאב חריג או חום, תוביל להחמרת המצב ולצורך בניתוחים חוזרים ומורכבים שניתן היה למנוע בטיפול מוקדם.

מהי התקשות של רקמת השד סביב השתל (קפסולה)?

אחד הסיבוכים המוכרים לאחר ניתוח הגדלת חזה הוא יצירת רקמת חיבור נוקשה מסביב לשתל.

בעוד שייצור רקמה מסוימת הוא תהליך טבעי של הגוף, במצבים מסוימים הרקמה מתכווצת ולוחצת על השתל, מה שגורם לשד להפוך לנוקשה, מעוות ולעיתים גם כואב.

זיהוי מאוחר של התופעה או התעלמות מהצורך בטיפול בה בשלבים המוקדמים עשויים להיחשב ככשל במעקב הרפואי וכרשלנות רפואית.

החשיבות הקריטית של זיהוי נמק בסמוך לניתוח

לאחר הניתוח, על הצוות הרפואי לוודא כי קיימת אספקת דם תקינה לכל חלקי השד, ובפרט לאזור הפטמה. שינוי בצבע העור לכהה או תלונות על חוסר חיוניות של הרקמה מחייבים התערבות דחופה.

ייתכן כי במקרים שבהם המטופלת התלוננה על שינויים אלו אך הצוות השתהה באבחון ובמתן המענה הרפואי, נחצה הקו שבו הנזק הופך לבלתי הפיך (נמק), מה שמוביל לאובדן רקמה ולצורך בשחזורים מורכבים.

טבלה מסכמת: סיכונים סבירים לעומת חשד לרשלנות רפואית

הטבלה להלן מציגה דוגמאות להבדלים בין סיבוכים המוכרים כסיכונים טבעיים לבין מצבים שעשויים להצביע על כשל מקצועי או רשלנות. מובהר כי כל מקרה חייב להיבחן לגופו על בסיס העובדות הספציפיות והייחודיות לו ולנסיבותיו.

הסיטואציה הרפואית	סיכון ידוע וסביר	חשד לרשלנות רפואית
מראה הצלקות	צלקת עדינה המטשטשת עם הזמן בהתאם לסוג העור.	צלקות רחבות או בולטות במיוחד עקב תפירה לא תקינה.
תחושה בשד	ירידה זמנית בתחושה שחולפת לרוב תוך מספר חודשים.	פגיעה עצבית קבועה ובלתי הפיכה באזור הפטמה או העטרה.
זיהום מקומי	זיהום קל המטופל בהצלחה באמצעות אנטיביוטיקה.	זיהום חריף שאינו מזוהה בזמן ומוביל לצורך בהוצאת השתל.
אסימטריה אסתטית	אסימטריה קלה הקיימת באופן טבעי במבנה הגוף.	חוסר פרופורציה בולט הנובע ממיקום שגוי של השתלים.

כשל בהתאמת גודל, צורה ומרקם השתל

בחירת נפח השתל (CC) וצורתו אינה עניין של טעם אישי בלבד. רוחב בסיס השד, עובי הרקמה הקיימת ואלסטיות העור מציבים מגבלות אנטומיות שהמנתח מחויב למדוד ולשקלל.

מנתח שנכנע ללחץ של מטופלת או בוחר על דעת עצמו שתל החורג באופן קיצוני ממה שנתוניה מסוגלים לשאת מגביר את הסיכון לצניחה מוקדמת או שקיעת השתלים, לנדידת שתלים ואסימטריה, ולסימסטיה (Symmastia) – מצב שבו השתלים קרובים מדי זה לזה, לעיתים בשל שתלים רחבים מכפי שבית החזה מסוגל להכיל. השאלה שבית המשפט ישאל היא האם מנתח פלסטי סביר היה בוחר בגודל ובצורה האלו על סמך אותם נתוני פתיחה אנטומיים.

גם מאפייני השתל מחייבים הסבר: שתל אנטומי (טיפה) נושא סיכון ייחודי של הסתובבות בתוך כיס השד, הגורמת לעיוות הדורש ניתוח חוזר; מרקם המעטפת (חלקה או מחוספסת) משפיע על שיעור הסיבוכים, לרבות התכווצות קפסולרית; ופרופיל השתל משפיע על מידת ה"ריפלינג" (קמטוטים הנראים על פני העור) בהתאם לעובי הרקמה. גם מיקום החתך (בכפל התת-שדי, סביב העטרה או בבית השחי) משפיע על הצלקות ועל אספקת הדם.

בחירת שתל ללא הסבר על ההבדלים בינו לבין החלופות ועל הסיכונים הייחודיים לו עשויה להוות פגם בהסכמה מדעת, גם אם הניתוח עצמו בוצע ללא דופי.

סיליקון או סליין, עגול או אנטומי: מה חייב להיות מוסבר

חלק מההסכמה מדעת הוא הסבר על ההבדלים בין סוגי השתלים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם. שתלי סיליקון (ג'ל קוהסיבי) הם הנפוצים כיום ומעניקים מראה ותחושה טבעיים; במקרה של קרע במעטפת, הג'ל נוטה להישאר במקומו. שתלי סליין (מי מלח) ממולאים לאחר החדרתם, מה שמאפשר שליטה בנפח, ובמקרה של קרע הגוף סופג את התמיסה, אך התחושה בהם פחות טבעית.

שתל עגול מעניק מלאות בחלק העליון של השד ואינו מתעוות אם הוא מסתובב; שתל אנטומי (טיפה) מחקה את צורת השד הטבעי, אך עלול להסתובב בכיס ולעוות את צורת השד. גם למעטפת חלקה או מחוספסת יש סיכונים שונים: תזוזה, התכווצות קופסית ותגובה דלקתית.

מדידות, "כיס" השתל וטעויות תכנון נפוצות

התאמת השתל נשענת על מדידות: רוחב בסיס השד, המרחק בין השדיים, המרחק מהפטמה לקפל התת-שדי, עובי העור ואיכות הרקמה. לפני הניתוח, ובוודאי לפני החלפת שתלים ישנים, מצופה גם הפניה לבדיקות דם ולהדמיית שדיים לפי הצורך. דוגמאות לכשלים שעשויים להעיד על תכנון לקוי:

• שתל גדול מדי ביחס לרקמה – מראה מלאכותי, קפלים הנראים לעין ומתיחת יתר של העור.
• "כיס" בגודל או במיקום שגוי – כיס גדול מדי גורם לשתל לנדוד ולצנוח מתחת לקפל השד; כיס צר מדי יוצר מראה "תקוע"; כיסים בגבהים שונים יוצרים אסימטריה בולטת.
• היעדר רישום של מדידות בתיק הרפואי, או התעלמות מניתוח הגדלה קודם.
• היענות לבקשת המטופלת בניגוד לשיקול דעת רפואי – מנתח שמבצע את מה שהמטופלת ביקשה, בלי להסביר את ההשלכות ואת החלופות, יתקשה להסתתר מאחורי הטענה "זה מה שהיא רצתה".

כאשר הבעיה היא בשתלים קיימים – קרע, התכווצות קופסית או צורך בהוצאה – ראו את המדריך לרשלנות רפואית בהחלפת שתלים בחזה.

הבטחות, מצגים וטופס ההסכמה

כאשר מנתח מבטיח תוצאה מושלמת או ספציפית שלא ניתן להבטיח מראש מבחינה רפואית, וההבטחה היא שהביאה את המטופלת לבחור בו ולעבור את ההליך, מתעוררת שאלה של פגיעה באוטונומיה והיעדר הסכמה מדעת. חתימה פורמלית על טופס הסכמה אינה מוכיחה כשלעצמה שהרופא מילא את חובתו:

הטענה שהמטופלת "חתמה על הכול" אינה מספיקה אם הרופא אינו יכול להראות, באמצעות התיק הרפואי, שניהל שיחה מפורטת על הסיכונים הממשיים – ובהם התכווצות קפסולרית, פגיעה עצבית קבועה, הסיכוי לצורך בהחלפת שתלים בעתיד ואסימטריה. עם זאת, בכירורגיה פלסטית קיים מרכיב סובייקטיבי מובנה, ולא כל תוצאה שאינה "אידיאלית" מעידה על רשלנות.

מה צריך להיות מתועד בתיק לפני הניתוח

תיק רפואי תקין צריך לכלול את נפח השתל שסוכם (או טווח הגדלים שנשקלו), סוג השתל (עגול או אנטומי, מעטפת חלקה או מחוספסת), מיקומו (מעל או מתחת לשריר) ומיקום החתך המתוכנן, לצד סיכומי פגישות הייעוץ, צילומי "לפני" וטפסי ההסכמה. היעדר תיעוד של שלב התכנון עשוי להיחשב "נזק ראייתי" המעביר את נטל ההוכחה אל הרופא.

ככלל, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד הניתוח, וכאשר הנזק התגלה מאוחר יותר – ממועד גילוי הנזק, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך 10 שנים מיום אירוע הנזק (סעיף 89 לפקודת הנזיקין), כך שגם סיבוכים שהופיעו שנים לאחר הניתוח עשויים להקים עילה – אך מומלץ לפנות מוקדם, לפני שמסמכים הולכים לאיבוד.

ניתוחי חזה נוספים: הקטנה, הרמה, שחזור ותיקון אסימטריה

הגדלת חזה היא ניתוח החזה הנפוץ ביותר, אך עקרונות האחריות הרפואית שתוארו כאן חלים גם על ניתוחי החזה האחרים. בכל אחד מהם רשלנות עשויה להתרחש באחד מחמשת שלבי הטיפול: הבירור המקדים והאנמנזה, ההסבר וההסכמה מדעת, הניתוח עצמו, תקופת ההחלמה, והמעקב לאורך זמן. לכל ניתוח יש מדריך נפרד:

• רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה (כולל ניתוח משולב של הקטנה והרמה)
• רשלנות רפואית בהרמת חזה
• רשלנות רפואית בהחלפת שתלים בחזה
• רשלנות רפואית בניתוח שחזור שד
• רשלנות רפואית בניתוחי הקטנת חזה לגברים

ניתוח לתיקון אסימטריה, מולדת או נרכשת, נבחן לפי אותם עקרונות: האם התכנון התאים לנתוני המטופלת, האם הוסבר לה שסימטריה מלאה אינה אפשרית, והאם התוצאה חורגת מהסביר.

הוכחת הנזק והזכות לפיצוי בתביעות כירורגיה פלסטית

בתביעות אלו בתחום הכירורגיה הפלסטית ובניתוחי הגדלת חזה בפרט, אין די בכך שהתוצאה האסתטית אינה תואמת את ציפיות המטופלת. יש להראות כי נגרם נזק ממשי עקב סטייה מהתנהלות רפואית סבירה.

הוכחת הטענות מחייבת הצגת חוות דעת של מומחים רפואיים בתחום הכירורגיה הפלסטית, אשר מעריכים את איכות הביצוע הכירורגי ואת שיעור הנכות שנותרה.

הפיצוי הכספי במקרים אלו עשוי להיות משמעותי ולכלול תשלום עבור כאב וסבל, החזר עלות הניתוח, הוצאות לתיקון הנזק בניתוחים חוזרים ופגיעה בדימוי הגוף.

חשיבות הייעוץ המקצועי בתיקי הגדלת חזה

אם עברת ניתוח להגדלת חזה והתוצאה הרפואית או האסתטית חורגת ממתחם מהסיכונים והתוצאות האפשריות שהוסברו לך, ייתכן שקיים לכך הסבר הקשור באיכות הטיפול שניתן.

בדיקה מקצועית של המסמכים הרפואיים עשויה לגלות האם ניתן היה למנוע את המצב אילו המנתח היה פועל בזהירות המצופה.

אנו מזמינים אותך ליצור קשר עם המשרד לצורך בחינה יסודית של נסיבות המקרה שלך במסגרת בדיקת רשלנות רפואית וקבלת הערכה של סיכויי התביעה.