רשלנות רפואית באבחון מפרצת באבי העורקים (אאורטה)

מפרצת באבי העורקים (Aortic Aneurysm – העורק הראשי והגדול בגוף שתפקידו להוביל דם מהלב לשאר האיברים) היא התרחבות פתולוגית של העורק הראשי בגוף, מצב המחייב מעקב קפדני או התערבות כירורגית במועד למניעת אירוע קשה.

כאשר הצוות הרפואי מתעלם מגורמי סיכון מובהקים, נמנע מביצוע בדיקות סקר נדרשות או שוגה באבחנה המבדלת בזמן אירוע חריף, ייתכן כי מדובר בהתנהלות שאינה עומדת בסטנדרט הרפואי הסביר.

במקרים בהם עיכוב באבחון הוביל לקרע של המפרצת, לדיסקציה (היפרדות שכבות העורק) או למוות, קמה לנפגע או למשפחתו הזכות לבחון הגשת תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית.

 

שלבי הכשל באבחון – מניעה וחירום

הבחינה הרפואית משפטית במקרים של מפרצת באבי העורקים מתחלק לשני מישורים עיקריים: שלב המניעה בקהילה ושלב החירום בבית החולים.

בשלב הקהילה, האחריות מוטלת פעמים רבות על מערך הרפואה הראשונית. גברים מעל גיל 65, ובפרט מעשנים בעבר או בהווה, יתר לחץ דם והיסטוריה משפחתית נמצאים בקבוצת סיכון.

אבחון נעשה לרוב באופן אקראי בבדיקות הדמיה או בדיקות סקר לאוכלוסיה בסיכון.

היעדר הפניה לבדיקות אלו כאשר הדבר נדרש, עשוי להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רופא המשפחה, אשר תפקידו לזהות את גורמי הסיכון, לפעול בהתאם לפרוטוקולי טיפול מקובלים ולמנוע את התפתחות המפרצת.

גורמים רפואיים מדגישים כי גילוי מוקדם בשלב זה מאפשר טיפול מניעתי בטוח יחסית.

בשלב החירום, כאשר המטופל מגיע עם תסמינים חריפים, האתגר הוא אבחון מהיר. מדובר בסכנת חיים מיידתית וצורך בניתוח חירום.

כשל באבחון במועד, אבחנה בשלב מאוחר שמצריך התערבות חירום כאשר ניתן וצריך היה לזהות בשלב מוקדם יותר, עשוי להיחשב לרשלנות רפואית.

 

אתגר האבחנה המבדלת בחדר המיון

אחד הכשלים האפשריים בתחום זה הוא ייחוס הסימפטומים לבעיות אורתופדיות או גסטרואנטרולוגיות.

כאשר מדובר לדוגמה בגבר מעשן מבוגר המתלונן על כאבי גב או בטן, והרופא פוטר את תלונותיו באבחנה של כאבי שרירים או בעיות גסטרואנטרולוגיות שונות מבלי להפנותו לבדיקת הדמיה נדרשת לשלילת מפרצת, הדבר עשוי להיחשב לרשלנות רפואית וסטייה מסטנדרט הטיפול הסביר.

דוגמה נוספת שעשויה להיחשב לרשלנות היא כאשר מטופל אובחן כבר עם מפרצת קטנה שהוגדרה למעקב בלבד, אך המטופל משוחרר ללא הנחייה לחזור לביקורות תקופתיות מה שמוביל לגדילה וקרע של המפרצת.

טעות באבחנה המבדלת בשלב זה או היעדר הנחיות ברורות למעקב כאשר מדובר במפרצת קטנה, היא קריטית, שכן הטיפול הנדרש יכול להיות שונה בין מצב למצב או תלוי שלב המפרצת.

 

בדיקות הדמיה – סטנדרט הזהירות הנדרש

הכלי המרכזי לאבחון מפרצת הוא בדיקת ההדמיה. ישנם שני סוגי הדמיות עיקריים בקשר למפרצת האאורטה. האחד הוא אולטרסאונד בטן והשני סי.טי אנגיוגרפיה שנחשב סטנדרט הזהב ("גולד סטנדרט") לאבחון.

רשלנות בקשר לבדיקות ההדמיה עשויה לבוא לידי ביטוי בשני אופנים מרכזיים:

אי-ביצוע ההדמיה הנדרשת מלכתחילה – כאשר מטופל לא נשלח לבדיקת סקר למרות שהוא נמצא בקבוצת סיכון, או כאשר המטופל מציג גורמי סיכון ותסמינים מחשידים, אך הרופא במיון מסתפק בצילום חזה רגיל (שאינו רגיש מספיק לאבחון דיסקציה) ונמנע מביצוע CT.

מחדל/כשל בביצוע בדיקת ההדמיה עצמה או בפענוחה – מדובר על מקרים בהם המפרצת מופיעה בבדיקה, אך הרדיולוג או הרופא המטפל לא מזהים אותה או לא מודדים אותה באופן נכון. כשלים בביצוע הבדיקה או בפענוח שלה עשויים להוביל לטיפול שגוי או לא מיטבי ולגרום לנזקים קשים.

 

רשלנות בטיפול במפרצת באבי העורקים (אאורטה)

אפשרויות הטיפול במצב של אבחון מוקדם יתרכזו לרוב במניעה, תיקון אנדו-ווסקולרי (סטנט) לחיזוק העורק, וניתוח פתוח להחלפת החלק הפגוע. 

במצב של אבחון מאוחר, כשכבר נגרם קרע, יש להבין שמדובר במצב חירום והטיפול הוא ניתוח חירום בניסיון לעצור את הדימום.

בין הסיכונים האפשריים של טיפול לא מיטבי ניתן למצוא – קרע, דיסקציה, קרישי דם, ואף מוות במצבי חירום.

במסגרת תביעות רשלנות רפואית בנושא מפרצת באבי העורקים, נבחנים בין היתר דרכי הטיפול שנבחרו, האם הטיפול ניתן בזמן, האם מדובר בטיפול הנכון והאם הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול הסביר והנכון בהינתן הנתונים שעמדו בפניו בזמן אמת.

טבלה מסכמת – התנהלות סבירה מול טיפול לא מיטבי או רשלנות

הטבלה הבאה מציגה דוגמאות להבחנה בין שיקול דעת רפואי סביר לבין התנהלות העשויה להצביע על רשלנות. מובהר כי מדובר בדוגמאות כלליות להמחשה בלבד וכל מקרה נבחן לגופו.

הסיטואציה הקלינית	התנהלות רפואית מצופה (Standard of Care)	חשד לרשלנות רפואית
גבר מעשן בן 65+, עם היסטוריה משפחתית ויתר לחץ דם	הפניה יזומה לבדיקת סקר (הדמיה).	היעדר הפניה לבדיקת סקר לאורך שנים, עד להופעת אירוע חירום.
כאב חזה פתאומי למטופל עם תסמינים	ביצוע CT אנגיוגרפיה לשלילת דיסקציה של האאורטה.	שחרור המטופל עם אבחנה של "כאב שרירי" ללא ביצוע הדמיה מתאימה.
מפרצת ידועה במעקב	ניטור קפדני של קצב גדילת המפרצת והפניה לניתוח בהתאם לקריטריונים.	היעדר מעקב ומתן הנחיות למטופל, התעלמות מקצב גדילה מהיר או דחיית הניתוח מעבר לזמן סביר.
תלונות על דופק בבטן	בדיקה פיזיקלית והפניה מיידית לבדיקת הדמייה.	התייחסות לתלונה כבעיית עיכול ומתן תרופות התואמות לבעיה גסטרואנטרולוגית מבלי לשקול חלופות או ביצוע אבחנה מבדלת.

 

הקשר הסיבתי – חלון ההזדמנויות הטיפולי

בתביעות אלו, שאלת הקשר הסיבתי היא מורכבת. ההגנה טוענת לעיתים כי מצב כלי הדם היה חמור מלכתחילה וכי הקרע היה בלתי נמנע. מנגד, על התובע להוכיח כי גילוי מוקדם היה משנה את התוצאה.

בעיקרון, במסגרת תביעות בתחום זה יש להוכיח שהנתונים הרפואיים מצביעים על כך שניתוח יזום (אלקטיבי) לתיקון מפרצת טרם קריעתה היה נושא אחוזי הצלחה גבוהים או בעל סיכויים טובים יותר להחלמה או הקטנת הנזק.

לכן, אם מוכח שהאיחור באבחון העביר את המטופל מסטטוס של "ניתוח מתוכנן" לסטטוס של "ניתוח חירום" או "מוות", הרי שייתכן והתקיים הקשר הסיבתי הנדרש להוכחת התביעה.

במצבים בהם המחדל הוביל לפטירה, ההליך המשפטי יתמקד בזכויות העיזבון והתלויים, בהתאם לעקרונות המשפטיים של תביעות מוות כתוצאה מרשלנות רפואית.

חשיבות התיעוד הרפואי ופגיעה באוטונומיה

אספקט נוסף בתיקים אלו הוא המעקב אחר מפרצות קטנות. כאשר מתגלה מפרצת שאינה מחייבת ניתוח מיידי, על הרופא להסביר למטופל את הסכנות, את סימני האזהרה המחייבים פניה למיון, ואת חשיבות האיזון של לחץ הדם.

הפרת חובה זו, עשויה להוות עילה לתביעה בגין פגיעה באוטונומיה או רשלנות בטיפול, במקרים בהם המטופל לא היה מודע לסיכון הרפואי הקיים בגופו, ובשל כך לא בוצעו פעולות שהיו יכולות לסייע בפתרון, למנוע או לצמצם את הנזק.

 

ניהול ההליך המשפטי

הגשת תביעה בגין רשלנות באבחון מפרצת מחייבת איסוף דקדקני של התיק הרפואי ובחינתו על ידי רופאים מומחים. המטרה היא לבודד את נקודת הזמן שבה הרופא הסביר היה צריך לפעול אחרת.

התהליך כולל קבלת חוות דעת של כירורג כלי דם, רופא משפחה או קרדיולוג, אשר יקבעו האם הייתה חריגה מהפרוטוקולים על פי הספרות המקצועית. 

מקרים אלו דורשים הבנה מעמיקה לא רק באנטומיה הרפואית של המטופל, אלא במכלול הסוגיות המשפטיות המאפיינות את תחום רשלנות רפואית בקרדיולוגיה, החל משלב האבחון בקהילה ועד לחדר הניתוח.

הזכות לתבוע פיצוי במקרים של רשלנות במקרי מפרצת באבי העורקים (אאורטה)

גילוי כי נזק קשה היה יכול להימנע בבדיקת אולטרסאונד פשוטה או בהתייחסות מקצועית יותר לתלונה במיון, מחייב בדיקה משפטית יסודית. 

המערכת המשפטית מאפשרת לנפגעים ולמשפחותיהם לדרוש פיצוי על הנזק שנגרם עקב החריגה מהסטנדרט הרפואי.

בחינה מקצועית של המקרה על ידי עורך דין בעל ניסיון בתחום, בשילוב עם הייעוץ הרפואי המתאים, היא הדרך להעריך האם קיימת עילת תביעה.

הנכם מוזמנים למשרדנו לבחינת נסיבות המקרה, בדיקת התיעוד הרפואי והערכת סיכויי התביעה.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.