רשלנות רפואית בהזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית

טיפולי אסתטיקה רפואית כגון הזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית הפכו לתהליכים שכיחים בשנים האחרונות. עם זאת מדובר בפעולות רפואיות בעלות השפעה אנטומית אשר טומנות בחובן סיכונים.

כאשר פעולות אלו מבוצעות באופן החורג מסטנדרט הזהירות עשויים להיגרם נזקים גופניים ואסתטיים. ולכן קיימת משמעות רבה לבחינת ההתנהלות הרפואית. 

חסימת כלי דם ונמק עורי עקב הזרקה לעורק

חומצה היאלורונית היא חומר מילוי במרקם סמיך אשר נועד להשיב נפח ולפסל קווי מתאר. אזור הפנים מרושת ברשת סבוכה של כלי דם, עורקים וורידים.

הסיכון המרכזי והחמור ביותר במהלך טיפול זה מתרחש כאשר המחט או הקנולה חודרות בשוגג אל תוך כלי דם, והרופא מזריק את החומר ישירות אל מחזור הדם.

פעולה זו עשויה להוביל לחסימה של העורק, מצב המוגדר כאיסכמיה, אשר עוצר את זרימת הדם לאזור המטופל.

זיהוי מוקדם של איסכמיה קלינית

הסימנים הראשונים לחסימה מופיעים לרוב כבר בחדר הטיפולים וכוללים בין היתר הלבנה פתאומית של העור (חיוורון קליני), כאב חד שאינו פרופורציונלי להליך, והופעת רשת אדמדמה על פני העור.

במצב זה מצופה מהרופא לעצור את הטיפול באופן מיידי ולהתחיל בפרוטוקול חירום.

איחור בזיהוי של סימנים אלו מהווה בסיס מרכזי לביסוס טענות משפטיות על חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר ורשלנות רפואית. 

חלון ההזדמנויות להזרקת חומר ממיס

הכשל המרכזי במקרים של נמק עורי אינו מסתכם רק בהזרקה שגויה אל תוך העורק, אלא גם בהתעלמות הצוות מתלונות המטופל על כאב ואי-הזרקה של החומר הממיס בזמין סביר ונכון.

קיימת תרופה מבוססת אנזים הנקרא היאלורונידאז אשר תפקידו להמיס את החומצה. חלון ההזדמנויות לעשות זאת הוא קצר.

כאשר מטופל פונה אל הקליניקה יום לאחר הטיפול, מציג עור סגול וכואב, ונענה בתשובה כי מדובר בשטף דם רגיל שעליו להניח קרח, מדובר בהתנהלות אשר סביר שתיחשב כסטייה מסטנדרט הזהירות המקובל.

עיכוב זה עלול להוביל למות הרקמה, להתפתחות צלקות שקועות ולצורך בביצוע ניתוחים משקמים.

אזורי הזרקה רגישים וסכנת אובדן ראייה

כאשר מדובר על הזרקת חומרי מילוי אזורים מסוימים בפנים, כגון האזור שבין הגבות, גב האף ושקעי העיניים, מוגדרים כאזורים רגישים במיוחד עקב הקרבה למערכת כלי הדם המספקת את העיניים ואת עצבי הראייה.

הזרקה באזורים אלו ללא נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים עשויה להוביל לסיבוך רפואי חמור, ואף לאובדן ראייה חלקי או עיוורון מוחלט בעין.

תופעת תסחיף עורקי נסוג

המנגנון הפיזיולוגי הקשור לתופעה הנקראת תסחיף נסוג (Retrograde Embolism). הדבר קורה כאשר החומר נודד אל תוך עורק הרשתית המרכזי עקב לחץ הזרקה גבוה אל תוך עורק.

התנהלות אשר חורגת מן הפרוטוקול הרפואי עשויה לכלול הזרקה מהירה מדי, שימוש בנפחים גדולים מבלי לבצע שאיבה מקדימה במזרק כדי לוודא שאין חדירה לכלי דם, או חוסר היכרות של הרופא המזריק עם האנטומיה.

בדומה אל תביעות נגד רשלנות רפואית בניתוחי עיניים, פגיעה בראייה עקב הזרקה אסתטית מצריכה בירור משפטי מעמיק לבחינת שיקול הדעת של הצוות.

טיפולים מחוץ להתוויה הרשמית (Off-Label)

חשוב להדגיש שהזרקת חומרי מילוי לחלק מהאזורים שהוגדרו כאזורים רגישים או בעיתיים, נחשבת לעיתים קרובות כטיפול מחוץ להתוויה הרשמית של היצרן (Off-label). ביצוע פעולה רפואית מחוץ להתוויה מחייבת את הרופא ברף גילוי מוגבר כלפי המטופל טרם קבלת הסכמתו וביצוע ההליך. וכמובן במקרים בהם נגרמים סיבוכים ונזקים יש מקום לבחון את תקינות הטיפול.

 

צניחת עפעף ועיוותים בפנים בעקבות טיפולי בוטוקס

בעוד שחומצה היאלורונית היא חומר מילוי, בוטוקס פועל על ידי חסימת שחרור מוליך עצבי ובכך גורם להרפיה של שרירי ההבעה. טעויות בטכניקת ההזרקה או במינון עשויות לגרום לעיוותים תפקודיים.

סיבוך תפקודי ואסתטי מוכר בהקשר זה הוא צניחת עפעף עליון המכונה פטוזיס. מצב זה מתרחש כאשר החומר נודד ממיקום ההזרקה המתוכנן אל עבר השריר המרים את העפעף.

התוצאה היא חוסר יכולת לפקוח את העין באופן מלא.

כשלים אלו מתרחשים פעמים רבות עקב מיהול שגוי של החומר במרפאה, הזרקה שטחית או עמוקה מדי אל מעבר לשכבת השריר המדויקת, או שימוש במינונים גבוהים מהנדרש.

הזרקה שגויה סביב אזור הפה עשויה לשתק את שרירי החיוך ולגרום לאסימטריה בדיבור ובאכילה.

אף על פי שההשפעה לרוב חולפת לאחר מספר חודשים, הפגיעה התפקודית במהלך התקופה היא ממשית ומצריכה לעיתים בירור כשלים גם במסגרת רשלנות רפואית בדרמטולוגיה ורפואת עור כדי לבסס את עילת התביעה.

 

חובת הגילוי וטיפול בידי גורמים שאינם מורשים

היבט מהותי בבירור המשפטי נוגע לשלב הייעוץ המקדים. טרם ביצוע פעולה רפואית קיימת חובה להציג בפני המטופל את כלל הסיכונים ולהבהיר אילו חלופות קיימות.

מטופלים נדרשים לעיתים לחתום על טפסים באופן חפוז ללא קבלת הסבר מספק על סיבוכים וסיכונים, לדוגמה על סכנת החסימה העורקית או הנמק. התנהלות זו עשויה להוות עילה של פגיעה באוטונומיה והסכמה מדעת.

יתרה מכך, התעלמות ממחלות רקע או מהיסטוריה רפואית שהמטופל מציג היא חריגה מפרוטוקול העשויה להעיד על שיקול דעת לקוי.

כמו כן, פעולות של הזרקת חומרי מילוי מוגדרות כעיסוק ברפואה. ישנה חשיבות לזהות המטפל שהזריק את החומר, מיומנותו והסמכתו. לעיתים חריגה מתחום העיסוק עשויה להוות בסיס לטענות בתביעת רשלנות רפואית.

מתן טיפול פולשני על ידי אדם שאינו מורשה לכך מהווה חריגה ברורה מן הנהלים ועשויה לבסס טענות משפטיות חזקות על היעדר מיומנות ורשלנות.

 

טבלה מסכמת להערכת ההתנהלות הרפואית

חשוב להבהיר כי הטבלה להלן מציגה דוגמאות כלליות בלבד לבחינת הטיפול הרפואי. כל מקרה משפטי נבחן תמיד לגופו בהתאם לנסיבותיו הפרטניות ועל בסיס התיעוד הרפואי.

שלב הטיפול	התנהלות רפואית מצופה	חריגה אפשרית מסטנדרט הזהירות
שלב הייעוץ	שיחה מעמיקה על תופעות הלוואי ווידוא הבנת הסיכונים.	החתמה חפוזה על טופס כללי תוך מתן הבטחה שאין סכנות.
תהליך ההזרקה	היכרות עם האנטומיה וביצוע פעולות מקדימות לצורך בחינת תקינות התהליך.	הזרקה מהירה ובלחץ גבוה לאזורי סכנה ללא בדיקה מקדימה.
זיהוי חסימה	עצירת הטיפול בעת חיוורון וכאב והזרקה של חומר ממיס.	התעלמות מצבע העור או ייחוס התלונה ללחץ נפשי של המטופל ופטירת תלונותיו ללא מתן התייחסות מתאימה.
מעקב והשגחה	מתן הנחיות ברורות לזיהוי סימני אזהרה וקבלת המטופל לבדיקה.	פטירת תלונות על כאב כ"שטף דם רגיל" ללא ביצוע בדיקה פיזית.

הוכחת קשר סיבתי ופירוט רכיבי הפיצוי המשפטי

על מנת לבסס תביעה משפטית, יש להראות קשר סיבתי. קשר סיבתי משמעו כי אלמלא אותה התנהלות רפואית אשר חרגה מהפרוטוקול הטיפולי המקובל, הנזק לא היה מתרחש.

השלב הראשון כולל איסוף של התיעוד הרפואי מהקליניקה. הגיליון הרפואי צריך לכלול את סוגי החומרים, הכמויות שהוזרקו ותיעוד הטיפול.

כמו כן, נדרש לאסוף כל תכתובת או תיעוד מצולם המעידים על תלונות מצד המטופל ותגובת הצוות אליהן בזמן אמת.

לאחר ריכוז הראיות התיק מועבר לשם קבלת חוות דעת רפואית מגורם רפואי בכיר אשר יבחן האם התרחשה סטייה מהפרקטיקה המקובלת.

הפיצויים בתביעות אלו נועדו לכסות בעיקר עלויות של טיפולים רפואיים מתקנים, אובדן ימי עבודה, וכן לפצות על נזק לא ממוני של כאב וסבל.

פגיעה במראה החיצוני נושאת עמה השלכות על יכולת התפקוד וירידה ניכרת באיכות החיים.

לקבלת החזר על רכיבי הפיצוי בתביעות נזיקין יש צורך להוכיח את היקף הפגיעה. לדוגמה, ניתן לראות כיצד נידונות סוגיות אלו בהרחבה גם תחת תביעות נגד רשלנות רפואית בהזרקת שומן שם מתברר היקף הנזק ביחס לפרוצדורה הפלסטית.

סיכום ומיצוי זכויות לאחר טיפול אסתטי

נזקים שנגרמו כתוצאה מהזרקת חומרי מילוי מחייבים בחינה עובדתית ומשפטית של השתלשלות האירועים.

איסוף מדוקדק של ראיות וקבלת תמונה רחבה על הטיפול הם צעדים הכרחיים לשם בירור עילת התביעה וזיהוי הגורם האחראי לנזק.

לקבלת הערכה מקצועית ניתן לבצע פנייה אל משרד עורכי דין טל סיץ' לבחינה ראשונית של נסיבות המקרה. 

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.