רשלנות רפואית באבחון התקף לב

ישנן סיבות רבות אשר עשויות להוביל להתקפי לב. קצב החיים, הלחץ גורמי סיכון, היסטוריה משפחתית ועוד. עם זאת ישנם לא מעט גורמים המהווים אינדיקציות לכך שהדבר עלול להתרחש ורופא אמור לזהות אותן ולפעול בהתאם. במידה ולא יעשה כן, ייתכן וקיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

מהו התקף לב (אוטם בשריר הלב) ?

התקף לב, או בשמו האחר, אוטם בשריר הלב הוא מצב בו אספקת הדם אל הלב או חלק ממנו יורדת בצורה משמעותית או נפסקת לחלוטין בשל בעיות במערכת הדם.

הלב הוא אמנם המשאבה של הגוף, אך הוא בעצמו זקוק לאספקה קבועה של דם עשיר בחמצן כדי לתפקד. כאשר האספקה הזו נחסמת, מתחיל נזק לרקמת הלב.

האירוע מתרחש בדרך כלל בשל חסימה באחד או יותר מהעורקים הכליליים (העורקים שמזינים את הלב). הסיבה העיקרית לחסימה היא תהליך שנקרא טרשת עורקים:

הצטברות משקעים – לאורך שנים מצטברים על דפנות העורקים כולסטרול, שומנים ופסולת תאית.

היווצרות חסימה – המשקעים הללו יוצרים "רובד" שמצר את העורק. לעיתים, הרובד הזה נסדק ונוצר עליו קריש דם שחוסם את המעבר לחלוטין.

מחסור בחמצן (איסכמיה) – ברגע שהדם לא עובר, שריר הלב "נחנק" מחוסר חמצן. מצב זה נקרא איסכמיה, והוא גורם לכאבים עזים ולשיבוש ביכולת הכיווץ של הלב.

במידה ומצב זה נמשך לאורך זמן הוא בהחלט יכול להביא גם למותו של אדם, כפי שכולנו שומעים על אנשים שנפטרו כתוצאה מהתקף לב. במקרים אחרים התקף כזה יכול לגרום לנכות, או להפרעות שונות בחלקים שונים בגוף.

מהם התסמינים המעידים על התקף לב?

לעיתים אנשים חווים התקף לב ללא כל סימן מוקדם, מקרים פתאומיים אלו הם נדירים ובדרך כלל לא ניתן לעשות הרבה מעבר להענקת טיפול כאשר ההתקף כבר מתרחש.

עם זאת, הרב המכריע של התקפי הלב מתחילים כחלק מתהליך אשר נותן סימנים עוד הרבה קודם ואמור להדליק נורות אזהרה. התעלמות מסימנים אלו, עשויה לגרום לאובדן זמן יקר.

נציין כאן בתמצית כמה מהתסמינים העיקריים שיש בידיהם להעיד על היווצרות התקף לב:

• תחושת אי נוחות היכולה להופיע בחלקים שונים בגוף ובהם בבטן, בחזה, בזרוע, בגב, בצוואר בלסת או בפרקי כף היד – תחושות אלו מורגשות גם בעת מנוחה
• כאב בחלק השמאלי של הגוף, החל מהחלק השמאלי בחזה, דרך הלסת, הזרוע וכן הכתף השמאלית והגב
• קוצר נשימה או קשיי נשימה
• סחרחורת, אובדן שיווי משקל, בחילות והקאות וכן הזעת יתר
• אצל חלק מהלוקים בהתקף לב לא חשים שום סוג של כאב באזור החזה, זהו מצב בעייתי העלול לגרור סיכון גבוה וכן אבחון לקוי
• אצל נשים יש נטייה להקאות ובחילות וכאבים בבטן העליונה, הן עלולות לפתח עייפות קשה, צריבה בגרון, כאבי גב וקוצר נשימה

מתי מתרחשת רשלנות רפואית באבחון התקף לב?

כאשר אנו מבקשים להבין מתי מתרחשת רשלנות רפואית באבחון התקף לב, אנו צריכים למעשה להבין מתי פעל הצוות הרפואי באופן שלא עומד בדרישת סטנדרט הטיפול הסביר, הזהיר והמצופה. כלומר, האם פעל באופן שהיה הולם את הנתונים שהיו בפניו.

• התעלמות מסימפטומים המעידים על אפשרות לקיומו של התקף לב – לעיתים בקרב צעירים יש נטייה לשלול אפשרות להתקף בשל פרופיל לא מתאים כגון גיל או מצב רפואי המאפיינים נפגעים מהתקפי לב
• הימנעות מביצוע בדיקות נדרשות – אם רופא לא הזמין בדיקות נדרשת כמו א.ק.ג או בדיקות אחרות
• אבחון שגוי של בעיה רפואית – הרופא מניח שמדובר בבעיה רפואית שונה, חרף סימנים שאמורים להחשיד בקיומו של התקף שב, ובכך נעשה אבחון שגוי והיעדר אבחון של אירוע לבבי מתגלגל
• פענוח לקוי של בדיקות שונות
• אי ביצוע מעקב אחר בדיקות שהתבצעו בעקבות תלונת מטופל

חשוב להבין כי רשלנות רפואית היא חיבור של מספר עובדות או ממצאים:

1. קיומו של נזק למטופל.
2. טיפול לא סביר, זהיר או שגוי מצד הצוות הרפואי.
3. הוכחת קשר בין פעולת הצוות הרפואי לבין הנזק.

בשל להוכיח את האמור לעיל, מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך העוסק בתיקי רשלנות רפואית. עורך הדין בשיתוף מומחים רפואיים בתחום רפואת הלב יפעלו מטעמכם להוכחת הנזק והקשר בין הרשלנות בטיפול לבין הנזק שנגרם אשר בגינו מתבקש פיצוי.

מהי רשלנות רפואית באבחון התקף לב?

בתמצית, מצב של אוטם בשריר הלב (התקף לב), הוא מצב שבו נגרמת הפרעה באספקת הדם אל הלב. יש חשיבות עצומה לטיפול מהיר על מנת להציל את חייו של הסובל מהאירוע. אם הגיע אדם אל רופא או מוסד רפואי והציף את הבעיות שהוא סובל מהן ועדיין לא טופל כראוי הרי שיש כאן בהחלט עילה לתביעת רשלנות רפואית. חשוב לזכור שאירוע לבבי מהווה סכנה ממשית לחייו של החולה. אך ישנם נזקים הנוספים אשר גם הם בהחלט משמעותיים, החל מנכות ונזק בלתי הפיך ללב עצמו.

לדוגמה, מקרים בהם הוכח כי לא ננקטה רמת המיומנות הנדרשת או מידת הזהירות המתבקשת והדבר הוביל לכך שלא אובחן האוטם בשריר הלב, כאשר ניתן וצריך היה לאבחן אותו, מהווים עילה מוצדקת להגשת תביעה בעילה של רשלנות. בהינתן שרשלנות זאת היא הגורם הברור לכך שלמטופל נגרם נזק, או אז ישנה העילה להגשת תביעת רשלנות ולדרוש פיצוי. נוסיף בעניין זה שככלל מדובר בתביעה אזרחית והפיצוי הוא כספי.

לקריאה על רשלנות רפואית בקרדיולוגיה (מחלות לב) לחצו כאן >>>

אילו מצבים יכולים להעיד על קיומו של סיכון ללקות בהתקף לב?

אבחון מוקדם של התקף לב הוא אירוע מהותי שבהחלט ניתן להשיג. בדרך כלל, ישנם סימנים המעידים על האפשרות שהתקף יתרחש למי שנמצאים בקבוצות סיכון מסוימות, ועל הרופא המטפל להיות ער לנתוני המטופל הבא בפניו.

מחקרים מלמדים שאדם אשר חווה התקף לב, חווה אירועים מקדימים הכוללים את תסמינים אופייניים או חלקם. בשל כך הופעת תסמינים אלו צריכים ללמד על היתכנות לאירוע לבבי.

חשיבות ההיסטוריה המשפחתית – אדם צעיר לרוב לא נמצא בקבוצת הסיכון, אולם אם ההיסטוריה המשפחתית שלו מעידה על מקרים של התקפי לב בגיל צעיר, יש מקום להתייחס לכך.

נתון חשוב ונוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא גורמי סיכון – המדע מכיר כיום מספר לא מבוטל של גורמי סיכון המשפיעים על הסיכון או הנטייה ללקות בהתקף לב. בין היתר ניתן למצוא – היסטוריה משפחתית כאמור, אירועים לבביים קודמים, גיל, מין, עישון, היעדר פעילות גופנית, סוכרת, לחץ דם גבוה, השמנה ועוד.

דוגמאות למקרים אשר עשויים להיחשב רשלנות רפואית במקרי אירועים לבביים:

התעלמות מתלונות מטופל או מגורמי סיכון – במידה ומטופל מתלונן על בעיות הידועות המאופיינות עם מחלות לב או התעלמות מגורמי סיכון ובכך אי מתן טיפול מונע.

אבחון שגוי – מתלונן המציף בעיות שיכולות להיות מקושרות להתקף לב ולא מקבל אבחנה ו/או טיפול מתאימים, בין היתר בשל הנחת יסוד שגויה באשר לטיב הסימפטומים.

היעדר ביצוע בדיקות נדרשות – כאשר ישנם סימנים מחשידים לאירוע לבבי יש לבצע בדיקות נדרשות, בהן ניתן למצוא את הנפוצות יותר כגון אק"ג או בדיקת טרופונין. היעדר ביצוע בדיקות נדרשות עשויות להביא להחמצה באבחון, עיכוב בטיפול ונזק למטופל.

אי מתן טיפול רפואי נדרש או היעדר מעקב אחר טיפול או הפניה שניתנו –  היעדר טיפול שיש לתת מהווה לרוב רשלנות בטיפול. כך גם לגבי מקרים בהם כן ניתן טיפול תרופתי לתסמינים בעייתיים או הפניה להמשך בירור, אך לא מתבצע מעקב אחר טיב הטיפול או תוצאות הבדיקות.

במקרים בהם המטופל שוהה בבית החולים – אי ביצוע בדיקות או היעדר טיפול נדרש או תואם, לדוגמה – אי ביצוע צנתור או שיהוי בביצוע צנתור. או גם רשלנות במתן הטיפול – כגון טיפול תרופתי שאינו תואם את האירוע הספציפי או רשלנות בביצוע התהליך הרפואי ו/או כירורגי.

איחור באבחון התקף לב בנשים

התפיסה שלפיה התקף לב הוא אירוע של גברים בעיקר שגויה, ואבחנות של אוטם בשריר הלב אצל נשים מוחמצות לא פעם. הסיבה היא הפער בין התסמינים, שאצל נשים פחות שגרתיים, לבין הציפייה של הצוות הרפואי לתמונה קלינית טיפוסית.

תסמינים לא שגרתיים ואבחנה מבדלת שגויה במיון

נשים חוות לעיתים לחץ בחזה, אך בסבירות גבוהה מופיעים במקביל כאבי לסת או גב, בחילות, קוצר נשימה או עייפות חריגה. התמונה המעורבת מבלבלת, וישנם מקרים שבהם נשים משוחררות הביתה עם אבחנה שגויה של התקף חרדה, צרבת או תסמיני גיל המעבר. שחרור כזה, בלי לשלול קודם אירוע לבבי, עשוי להוות סטייה מסטנדרט הזהירות.

אק"ג וטרופונין: בדיקות זמינות שאסור לוותר עליהן

מטופלת המגיעה עם חשד לאיסכמיה לבבית צריכה לעבור תרשים אק"ג תוך זמן קצר (לרוב בתוך 10 דקות מקבלתה) ובדיקת דם לטרופונין, חלבון המשתחרר לדם כאשר נגרם נזק לתאי שריר הלב. ויתור על בדיקות אלו רק משום שהתמונה "אינה טיפוסית" עשוי להיחשב מחדל קליני, ושחרור ללא המתנה לתוצאות עומד פעמים רבות בבסיס תביעות של רשלנות באבחון התקף לב.

אוטם ללא חסימה כלילית נראית לעין (MINOCA)

אצל נשים שכיחים יותר אוטם שריר הלב ללא חסימה משמעותית בעורקים הכליליים ותחלואה של כלי דם קטנים. גם כאשר ההדמיה מראה עורקים גדולים פתוחים, המטופלת עלולה לחוות אירוע מסכן חיים. רופא הפוטר את התלונות רק משום שהעורקים הראשיים נראים תקינים, תוך התעלמות מטרופונין מוגבר, עשוי להימצא כמי שחרג מהסטנדרט המקובל. ראו גם רשלנות במחלות לב כליליות איסכמיות.

חלון הזמן ורפואת הקהילה

ככל שעורק כלילי נותר חסום זמן רב יותר, כך נמק שריר הלב מתרחב והנזק עלול להפוך לבלתי הפיך. זיהוי מהיר מאפשר צנתור או טיפול ממיס קרישים, ומתן טיפול בתוך כ-90 דקות משמעותי להצלת תפקוד הלב. כאשר אישה משוחררת הביתה וחוזרת כעבור שעות במצב מחמיר, חלון ההזדמנויות עשוי להיסגר, וכאן נבחן הקשר הסיבתי בין העיכוב לבין אי-ספיקת לב קבועה. גם לרופא המשפחה תפקיד:

תלונות על ירידה בכושר הגופני או עייפות במאמץ קל אצל אישה עם גורמי סיכון (סוכרת, יתר לחץ דם, היסטוריה משפחתית) מחייבות שקילת הפניה לבדיקת מאמץ או אקו לב. ראו גם רשלנות של רופא המשפחה.

מוקד הטיפול	התנהלות סבירה ומצופה	חריגה אפשרית מסטנדרט הזהירות
רופא משפחה בקהילה	הפניה לבדיקת מאמץ בעקבות תלונות על ירידה בכושר אצל אישה בסיכון.	ייחוס העייפות ללחץ נפשי ללא בירור אובייקטיבי בסיסי.
קבלה במיון	תרשים אק"ג בתוך כ-10 דקות כשיש תסמינים מחשידים.	ויתור על אק"ג בהנחה שהתלונות אינן מתאימות לתמונה הטיפוסית.
אבחנה מבדלת	שלילה מבוססת של אירוע כלילי חריף לפני החלטת שחרור.	שחרור עם אבחנה של חרדה או צרבת בלי להמתין לתוצאות טרופונין.
הפניה לטיפול דחוף	הפניה מהירה לחדר צנתורים כשהתסמינים מתאימים.	עיכוב ממושך שמונע את הצלת רקמת שריר הלב.

הטבלה מציגה דוגמאות כלליות בלבד; כל מקרה נבחן לגופו לפי התסמינים שהוצגו והתיעוד המלא. בתביעות מסוג זה נאספים גיליונות המיון, זמני הקבלה והבדיקות ורישומי האחיות, והתיק מועבר לחוות דעת של מומחה בקרדיולוגיה. כאשר הוכח שהאיחור מנע החלמה מלאה, הפיצוי עשוי לכלול אובדן כושר עבודה, עלויות טיפול תרופתי, פגיעה בתוחלת החיים וכאב וסבל.

חשוב להבהיר שמדובר כאן על רשימה חלקית המעידה על המקרים הנפוצים יותר. היות שאוטם בשריר הלב יכול להתרחש מסיבות שונות, כך גם יכולות להיות סיבות לקיומה של רשלנות.

על מנת לברר האם גם המקרה שלכם מקורו ברשלנות רפואית, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיוחד לנשים וגברים כאחד.