להלן מספר דוגמאות:
רשלנות רפואית בהריון (כללי)
על הרופאים המטפלים מוטלת החובה לבחון את נתוני המטופלות, תלונותיהן, לבצע מעקב אחר אלו ולדאוג לביצוען של כל הבדיקות הנדרשות בהתאם. היעדר אבחון של בעיה אפשרית בעובר ו/או בהריון או סכנה אפשרית לאם וכיו"ב, עשוי להוביל להחמצת טיפול מתאים בזמן הנכון ובכך, בין היתר, למנוע מההורים לקבל החלטה על הפסקת הריון, או להוביל ללידה מסוכנת לילד ולאם, או ללידה של ילד עם מומים ונזקים קשים.
רשלנות רפואית באולטרסאונד
בדיקת האולטרסאונד הינה חלק מהבדיקות השגרתיות במהלך ההיריון. הבדיקה נועדה לגילוי מומים וסקירת מערכות. מקרי רשלנות הקשורים באולטרסאונד הבאים לידי ביטוי בין היתר באי הפניה לבדיקת האולטרסאונד, והתרשלות באופן ביצוע הבדיקה עצמה או בפענוחה. הדבר עשוי להביא להחמצת ממצאים חשובים שעשויים להשפיע על האם, העובר ומהלך ההיריון בכלל.
רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר
בדיקת מי שפיר הינה הליך פולשני לאבחון מומים בעובר במהלך ההיריון. היא מומלצת בד"כ כאשר מתברר במהלך ההיריון כי קיים סיכון מוגבר למומים. מקרי רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן הסברים לגבי סיכוני הבדיקה, רשלנות בביצוע הבדיקה עצמה ואף רשלנות בפענוח ובמעקב לאחריה.
הולדה בעוולה
מהתביעות הבולטות בתחום הנ"ל הינן תביעות בגין הולדה בעוולה.
תביעות בגין הולדה בעוולה עוסקות בפגיעות ליילוד, כאשר בגינן ייתכן שהיה עדיף כי לא היה בא לעולם הן מבחינתו והן מבחינת הוריו. יש להוכיח כי ניתן היה לגלות את המום ליילוד עוד בשלבי ההיריון ובהתאם לשקול את המשכו, אך בשל מחדל מצד הצוות הרפואי לא נעשה כן. כעיקרון בבחינת מקרים אלו יש להוכיח שהמחלה הייתה ניתנת לגילוי ושההורים היו פועלים להפסקת ההיריון.
רשלנות רפואית במקרי תשניק סב לידתי
מדובר בסיבוך רפואית שנגרם במהלך הלידה כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן וגם לגוף. הוא מוגדר ככישלון בניסיון התינוק לנשום במהלך הלידה. אירוע מסוג זה עשוי לגרום לנזק מוחי חמור ופגיעה באברי הגוף של העובר, ואף למוות. כאשר בוחנים אפשרות של רשלנות במקרים אלו, לרוב נבחן נושא אבחון המצוקה העוברית ותגובת הצוות המטפל. הרשלנות עשויה לבוא לידי ביטוי באיחור באבחון או בתפקוד שאינו תואם את הפרקטיקה המקובלת מצד הצוות הרפואי.
רשלנות בלידה מוקדמת
על הצוות הרפואי לאבחן את הפגות ולהפנות לטיפולים מתאים וכן להיערך ללידה בהתאם. ישנן סיבות שונות ורבות שעשויות להביא לכדי לידה מוקדמת וביניהן, סיבות רפואיות, סיבות נפשיות ואף היסטוריה של הפלות קודמות וכדומה ומהצוות הרפואי מצופה לפעול באופן מקצועי ובהתאם לפרקטיקה הנוהגת במטרה לאבחן אפשרות זו. ככל שלא נעשה כן, ונגרמה לידה מוקדמת ולקות ליילוד ייתכן וקיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית במהלך לידה וקרע
בין המאפיינים הבולטים של מקרי רשלנות רפואית בלידה הינם מקרים של ביצוע שגוי של פרוצדורה רפואית, בחירת שיטת יילוד לא מתאימה, ועיכוב ביילוד ובטיפול לאחריה.
להלן מספר דוגמאות למקרים בולטים של רשלנות בלידה
- ניטור לא נכון של האם והילוד
- ניהול לא נכון של כליאת כתפיים של העובר
- היעדר זיהוי של מצוקה עוברית
- רשלנות בניתוח קיסרי
וישנם עוד מקרים.
רשלנות רפואית במהלך הלידה עשויה להביא גם לקרע בדרגות שונות. קרע בדרגה חמורה עשוי לנבוע מאי ביצוע פעולות נחוצות על ידי הצוות הרפואי המיילד (כגון: אי ביצוע חתך חיץ, שימוש שגוי בציוד במהלך לידה מכשירנית כגון לידת ואקום או לידת מלקחיים וכיו"ב). קרע בדרגה חמורה עשוי להותיר את אם היולדת עם נזקים פיזיים וסיבוכים וסיכונים עתידיים משמעותיים.
רשלנות רפואית – צ'יפ גנטי
בדיקת צי'פ גנטי שנקראת גם בדיקת CMA, היא הבדיקה הגנטית מתקדמת שמטרתה לאבחן מחסור או עודף של גנים בעוברים ובאנשים עם חשד למחלה גנטית. הבדיקה מיועדת בעיקר לנשים שבמהלך ההיריון אובחנה בעיה בעובר שאותו הן נושאות, או לכל אישה המעוניינת בכך.
יש חשיבות רבה לבדיקת הצ'יפ הגנטי בפרט כאשר ישנם ממצאים לא תקינים בבדיקות ההיריון, ולכן יש ליידע על אפשרות של בדיקה זו. אי חובת היידוע הנ"ל שהובילה ללידה של ילד עם מום שניתן היה לזהות בבדיקה הגנטית, עשויה להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית.
כאמור, מדובר במספר דוגמאות שכיחות בתחום הגניקולוגיה והמיילדות ולמרבה הצער קיימים מקרים רבים ונוספים, ובין היתר רשלנות – באבחון תסמונות שונות, במתן זריקת אפידורל, חיבור מוניטור בהריון, לידת עכוז, לידת פג, ניתוחי כריתת רחם וחצוצרות, טיפול בהריון חוץ רחמי ועוד.
הגשת תביעה ברשלנות רפואית בתחום הגניקולוגיה והמיילדות
כמו בכל תחומי הרפואה, יש להבין שלא כל נזק או תוצאה מצערת הינה תוצאה של רשלנות. על מנת שניתן יהיה לתבוע בעילה של רשלנות רפואית בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, על המקרה להיבדק על ידי עו"ד לרשלנות רפואית ומומחים רפואיים בתחום המתאים (כגון: גניקולוגיה, אולטרסאונד, גנטיקה וכיו"ב), שיבחנו את התהליכים שפורטו לעיל, את המסמכים הרפואיים, ואת המצב הרפואי בעקבות האירוע וזאת על מנת להגיע למסקנה באם קיים בסיס להגשת תביעה.
