קשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית – החוליה המקשרת בין הטעות לנזק

אתם יודעים שהצוות הרפואי טעה. אתם מרגישים את הנזק בגופכם יום יום. ובכל זאת, הצד השני טוען בביטחון: "הנזק היה נגרם בכל מקרה, ללא קשר לטיפול שלנו".

זהו אחד הרגעים המתסכלים בניהול תיק משפטי רפואי. הבשורה החשובה היא שטענה זו ניתנת להפרכה, אך היא דורשת בנייה של גשר משפטי מוצק ומדויק.

 

השאלה הראשונה שיש לשאול – האם זה באמת קשור?

כאשר לקוחות מגיעים למשרדנו עם סיפור כואב על טיפול רפואי שכשל, האינטואיציה הראשונית היא להתמקד בטעות של הרופא. האם הוא חתך לא נכון? האם הוא התעלם מתסמינים? האם הוא נתן תרופה שגויה?

אלו שאלות חשובות, אך הן מהוות רק חלק מהדרך אל הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית.

בעולם המשפט, משוואת הרשלנות הרפואית מורכבת בעיקרון משלושה רכיבים שחייבים להתקיים במצטבר:

התרשלות – הוכחה שהרופא חרג מסטנדרט הרפואה הסביר.

נזק – הוכחה שנגרמה לכם פגיעה גופנית או נפשית.

קשר סיבתי – הוכחה שההתרשלות היא זו שגרמה לנזק, ולא גורם אחר.

 

לא אחת תביעות נדחות בבתי המשפט בגלל שהתובעים לא הצליחו להוכיח את הקשר הסיבתי בין המחדל או הרשלנות לנזק שנגרם להם. הצד הנתבע ינסה לטעון שהנזק נובע ממצב רפואי קודם, נסיבות המקרה הספציפיות, או אף אשם תורם מצד המטופל.

 

המבחן הכפול בהוכחת קשר סיבתי

כדי להכריע האם קיים קשר סיבתי, מערכת המשפט בישראל מפעילה שני מבחנים עיקריים.

קשר סיבתי עובדתי – מבחן ה"סיבה שבלעדיה אין"

זהו המבחן הראשון והאינטואיטיבי ביותר. השופט שואל את עצמו שאלה פשוטה: "אלמלא ההתרשלות של הרופא, האם הנזק היה נמנע?"

אם התשובה היא "כן, הנזק היה נמנע" – עברנו את השלב הראשון.

אם התשובה היא "לא, הנזק היה קורה ממילא בגלל המחלה הבסיסית" – התביעה עלולה להידחות בשלב זה.

דוגמה להמחשה: 

מטופל הגיע למיון עם כאבים בחזה. הרופא התרשל ולא ביצע אק"ג, והמטופל לקה בהתקף לב. אם יוכח שביצוע אק"ג היה מוביל לטיפול מציל חיים שמונע את האירוע – יש קשר סיבתי עובדתי. מקרים כאלו נפוצים בתחום של רשלנות רפואית באבחון התקף לב. אך אם יוכח שההתקף היה כה חריף ושום טיפול לא היה מונע אותו – הקשר הסיבתי עשוי להתנתק, למרות שהרופא התרשל.

דוגמה נוספת:

רופא נמנע מלשלוח חולה לבדיקת CT למרות תלונות מחשידות, לאחר זמן מה מתגלה גידול שאינו בר טיפול. אם יוכח שביצוע הבדיקה במועד היה מאפשר גילוי מוקדם וריפוי, הרי שמחדל הרופא הוא הסיבה שבלעדיה אין לנזק.

קשר סיבתי משפטי – מבחן הצפיות, הסיכון והשכל הישר

לאחר שהוכחנו שמבחינה עובדתית הטעות גרמה לנזק, עלינו להוכיח שהרופא היה צריך לצפות את הנזק הזה ושהנזק לא נגרם מגורם בלתי צפוי. ניתן לחשוב שברפואה, מבחן זה לרוב קל יותר ליישום, שכן רופא סביר אמור לצפות שטיפול רשלני יגרום לנזק למטופל. עם זאת, ישנם מקרים של "גולגולת דקה" או סיבוכים נדירים מאוד, או גורם זר מתערב, שם מתעורר דיון משפטי מורכב על היקף האחריות.

דוגמה:

רופא מבצע פרוצדורה פשוטה ברשלנות שגורמת לפציעה קלה, אך המטופל סובל מסיבוך נדיר ובלתי צפוי שמוביל לנכות קשה – כאן יתעורר דיון האם הנזק הסופי היה במרחב הצפיות של הרופא.

הבחנה בין המבחנים :

מבחן הצפיות: האם הרופא כאדם סביר היה צריך לצפות שהתנהגותו תביא לסוג הנזק שנגרם?

מבחן הסיכון: האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגות הרופא?

מבחן השכל הישר: האם הקשר בין הרשלנות לנזק הוא הגיוני ולא רחוק או מקרי מדי ?

 

מה קורה כאשר "חסרים מסמכים" להוכחת הרשלנות והקשר הסיבתי ?

אחד המכשולים הגדולים בהוכחת קשר סיבתי הוא היעדר תיעוד. אתם זוכרים שאמרתם לרופא שכואב לכם, אבל בגיליון הרפואי זה לא כתוב. אתם יודעים שהבדיקה התעכבה, אבל הרישום במחשב שותק. עודכנתם שארע סיבוך במהלך הניתוח, אך זה לא מצוין בדו"ח הניתוח.

במצבים אלו, מערכת המשפט מעניקה לכם כלי רב-עוצמה המכונה "נזק ראייתי".

הכלל הוא פשוט אך מהותי – החובה לדאוג לקיומו של תיעוד רפואי מלא ומפורט מוטלת על הרופאים. אם הם כשלו בחובה זו ולא רשמו בדיקה שבוצעה, תלונה שנשמעה או החלטה שהתקבלה – הם לא יכולים ליהנות מהספק.

במקרים כאלו, בית המשפט עשוי לבצע מהלך של "היפוך נטל הראיה".

במקום שאתם תצטרכו להוכיח שהרשלנות גרמה לנזק (משימה קשה כשחסרים מסמכים), בית המשפט קובע כי המוסד הרפואי הוא זה שצריך להוכיח שלא הייתה רשלנות. אם הם לא יצליחו להוכיח זאת (דבר קשה מאוד ללא רישומים) – אתם יכולים לזכות בתביעה. זהו מנגנון קריטי שמאזן את הכוחות והופך את ה"מילה שלכם נגד המילה שלהם" ליתרון משפטי.

 

האתגר הגדול – עמימות סיבתית ואובדן סיכויי החלמה

מה קורה במצבים בהם הדברים אינם "שחור או לבן"? הרפואה אינה מדע מדויק, ולעיתים קרובות אי אפשר לדעת בוודאות של 100% מה היה קורה אילו.

בעבר, חוסר ודאות זה פעל לרעת המטופלים. אם לא יכלו להוכיח שבוודאות הטעות גרמה לנזק, הם יצאו בידיים ריקות. כיום, הפסיקה הישראלית פיתחה דוקטרינות מתקדמות המאפשרות פיצוי גם במצבים מורכבים, במיוחד במקרים של רשלנות רפואית בשל איחור באבחון.

אחת הדוקטרינות המהפכניות ביותר היא "אובדן סיכויי החלמה". דוקטרינה זו נועדה למצבים בהם קשה להוכיח ב-100% שהרשלנות היא הגורם הבלעדי.

דמיינו מטופל שרופאיו איחרו באבחון מחלה קשה. נניח שלפני האיחור, סיכויי ההחלמה שלו עמדו על 40% וכעת, בעקבות הרשלנות, הם צנחו ל-10%.

כיום, בתי המשפט מכירים בכך שנגרמה באותו המקרה הפחתה משמעותית בסיכויי ההישרדות עקב הרשלנות בטיפול. במקרים אלו, ניתן לתבוע ולקבל פיצוי המשקף את "שווים" של אותם אחוזים שאבדו. זהו כלי משפטי חיוני שמאפשר לנו להפוך תיקים שבעבר נחשבו "אבודים" לתיקים המזכים בפיצוי כספי משמעותי.

 

התהליך המקצועי – כך מבססים את הקשר הסיבתי

ניהול תיק רשלנות רפואית הוא מלאכת מחשבת של בניית פאזל ראייתי. איננו מסתמכים על השערות, אלא על תהליך מובנה ומדוקדק.

שלב ראשון – איסוף וניתוח התיק הרפואי

בשלב זה, הצוות המשפטי אוסף כל פיסת נייר – גיליונות רפואיים, תוצאות בדיקות, צילומי הדמיה ורישומי אחיות. אנו מחפשים את הפערים ברישום, את הבדיקות שלא בוצעו, ואת הרגעים בזמן בהם ההתערבות הרפואית הייתה יכולה לשנות את התמונה.

לכל מטופל עומדת הזכות המלאה לקבל את המידע הזה, כפי שמעוגן בחוק.

שלב שני – התייעצות עם רופאים בכירים

זהו השלב הקריטי ביותר. עו"ד טל סיץ' עובד בשיתוף פעולה עם רופאים מוחים בתחומים הרלוונטיים (כגון : כירורגיה, אונקולוגיה, מיילדות ועוד). אנו מציגים בפניהם את החומר ושואלים: "האם יש כאן קשר סיבתי?".

רק אם הרופא מאשר שיש קשר הגיוני ורפואי בין המחדל לנזק, אנו מתקדמים. הראיה המרכזית שתשכנע את בית המשפט היא חוות דעת מומחים רפואיים. זהו ליבה של התביעה.

שלב שלישי – נטרול טענות ההגנה

כבר בשלב הכנת התביעה, אנו צופים את טענות ההגנה.

אם אנו יודעים שהצד השני יטען למחלות רקע, ניתוק קשר סיבתי או טענות נוספות כדי להסיר מעליהם את האחריות. אנו מכינים מראש בעזרת המומחה, מסמכים רפואיים וטיעונים שמוכיחים כי למרות הנסיבות – הרשלנות היא הגורם הדומיננטי לנזק הנוכחי, ופועלים להשגת פיצויים בתביעות רשלנות רפואית המלאים המגיעים לנפגע.

 

הצעד הבא שלכם – בדיקה שקולה ומקצועית

תחושת הצדק שלכם היא מנוע חשוב, אבל היא חייבת להיתמך בראיות רפואיות ומשפטיות. הטענה ש"אין קשר סיבתי" היא לא סוף פסוק, וכפי שסקרנו במאמר זה, ניתן להתמודד עמה ביותר מדרך אחת.

בירור מעמיק של שאלת הקשר הסיבתי הוא המפתח לפיצוי שמגיע לכם.

הנכם מוזמנים למשרדנו לבחינת המקרה שלכם והתכנות התביעה לקבלת פיצוי.

מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.