תחום האורתופדיה עוסק בפגיעות, במערכת העצמות והשרירים בגוף האדם. הרופאים המוסמכים לשמש כמומחים באורתופדיה הם בעלי הכשרה ארוכה וממושכת. גם בתחום זה כמו ביתר תחומי הרפואה לעיתים ישנן שגיאות בטיפול המובילות לנזקים. מקרי רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה עשויים להסתיים בנזקים פיזיים משמעותית, מגבלות תפקודיות ונכות קשה.
אורתופדיה מהי?
כאמור, אורתופדיה היא תחום בעולם הרפואה העוסק בפגיעות, מחלות ונזקים שונים הנגרמים למערכת השרירים והעצמות בגוף האדם. בנוסף קשורה האורתופדיה גם לבעיות יציבה של הגוף ובתוך כך בבעיות הקשורות בהליכה ועמידה. האורתופדיה מציעה טיפולים העוסקים בפתרונות שיקומיים וטיפולים.
מכיוון שמקצוע האורתופדיה הוא מקצוע מורכב ורב פנים, ניתן למצוא אורתופדים המתמחים בענפים ספציפיים בתחום רפואי זה.
רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה
מקרי רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה עשויים להסתיים בנזקים פיזיים משמעותית, מגבלות תפקודיות ונכות קשה.
רשלנות רפואית באורתופדיה יכולה לקרות בכל אחד משלבי האירוע, החל מאבחון הבעיה, דרך הטיפול בה והן במעקב לאחר מתן הטיפול או הניתוח.
רשלנות בשלב האבחון
מכוונת לשלב בהשתלשלות האירועים בה המטופל מדווח על סימפטומים כאלו ואחרים, תלונות על כאבים, מגבלות וכיו"ב. מהצוות הרפואי מצופה לבצע בדיקות נדרשות, להפנות לרפואה יועצת, לשלוח להדמיות לפי הצורך ועוד בהתאם לתסמינים שמציגים החולים.
התרשלות בשלב זה עשויה לנבוע, בין היתר, מהתעלמות הצוות הרפואי מתלונותיהם הספציפיות של החולים, אי הפניה לגורמים מקצועיים ו/או הדמיות או בדיקת מעבדה שעשויות לסייע באבחון הבעיה הספציפית ממנה סובלים המטופלים וכפועל יוצא מכך מתן טיפול מאוחר או לא תואם.
רשלנות בשלב הטיפול
כפי שניתן להבין מדובר בטיפול לא מיטבי או שאינו בהתאם לפרקטיקה הנוהגת והמצופה מהרופא הסביר ואשר אינו תואם את הבעיה שמציגים המטופלים. לדוגמה: מקרים בהם ניתן טיפול לא זהיר ורשלני שלא רק שלא פתר את בעיית החולה אלא אף הביא להחמרתה.
רשלנות בשלב המעקב
מכוונת בדרך כלל לאותם מקרים בהם אובחנה בעיה, ניתן טיפול אך המעקב לאחר הליך ההחלמה של המטופלים היה לוקה בחסר. בשל כך לא זוהו סיבוכים ובעיות שהופיעו לאחר מתן הטיפול, ואשר היה ניתן למנוע או לפתור על ידי מעקב קפדני.
דוגמאות למקרי רשלנות נפוצים בתחום האורתופדיה
- היעדר אבחון של שבר או אבחון מאוחר שפגע ביכולת השיקום
- קיבוע לא מיטבי של שבר ואיחוי שגוי
- פרוצדורה ניתוחית שהותירה מגבלה ואשר היה ניתן למנוע בנקיטת פרקטיקה זהירה וסבירה
- היעדר מעקב מספק לאחר הליך רפואי והחמצה של סיבוך שהותיר נזק לצמיתות או צורך בטיפולים נוספים
- פספוס זיהום לאחר אירוע אורתופדי
- רשלנות בניתוחי החלפת מפרק
נזקים מוכרים בתחום האורתופדיה
- נכות ומגבלה תפקודית
- פגיעה בטווחי התנועות
- קושי בהליכה
- פגיעה ביכולת התעסוקתית
- כאבים ממושכים ואף לצמיתות
- צורך בטיפולים משקמים, פיזיותרפיה וטיפול תרופתי.
הגשת תביעה ברשלנות רפואית בתחום האורתופדיה
כמו בכל טיפול רפואי, יש להבין שלא כל נזק או תוצאה מצערת הינם תוצר של רשלנות. על מנת שניתן יהיה לתבוע בעילה של רשלנות רפואית, על המקרה להיבדק על ידי עו"ד לרשלנות רפואית ומומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, שיבחנו את התהליכים שפורטו לעיל, את המסמכים הרפואיים, ואת המצב הרפואי בעקבות האירוע וזאת על מנת להגיע למסקנה באם קיים בסיס להגשת תביעה.
כנגד מי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה ?
הגשת תביעת רשלנות רפואית אפשרית כנגד כל מי שיש לו חלק בהליך הרפואי. כל הליך רפואי מורכב ממספר שלבים אותם עובר המטופל ובכל אחד מהם המטופל פוגש אנשי צוות שונים שעלולים לפעול ברשלנות. כמו כן ניתן להגיש תביעה גם כנגד המוסד הרפואי שבמסגרתו ניתן הטיפול :
- רופא מטפל – הרופא המטפל הוא הגורם שלמעשה מוביל את ההליך הרפואי, הוא זה שקובע את הטיפול והנדרש במסגרתו ואמור להיות הדמות המקצועית הסמכותית שנותנת את הטון הטיפולי. הוא גם לרוב מי שמבצע את הניתוחים, וכגודל התפקיד גודל האחריות.
- אחים ואחיות – אחים ואחיות הם אנשי הצוות הרפואי האמורים להיות בקיאים בהליך הרפואי ובטיפול הנדרש. אם במהלך הפעולה שלהם נפלה טעות רשלנית, אז גם הם חשופים לתביעה בגין רשלנות אם כי מקרים אלו פחות נפוצים.
- צוות מסייע – בכל הליך רפואי ישנו צוות רפואי האמור לסייע לתהליך עצמו, בתוך הצוות הזה אפשר למצוא מרדימים אנשי מעבדה, רדיולוגים וכדומה, שפעולה רשלנית מצידם עלולה גם היא לגרור אחריה נזק. לכן, גם הם חשופים במקרים מסוימים לתביעה כנגדם.
- הנהלת המוסד הרפואי – לכל מוסד רפואי ישנה הנהלה ומנהלי מחלקות, אשר באחריותם לוודא שהצוותים הרפואיים פועלים כנדרש. אם לא עשו כן ובמחלקה שלהם התרחשו אירועים חריגים, הם בהחלט יכולים למצוא את עצמם בהליך של תביעה בגין רשלנות.
- רופא משפחה – רופא משפחה שלא ביצע זיהוי מוקדם של בעיה, שהיה עליו לזהות, ובכך עיכב או מנע אבחון מוקדם של אותה בעיה. התנהלות זו עשויה לגרור אחריה אבחון מאוחר, צורך בהליך רפואי מורכב ומסובך יותר ונזקים משמעותיים למטופל.
- המוסד המטפל – בתי חולים, קופות חולים, מרכזים רפואיים שונים המבצעים בשטחם הליכים רפואיים נושאים לא אחת באחריות כוללת לאירוע.
- חברות הביטוח – המבטחות את כל הגורמים שנזכרו לעיל.
תפקידו של עורך הדין בתיקי רשלנות רפואית
מרגע שהוחלט על הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד איש צוות רפואי או מוסד בו התבצע ההליך הרפואי, הגורם המשמעותי ביותר מצד התביעה הוא עורך הדין. הוא זה שיוביל את ההליך, ייקבע את סדר הדברים וישמש כנציג הנפגעים מול כל הגורמים הרלוונטיים.
- עריכת תחקיר – עורך הדין יאסוף את כל המידע האפשרי בגין האירוע שהתרחש. סיכומי הטיפול השונים, הבדיקות שנערכו למטופל, ההליכים שבוצעו, או לא בוצעו. היכן נגרם הכשל ומה הוא הנזק. לצורך כך יבקש עורך הדין מהנפגע למסור לידיו את כלל החומר שיש בידיו ובמקביל יפנה אותו אל קבלת חוות דעת רפואית על ידי מומחה בתחום הרפואה המתאים.
- הערכת נזקים – לאחר שיסתיים התחקיר בצורה מסודרת והדברים יהיו ברורים, יבצע עורך הדין הערכת מצב בגין הנזק שנגרם.
- הגשת כתב תביעה – כעיקרון כתב התביעה יכלול את עיקרי העבודות והטענות המשפטיות, ואת ראשי הנזק בגינם מתבקש הפיצוי.
- ייצוג בבית המשפט – לאחר הגשת התביעה, התיק יתנהל בבית המשפט, שם עורך הדין ייצג את התובע בכל ההליכים.
הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו על מנת לברר האם גם המקרה שלכם מקורו ברשלנות רפואית.
המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.
