כמה פיצוי מקבלים בתביעת רשלנות רפואית – לפי סוג ונסיבות התיק

"אני נלחם כמו אריה עבור הלקוח – מהפרט הראשון עד לפרט האחרון – כאילו כל תיק הוא התיק היחיד."
– עו"ד טל סיץ', 19 שנות ניסיון בייצוג בתביעות רשלנות רפואית

תוכן עניינים

1. מה קובע את גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית
2. ראשי הנזק המרכזיים – מה נכלל בפיצוי
3. פיצויים לפי סוג התיק
4. פיצויים בתביעות פטירה עקב רשלנות רפואית
5. גישור ופשרה לעומת פסק דין – מה כדאי לדעת
6. טעויות שמורידות את הפיצוי
7. שאלות ותשובות

תביעת רשלנות רפואית היא הליך משפטי שמטרתו להעניק פיצוי לנפגעי טיפול רפואי לקוי. השאלה הראשונה שמטרידה כל נפגע היא גובה הפיצוי – וההתלבטות הזו מובנת לחלוטין. במדריך זה אסביר אילו גורמים קובעים את גובה הפיצוי, מהם ראשי הנזק העיקריים ולמה ניתן לצפות לפי סוג התיק.

מה קובע את גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית

לאחר 19 שנות עבודה בתחום, אני יכול לומר בפשטות:

אין ״מחירון״ קבוע לפיצוי בתביעות רשלנות רפואית.

כל תיק נבדק לגופו, ושלושה גורמים עיקריים קובעים את הסכום הסופי:

1. אחוז הנכות הרפואית

אחוז הנכות הרפואית שנקבע על בסיס חוות דעת של מומחה רפואי המוגשת לבית המשפט, קובע במידה רבה את עוצמת הפיצוי. נכות של 5 אחוזים תוביל לפיצוי שונה לחלוטין מנכות של 50 אחוזים – גם אם שני הנפגעים עברו את אותו סוג ניתוח. בתביעות רשלנות בניתוחים פלסטיים, לדוגמה, הנכות נקבעת בדרך כלל על ידי מומחה לכירורגיה פלסטית בהתאם לממצאים הקליניים.

2. הכנסת הנפגע והשינוי ביכולת ההשתכרות

ראש הנזק של אובדן כושר השתכרות מחושב על בסיס ההכנסה בפועל. חישוב אובדן כושר השתכרות ברשלנות רפואית מורכב ומשמעותי במיוחד עבור בעלי שכר גבוה, עצמאים ומי שבפסגת הקריירה.

3. גיל הנפגע ומשך הנכות

נפגע בגיל 30 עם נכות צמיתה יקבל לרוב פיצוי גבוה מנפגע בגיל 65 עם אותה נכות – כי שנות ההשתכרות וצורכי הסיעוד לעתיד ארוכים יותר. רשלנות רפואית ברפואת עיניים המובילה לפגיעה בראייה, למשל, עשויה להביא לפיצוי שונה מהותית בהתאם לגיל הנפגע ולעיסוקו.

ראשי הנזק המרכזיים – מה נכלל בפיצוי

חשוב שתבינו מה בדיוק ניתן לתבוע. בתביעת רשלנות רפואית ניתן לתבוע מספר ראשי נזק, וצירופם הוא שקובע את הסכום הכולל. להלן ראשי הנזק העיקריים בתיקים מסוג זה.

נזק לא ממוני – כאב וסבל

זהו ראש הנזק הגמיש ביותר. כאב וסבל מחושב לפי חומרת הנכות, משכה ואיכות החיים שנפגעה. סכום זה אינו ניתן לחישוב מדויק מראש – בית המשפט קובע אותו על פי שיקול דעתו תוך התחשבות בחומרת הנכות, משך הסבל ונסיבות התיק הספציפי. אין בתביעות רשלנות רפואית מחירון קבוע.

הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד

אם הפגיעה מנעה עבודה – לתקופה מוגבלת או לצמיתות – ניתן לתבוע את ההפסד בפועל עבור העבר, וכן אומדן מהוון לעתיד. תביעות רשלנות בקרדיולוגיה לדוגמה עשויות לגרור הפסדי השתכרות משמעותיים כאשר המטופל נאלץ לצמצם שעות עבודה או לפרוש מוקדם.

הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד

החזר הוצאות רפואיות (החזר עלות הניתוח וכדומה), טיפולים, תרופות, ניתוחים מתקנים, ציוד רפואי – כל אלה מחושבים על בסיס קבלות, מסמכי ייעוץ רפואיים וחוות דעת רפואית. ראש נזק זה עשוי להיות עצום בתיקים של נכות קשה הדורשת תשתית רפואית מתמשכת.

עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד

אם הנפגע זקוק לעזרה בפעולות יומיום – מבן משפחה או ממטפל בשכר – ניתן לתבוע גם את עלות עזרה זו.לדוגמה רשלנות בניתוח עמוד שדרה עלולה לדרוש עזרת צד שלישי ניכרת בשל המגבלה הנלוות בתיקים אלו, ולכן ראש נזק זה בולט במיוחד בתיקים אורתופדיים ונוירולוגיים.

פיצויים לפי סוג התיק

טווחי פיצויים משתנים לפי סוגי תיקים בתחום הרשלנות הרפואית. כל תיק ומאפייניו השונים. כך לדוגמה במקרה בו מדובר בניתוח שכשל והותיר צלקת קטנה הפיצוי צפוי לעמוד על סכום של כמה עשרות אלפי שקלים. במקרה אחר, בו מדובר באיחור של אבחון מחלה שהותיר נזק קשה ונכות לצמיתות הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים. לכן, כל מקרה צריך להיבחן לגופו ולא ניתן לתת הערכה מדויקת.

פיצויים בתביעות פטירה עקב רשלנות רפואית

זהו אחד הנושאים הכואבים ביותר בתחום. כאשר רשלנות רפואית גרמה לפטירה, המשפחה זכאית לתבוע בשמות שני כובעים – ירושה ותלויים.

עזבון המנוח

פטירה עקב רשלנות רפואית מקנה לעיזבון זכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני – כאב וסבל שהמנוח חווה וקיצור תוחלת חיים, הוצאות רפואיות שהוצאו לפני הפטירה, הפסדי השתכרות בשנים אבודות לרבות הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, וכן הוצאות מצבה, קבורה ואבל.

תלויים – ניזוקים עצמאיים – בני המשפחה

בני הזוג, ילדים ולעיתים הורים יכולים לתבוע, מכוח סעיף 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בגין אובדן תמיכה כלכלית שקיבלו מהמנוח, וכן בגין אובדן השירותים שסיפק (כגון שירותי משק בית וגידול ילדים), והפסדי קצבת זקנה במקרים מתאימים. גובה הפיצוי תלוי בעיקר בשכר המנוח, מספר הנתמכים וגילם.

ראש נזק	מי תובע	הערות
כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים	עזבון	בהתאם למשך הסבל ועוצמתו וקיצור תוחלת חייו של המנוח
אובדן שירותים ותמיכה כלכלית	בני משפחה נתמכים	לפי שכר המנוח ומספר שנות הפרנסה וקצבאות להם היה זכאי
אובדן השתכרות בשנים אבודות	עזבון	מחושב לפי שיטות שנקבעו בפסיקה (לרוב בשיטת הידות) בתוספת התחשבות בתוחלת חיים
כאב ועוגמת נפש של המשפחה	ניזוקים עצמאיים	לפי שיקול דעת בית המשפט

*חשוב לדעת – מדובר בטבלה לקבלת מושג כללי. בתביעות אלו חלק מראשי הנזק חופפים ובית המשפט לא יפסוק כפל פיצוי. כל מקרה ונסיבותיו.

גישור ופשרה לעומת פסק דין – מה כדאי לדעת

שאלה שעולה כמעט בכל תיק: האם כדאי להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט, או להמשיך עד לפסק דין? את השיקולים לבחירה בקיום גישור ומשא ומתן בתיקי רשלנות רפואית אני מסביר בפירוט לכל לקוח – כי לשאלה הזו אין תשובה אחת.

מהניסיון שצברתי, פשרה מוצדקת בדרך כלל כאשר: הטענות חזקות משני הצדדים (תביעה ונתבעים), יש גישות שונות למהלך הרפואי שעומד בבסיס התביעה, ההליך הצפוי ממושך ויקר, או הלקוח מעדיף ודאות על פני סיכוי לפיצוי גבוה יותר שאינו מובטח.

פסק דין עשוי להיות עדיף כאשר: הנתבעים אינם משתפים פעולה, הצעות הפשרה נמוכות מדי, או הראיות חזקות מאוד לטובת התובע ושהסיכוי לקבלת סכום פיצוי משמעותי יותר בפסק דין לעומת מה שניתן להשיג בפשרה הוא גבוה.

קריטריון	פשרה	פסק דין
מהירות	חודשים עד שנה פלוס	עשוי לקחת שנים
ודאות	גבוהה	לא ודאי
פוטנציאל פיצוי	מתפשרים על סכום נמוך יותר	ניתן לקבל סכום גבוה יותר מאשר בפשרה
עלויות	נמוכות יחסית	גבוהות יותר

*הטבלה להלן נועדה לתת מושג כללי ואינה מחייבת. כל מקרה ונסיבותיו.

טעויות שמורידות את הפיצוי

מניסיוני, חלק מהלקוחות מגיעים לעורך הדין לאחר שכבר פגעו בתיק שלהם – לא מתוך רצון, אלא מחוסר ידיעה. הנה הטעויות השכיחות שאני רואה שוב ושוב, עליהן ארחיב עוד בהמשך:

טעות נפוצה	ההשפעה על הפיצוי
אי-שמירת קבלות רפואיות	הפסד ראש נזק הוצאות
חתימה מול חברת הביטוח על פשרה ללא התייעצות עם עורך דין	עלולה לחסום את התביעה כולה
המתנה ארוכה מדי לפנייה	אובדן ראיות, סיכון להתיישנות

אי-תיעוד הנזק בזמן אמת

ביקורי רופאים, טיפולים, ימי היעדרות מעבודה – כל אלה צריכים להיות מתועדים בקפידה. תיעוד רפואי בתביעות רשלנות הוא יסוד ההוכחה בכל תיק. בלי תיעוד – גם נזק אמיתי קשה להוכיח.

חתימה על מסמכים של חברת הביטוח

חברות הביטוח לעיתים מגיעות מוקדם עם הצעות. חתימה על "קבלה ושחרור" (כתב ויתור וסילוק) או על "טופס ויתור על תביעות" עלולה לחסום כל תביעה עתידית – גם אם הנזק מחמיר לאחר מכן. כלל ברזל: לפני שחותמים – מתייעצים.

איחור בפנייה לייעוץ משפטי

באופן עקרוני, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה. כאשר הנזק התגלה במועד מאוחר יותר, מתחילים למנות 7 שנים מיום הגילוי, אך בכל מקרה לא ניתן להגיש תביעה לאחר 10 שנים מיום אירוע הנזק. לקטינים יש כלל מיוחד – תקופת ההתיישנות מתחילה רק מהגיעם לגיל 18, ולכן ניתן להגיש תביעה עד גיל 25. התיישנות תביעות רשלנות רפואית – ידיעת המועדים המדויקים חיונית. ככל שמחכים יותר, ראיות הולכות לאיבוד. חשוב לדעת – האמור לעיל הנו נכון ברמה העקרונית, אך ישנם חריגים. יש לבחון כל מקרה לגופו.

ניסיון לנהל את התיק ללא ייעוץ מקצועי

מדובר על מקרים בהם נפגעים ניסו לנהל מו"מ ישיר מול בית החולים ולמעשה חשפו את חולשות תיקם. הגורם הרפואי הוא גוף עם ניסיון רב בסגירת תביעות – ויש לו יתרון מובנה מול תובע בלתי מיוצג.

כיצד נקבע פיצוי ריאלי בתביעת רשלנות רפואית?

פיצוי אמיתי בתביעת רשלנות רפואית הוא תמיד שילוב של ניתוח רפואי מדויק, הצגת ראיות משכנעת ויכולת ניהולית של ההליך. אחוז הנכות, גיל הנפגע, הכנסתו וחומרת הפגיעה – כולם יחד מרכיבים את התמונה הכוללת.

הדבר שאני מדגיש בפגישה עם כל לקוח: אין פיצוי "מינימלי" שמובטח מראש, ואין פיצוי "מקסימלי" שסגור. כל תיק הוא עולם בפני עצמו – ומה שקובע הוא האיכות של הבנייה המשפטית מהיסוד.

לבדיקת התיק שלכם ולפגישת ייעוץ ראשונית – צרו קשר עכשיו ואחזור אליכם בהקדם.