מתי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית – ומתי לא כדאי?

עורך דין רשלנות רפואית הוא עורך דין העוסק בייצוג מטופלים שנפגעו מטיפול רפואי כושל, וההחלטה לפנות אליו היא צעד שרבים מהמטופלים מהססים לקחת – גם כשהנזק שנגרם להם ברור לכאורה. חוסר הוודאות לגבי כדאיות התביעה, החשש מהליך ממושך ושאלות לגבי עלויות – כל אלה גורמים לאנשים לוותר על זכויות שמגיעות להם. במדריך שלפניכם אפרט באילו מצבים כדאי לפנות לייעוץ משפטי מיידי ומתי הדחיפות נמוכה יותר.

תוכן עניינים

1. 1. מה נחשב לרשלנות רפואית שמצדיקה תביעה?
   2. מתי כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית – הסימנים שלא כדאי להתעלם מהם
   3. מתי לא כדאי בהכרח להגיש תביעת רשלנות רפואית – מצבים שבהם סיכויי ההצלחה נמוכים
   4. מה קורה בפועל כשפונים אל עורך דין רשלנות רפואית? כך נראית בדיקת ההיתכנות הראשונית
   5. ההבדל בין קשר סיבתי להוכחת רשלנות – למה שני אלה חייבים להתקיים יחד
   6. הטעויות הנפוצות שפוגעות בסיכויי ההצלחה של התביעה שלכם
   7. שאלות שנשאלות בפגישה הראשונה עם עורך דין רשלנות רפואית
   8. מה שכדאי לכם לבדוק לפני שמחליטים לפנות לעורך דין רשלנות רפואית

מה נחשב לרשלנות רפואית שמצדיקה תביעה?

רשלנות רפואית היא כשל של הצוות הרפואי הנובע מחריגה מהסטנדרט המקצועי הנדרש בנסיבות המקרה שטופל ו/או מחובת הזהירות החלה על הגורם המטפל כלפי מטופליו.

אולם לא כל תוצאה רפואית לא רצויה היא רשלנות, ולא כל טעות היא עילת תביעה.

לשם הגשת תביעה מוצלחת, נדרשים שלושה יסודות שמתקיימים ביחד:

א. חובת הזהירות:
הרופא, בית החולים או הצוות הרפואי חבו למטופל חובת זהירות מקצועית – עובדה שמתקיימת כמעט תמיד בכל יחסי מטופל-מטפל.

ב. סטייה מהסטנדרט המקצועי הנדרש:
הצוות הרפואי פעל באופן שסוטה מסטנדרט הטיפול שרופא סביר היה נוקט בנסיבות דומות. הפרה זו נוגעת לאבחון, טיפול, ניתוח, מתן תרופות, או מסירת מידע למטופל לצורך קבלת הסכמתו.

ג. קשר סיבתי ונזק:
הפרת הסטנדרט גרמה בפועל לנזק. קשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית הוא אחת הסוגיות המורכבות ביותר מבחינה משפטית – ונדרשות חוות דעת רפואיות מקצועיות כדי להוכיחו.

אם אחד משלושת היסודות חסר – קשה מאוד לנהל תביעה בסיכוי סביר להצלחה.

מתי כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית – הסימנים שלא כדאי להתעלם מהם

מניסיוני, קיימים מצבים שבהם הפנייה לייעוץ משפטי עם עו״ד רשלנות רפואית היא הצעד הנכון והדחוף ביותר:

אבחון מאוחר של מחלה ממארת

כשרופא, קופת חולים, רדיולוג או מכון הדמיה לא זיהו ממצא שהיה ניתן לאבחן בשלב מוקדם יותר – ובגין כך המחלה התקדמה לשלב חמור יותר – ייתכן שמדובר בנזק מאיחור באבחון שמקנה זכות לפיצוי.

מניסיוני בטיפול בתיקים כאלה, הנזק בתיקי איחור אבחון נמדד לא רק בנזק הגופני אלא בהפרש בין מצב המטופל לו הטיפול היה ניתן בזמן, לבין מצבו בפועל לאחר האיחור.

נזק בניתוח

סיבוך ניתוחי כשלעצמו אינו בהכרח רשלנות. אולם כשניתוח גרם לנזק שאינו נמנה עם הסיכונים שנחשפו בפני המטופל, או כשהתרחש כשל טכני שרופא מנוסה לא היה גורם לו – מדובר בעילת תביעה אפשרית.

רשלנות בניתוחים פלסטיים, ניתוחים קרדיולוגיים, ניתוחי מפרקים – כולם תחומים שאני מטפל בהם ביומיום, וכולם דורשים בדיקה פרטנית של הנסיבות.

פגיעה עקב טיפול שגוי בתרופות

טיפול תרופתי לא תקין –  בין שמדובר במרשם שגוי, מינון לא מתאים, תרופה שמנוגדת לתרופה אחרת שהמטופל נוטל – כולם יכולים לשמש כעילה להגשת תביעת רשלנות כשהם גורמים לנזק למטופל.

היעדר הסכמה מדעת

לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, כל מטופל זכאי לקבל את המידע הרפואי הדרוש לו באופן סביר על הטיפול המוצע, על הסיכונים הכרוכים בו ועל החלופות הקיימות – לפני שמסכים לכל פרוצדורה רפואית. ככל שהטיפול מורכב או מסוכן יותר, היקף המידע שיש למסור גדל. כשמידע זה לא ניתן כראוי, ועקב כך נגרם נזק, הדבר עשוי לשמש כעילת תביעה.

נזק פסיכיאטרי או נפשי

פגיעה נפשית הנובעת ישירות מטיפול רפואי כושל – למשל טראומה לאחר ניתוח שלא הצליח כמצופה – יכולה להיות חלק מהתביעה.

מתי לא כדאי בהכרח להגיש תביעת רשלנות רפואית – מצבים שבהם סיכויי ההצלחה נמוכים

חשוב לי לומר את האמת, גם כשהיא קשה לעיכול: לא כל מצב רפואי קשה מצדיק בהכרח הגשת תביעת פיצויים. עם המקרים שבהם הגשת התביעה אינה בהכרח כדאית עבור התובע, נמנים:

• סיבוכים שהיו ידועים מראש:
  כשהמטופל חתם על טופס הסכמה שמפרט את הסיכון שהתממש – ונזקו תואם אחד לאחד את הסיכון שנחשף בפניו – קשה מאוד להגיש תביעה מוצלחת.
• תוצאה לא רצויה ללא כשל מוכח:
  מחלה שהתקדמה חרף קבלת טיפול הולם, ניתוח שלא הסתיים כמתוכנן מסיבה שאינה ניתנת לשליטת הגורמים הרפואיים שהיו מעורבים בהליך – אלה אינם בהכרח רשלנות. הרפואה אינה מדע מדויק, ותוצאה לא מספקת כשלעצמה – אינה מוכיחה רשלנות.
• קושי להוכיח קשר סיבתי:
  לעיתים ברור שקרה מחדל מצד הגורם המטפל – אך קשה להוכיח שהטעות שביצע היא שגרמה לנזק ולא המחלה עצמה. בתביעות רשלנות רפואית בתחום האונקולוגיה, לדוגמה, גם כשהיה איחור באבחון – יש לבחון האם הוכחת הנזק תלויה בגורמים שאינם בשליטת הצוות הרפואי.
• התיישנות:
  לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958, תקופת ההתיישנות החלה על העילה לתביעת רשלנות רפואית היא בת 7 שנים, הנספרות בדרך כלל מהמועד שבו ניתן הטיפול הרשלני. כאשר הנזק מתגלה במועד מאוחר יותר, ניתן למנות את שבע השנים מיום גילוי הנזק – ובלבד שלא חלפו 10 שנים ממועד אירוע הנזק. חריגה ממועדים אלה עלולה לחסום את האפשרות לתבוע כליל. פירוש הדבר הוא שהתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא נושא שיש לבדוק בדחיפות מול עורך דין נזיקין כאשר שוקלים להגיד תביעה.

מה קורה בפועל כשפונים אל עורך דין רשלנות רפואית? כך נראית בדיקת ההיתכנות הראשונית

כשאנשים פונים למשרדי, חשוב לי לקבל תמונת מצב ברורה ומלאה לגבי התיק, לפני שאני ממליץ על דרך פעולה כזו או אחרת.

השלבים הבאים מתבצעים מול כל לקוח והם קריטיים להערכת סיכויי ההצלחה בתיק:

שלב 1 – שיחת ייעוץ ראשונית

בשיחה הראשונה אני מקשיב לסיפור המטופל, שואל שאלות ממוקדות ומבין את המהות הרפואית של המקרה. לא כל תיק ראוי להיות תביעה – ואני אומר זאת בגלוי מהרגע הראשון.

שלב 2 – איסוף ובחינת מסמכים רפואיים

מרגע שמוחלט להמשיך, פועלים לאיסוף מלוא התיעוד הרפואי. תיק רפואי מלא ומדויק הוא הבסיס לכל תביעה. בלי תיעוד – אי אפשר לבנות תביעה רצינית.

שלב 3 – חוות דעת מקדמית מרופא

לפני הגשת תביעה, מפנים את החומר הרפואי לרופא בתחום הרלוונטי, שיבחן האם ניתן לזהות חריגה מהסטנדרט המקצועי. חוות דעת רופא מוסמך היא תנאי בסיסי להגשת תביעת רשלנות רפואית בישראל.

שלב 4 – הערכת כדאיות כלכלית

לא כל תיק שיש בו רשלנות הוא כלכלית כדאי לתביעה. טווח הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית תלוי בגובה הנזק, בסוגו ובסיכויי ההוכחה. כשהנזק קטן מהעלויות – אני אומר זאת מראש.

שלב 5 – החלטה משותפת

רק לאחר שכל המידע על השולחן, מקבלים החלטה משותפת האם להגיש תביעה, לנהל משא ומתן מחוץ לבית המשפט, או לוותר על ההליך.

ההבדל בין קשר סיבתי להוכחת רשלנות – ולמה שני אלה חייבים להתקיים יחד

אחת הטעויות הנפוצות שאני נתקל בהן היא ההנחה שמספיק להוכיח שנעשתה טעות.

בפועל, בית המשפט בוחן שני מרכיבים נפרדים: האם הצוות הרפואי טעה, ובנוסף – האם הטעות הזו היא שגרמה לנזק.

ניתן לתאר זאת כך: אם רופא לא ביצע בדיקה שהיה צריך לבצע, אך גם לו היה מבצע אותה לא היה זה משנה את תוצאת הטיפול – קשה מאוד לקבל פיצוי.

מנגד, כשמוכיחים שאם הטיפול היה ניתן בזמן, הנזק היה נמנע או מוקטן משמעותית – זוהי עילת תביעה חזקה.

לכן, כאשר לקוחות מגיעים אליי עם שאלה כיצד נסגרים תיקי רשלנות רפואית – אני מסביר להם שהסיכוי אינו תלוי רק בחומרת הנזק, אלא ביכולת להוכיח את שרשרת הקשר בין כל חוליה בסיפור הרפואי.

💡חשוב לדעת💡 תביעת רשלנות רפואית חייבת להיות מגובה בחוות דעת רפואית של רופא מוסמך בתחום הרלוונטי. ללא חוות דעת זו – בית המשפט לא יוכל לקבוע האם אירעה חריגה מהסטנדרט הרפואי מצד הנתבע/ים. הכנת חוות דעת איכותית בשיתוף רופאים מומחים מהשורה הראשונה, היא אחד ממוקדי הפעולה המרכזיים של משרדי.

הטעויות הנפוצות שפוגעות בסיכויי ההצלחה של התביעה שלכם

מניסיוני, ישנן מספר טעויות שחוזרות על עצמן בתיקי רשלנות רפואית, אשר פוגעות ישירות בסיכויי הנפגעים לקבל את מלוא הפיצויים המגיעים להם בתביעה – אם בכלל:

1. אי-שמירת מסמכים רפואיים – אחת הבעיות הגדולות ביותר היא אובדן תיעוד רפואי. בכל שלב, חשוב לשמור עותקים של כל בדיקה, כל ממצא, כל התכתבות עם המערכת הרפואית.
2. פנייה מאוחרת מדי – התיישנות היא הרוצח השקט של מיצוי הזכויות הרפואיות של נפגעי רשלנות. אנשים ממתינים שנים, מתלבטים, מקווים שהמצב ישתפר – ופתאום שבע השנים עוברות להן ועילת התביעה בטלה. כשהמטופל מגיע לעו״ד רשלנות רפואית לאחר שההתיישנות חלה – לרוב אין הרבה מה לעשות.
3. חשיפת פרטים לצד הנגדי ללא ייעוץ – פנייה לבית החולים, לקופת החולים, או לחברת הביטוח ללא ליווי משפטי עלולה לפגוע ביכולת לקבל את מלוא הפיצויים המגיעים לנפגע בתביעת הרשלנות הרפואית.
4. אי-בדיקת האפשרות לגישור – חלק ניכר מהתיקים נסגרים מחוץ לבית המשפט, בפשרה. בתיק שבו נפסקה פשרה של 295,000 ₪ עבור לקוחה שאובחנה באיחור עם סרטן שד לאחר פענוח רשלני של ממוגרפיה – התיק הסתיים בהליכי גישור, מבלי להגיע לפסיקה.
5. בחירת עורך דין שאינו עוסק בתחום – רשלנות רפואית היא תחום ייחודי המחייב הבנה רפואית ומשפטית כאחד. עורך דין שאינו עוסק בה ביומיום יתקשה לנהל את התיק ברמה הנדרשת.

שאלות שנשאלות בפגישה הראשונה עם עורך דין רשלנות רפואית

אציין כאן את השאלות שאני שומע שוב ושוב בפגישות הראשונות עם נפגעי רשלנות – ואת התשובות הכנות שאני נותן להן בדרך כלל:

"כמה זמן לוקחת תביעת רשלנות רפואית?"

תביעות רשלנות רפואית יכולות להימשך בין שנה לכמה שנים, בהתאם למורכבות המקרה, לזמן שנדרש לאיסוף חוות דעת ולמידת שיתוף הפעולה של הצד הנגדי. תיקים שנסגרים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט מסתיימים מהר יותר.

"כמה עולה עורך דין לרשלנות רפואית?"

מרבית משרדי הרשלנות הרפואית עובדים על בסיס עמלת הצלחה – כלומר, אין תשלום מראש ושכר הטרחה משולם רק אם ורק כשמגיע פיצוי. מומלץ לברר זאת מראש.

"מה הסיכוי שלי לקבל פיצוי?"

לא ניתן לתת תשובה כללית – הסיכוי תלוי בחוזק הראיות, בסוג הנזק, בתחום הרפואי ובגורמים נוספים. חישוב הנזק הכלכלי בלבד אינו מספיק – יש לבחון את כל יסודות התביעה.

"האם יכול להיות שאני אצטרך לשלם לצד הנגדי?"

בתביעות אזרחיות, בית המשפט רשאי לחייב בהוצאות משפט את הצד שהפסיד. זהו שיקול חשוב בהחלטה האם לנהל תביעה.

מה שכדאי לכם לבדוק לפני שמחליטים לפנות לעורך דין רשלנות רפואית

לפני שאתם פונים לייעוץ עם עו״ד רשלנות רפואית, מומלץ לאסוף מידע שיאפשר לבצע הערכה ראשונית של המקרה. להלן הפרטים שכדאי שיהיו בידיכם:

• מסמכים רפואיים שחשוב לאסוף:
  מלוא התיק הרפואי מבית החולים או מקופת החולים, כולל: תוצאות בדיקות, צילומי הדמיה, דוחות ניתוח, מרשמים, התכתבויות עם הרופאים ותשובות לפניות שהגשתם.
• פרטים עובדתיים שכדאי לתעד:
  תאריך הטיפול הרפואי שבמהלכו לדעתכם התרחשה הרשלנות, תאריך גילוי הנזק, שמות הרופאים ובתי החולים המעורבים, ותיאור כרונולוגי של מה קרה ומתי.
• הערכה עצמית של הנזק:
  הכינו תיאור מפורט של הנזק שנגרם לכם – גופני, כלכלי ונפשי. ככל שהתיאור ממוקד וברור יותר, כך הייעוץ הראשוני יהיה מדויק יותר.

מתלבטים אם עורך דין רשלנות רפואית הוא הכתובת הנכונה? אשמח לספק לכם הכוונה

ההחלטה האם לפנות לעורך דין רשלנות רפואית היא אחת ההחלטות הקשות שאדם יכול לעמוד בפניהן – לרוב בתקופה טעונה ממילא מבחינה גופנית ורגשית.

הנסיון שצברתי לאורך שנות עבודתי הרבות בתחום לימד אותי שיש שתי טעויות שכיחות: לוותר מהר מדי על זכות שמגיעה לכם, ולנהל תביעה שמראש לא היו לה סיכויים סבירים.

לכן, הצעד הנכון תמיד הוא קודם לבדוק – ורק אחר כך להחליט. ייעוץ ראשוני אינו מחייב אתכם לדבר, אינו עולה כסף, ויאפשר לכם לקבל תמונת מצב ברורה ומקצועית.

שואלים את עצמכם האם מה שעברתם מצדיק בירור משפטי? צרו איתי קשר לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, ואסייע לכם לבדוק כיצד נכון לפעול.