אבחון מוקדם של מחלות על בסיס סימפטומים וסימנים מקדימים משפרת באופן ניכר את היכולת להתמודד עמן. לכן כאשר מטופל לא מאובחן בזמן למרות הסימנים המקדימים ונורות האזהרה, הדבר מוביל לא אחת לפגיעה ממשית ביכולת הטיפול והריפוי עד אובדן סיכויי ההחלמה.
מה הוא אבחון מאוחר ?
אבחון מאוחר בהקשר של רשלנות רפואית, נוגע בעיקר למצבים בהם מחלה התפרצה בגופו של אדם או שאירע אירוע רפואי (לדוגמה: התקף לב או שבץ מוחי), למרות שהיו סימנים מקדמים או שהמטופל היה בקבוצת סיכון שהצריכה ניתור מוגבר, אך חרף זאת הגורמים הרפואיים לא פעלו כנדרש בהתייחס לנתונים הקיימים והוחמץ חלון ההזדמנויות לתת טיפול מונע או מוקדם שהיה יכול לשנות את הפרוגנוזה הרפואית. נקודת המוצא העומדת בבסיס רשלנות רפואית בשל אבחון מאוחר הינה שהמחלה אובחנה בשלב מתקדם שכבר דרש טיפול מורכב יותר או אף בשלב שאינו בר טיפול, אולם המצב היה יכול להיות שונה בתכלית אם תמרורי האזהרה המקדמים היו מקבלים התייחסות נכונה מצד גורמי הרפואה.
- 16 שנות נסיון
- ליווי, ייעוץ, וייצוג יסודי
- ייצוג תיקים בכל גודל
רשלנות רפואית באבחון מוקדם, יכולה לבוא לידי ביטוי גם בשלב מתקדם יותר, קרי, מקרים בהם גורמי הרפואה אכן לא התעלמו מנתונים כאלו ואחרים או תלונות המטופל, אך מעבר למתן הפניה לבדיקות ראשוניות לא המשיכו מעקב אחר תוצאות הבדיקות, או על מצב המטופל לאחר התחלת הטיפול, ובכך פוספסה ההזדמנות לזהות החמרה, היעדר אפקטיביות של הטיפול הקיים ו/או צורך בשינוי גישה טיפולית בכדי לנסות ולפתור את הבעיה.
מה המשמעות של אבחון מאוחר ?
כאשר אנו מדברים על אבחון מאוחר במחלות שונות, אנו למעשה באים להסביר את המשמעות המורכבת מאד של טיפול בחולה בשלב בו המחלה כבר עברה את השלב בה ניתן היה לטפל בה בקלות יחסית תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לגוף. לאבחון מאוחר עשויה להיות השפעה דרמתית על המטופל –
- כאב וסבל – אבחון מאוחר של מחלה שניתן היה לאבחן ולטפל בה בשלב מוקדם, תביא לכך שלמטופל עצמו ייגרם סבל עצום. התפשטות או התקדמות מחלה או בעיה רפואית אחרת עשויות לגרום לפגיעה קשה ומוגבלות משמעותית.
- אפשרויות טיפול מצומצמות יותר – אבחון מאוחר מביא עימו בעיה מורכבת מאד של צמצום היכולת לבצע סוגי טיפול שונים. לא אחת התפרצות מחלה לא מאפשרת טיפולים מסוימים שהיו יכולים להיות יעילים בשלב מוקדם יותר.
- חשש לחייו או בריאותו של החולה – אבחון מאוחר הוא ללא ספק גורם המסכן את חייו או את בריאותו העתידית של המטופל. אבחון מאוחר יכול להוביל לתוצאות שאין מהן חזרה, דוגמת נכות לצמיתות, צורך בכריתת איברים, תפקוד לקוי של חלקים שונים בגוף או אף להביא למוות במקרים של מחלות קשות או בשל צורך בטיפולים מורכבים.
- צורך בטיפול אגרסיבי – אבחון מאוחר יכול לעיתים לדרוש טיפול אגרסיבי וממושך יותר. טיפול כזה יכול להימנע במקרים מסוימים אם המחלה מאובחנת בשלב בו ניתן להציע טיפול מקומי או פשוט יותר.
רשלנות רפואית כתוצאה מאבחון מאוחר
כאשר נדרשים לבחון האם הייתה רשלנות רפואית במקרה מסוים, ובענייננו, האם היה ניתן לזהות את המחלה בשלב מוקדם יותר, יש לבחון את השתלשלות האירועים מצד כל הגורמים המטפלים. במקרים של טענה לאבחון מאוחר, נכון יהיה להתמקד, לפחות בשלב הראשון, בבחינת הגורמים הבאים :
- רופא הקהילה – ככלל, לכל אזרח בישראל ישנו רופא משפחה מטעם קופת החולים אליה הוא שייך, אותו רופא מכיר את המטופל, את התיק הרפואי וההיסטוריה שלו ולא אחת גם את העבר המשפחתי. נתונים אלו אמורים לעמוד לנגד עיניו של רופא המשפחה כאשר מטופל מתלונן על בעיות מסוימות. כך יכול וצריך רופא המשפחה לדרוש ביצוע בדיקות מקדימות תקופתיות, בדיקות סקר או בדיקות ספציפיות אחרות בהתאם למצב המטופל. כמו כן, במידה והדבר מצדיק זאת, על רופא המשפחה להפנות את המטופל לרפואה יועצת בתחום המתאים.
- רופא מומחה – במידה ורופא המשפחה מצא כי יש מקום להמשך טיפול על ידי רופא מומחה או אשפוז בביה"ח, הוא ייתן הפניה כזו. במצב זה, שרופא המשפחה ביצע את חלקו כנדרש בתהליך האבחון, הכדור עובר לידיו של הרופא המומחה או המחלקה המתאימה בית החולים. יש לבחון האם הרופא המומחה או הגורם הטיפולי הספציפי למקרה שקל את הנתונים והממצאים שעמדו בפניו כנדרש, האם הפנה לביצוע בדיקות מתאימות ו/או האם הורה על המשך טיפול מתאים וכדומה.
- המוסדות הרפואיים בהם בוצעו בדיקות למטופל – מכוני הדמיה, מעבדות וכיוצא בזה. לעיתים האיחור באבחון נובע מביצוע לא מיטבי של בדיקות הדמיה, פענוח שגוי או רשלני של ממצאי בדיקות ועוד. כאשר באם לבדוק האם ניתן היה לאבחן מצב רפואי מסוים בשלב מוקדם יותר, נכון יהיה לבחון גם את תוצאות הבדיקות שבוצעו למטופל והאופן בו בוצע הפענוח של בדיקות אלו.
ככל שמי מהגורמים הנ"ל לא ביצע את תפקידו כנדרש, בזהירות המצופה ובסטנדרט הראוי, והדבר הוביל לאיחור באבחון של המחלה, שאחרת היה ניתן לזהות ולטפל בה בשלב מקדמי וקל יותר, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות רפואית שניתן להגיש תביעה בגינה.
הוכחת רשלנות רפואית כתוצאה מאבחון מאוחר
אופן הוכחת רשלנות רפואית הוא הליך ידוע ומקובל המוכר בפסיקה לאורך השנים. כעיקרון, יש להוכיח שלושה מרכיבים בסיסיים ואת הקשר ביניהם –
- קיומו של נזק למטופל.
- התנהלות רשלנית של הצוות הרפואי.
- קשר סיבתי בין שני הסעיפים הראשונים.
רשלנות מצד הצוות הרפואי, נבחנת בהתאם למבחן הרופא הסביר. יש צורך לבחון לעומק את פעולת הצוות הרפואי במבחן הסבירות המבקש לקבוע האם הצוות הרפואי פעל כראוי, בהתאם לנתונים שעמדו בפניו. האם פעולתו תאמה את סטנדרט הטיפול הסביר, הזהיר והמצופה בנסיבות המקרה.
במקרים של טענה אפשרית לרשלנות שהובילה לאיחור באבחון, מקובל לבחון את הנקודות הבאות:
- האם הייתה התייחסות להיסטוריה האישית והמשפחתית של המטופל
- האם הייתה התייחסות הולמת לתלונותיו הראשוניות
- האם הרופא המטפל ביקש לבצע בדיקות והפנה את המטופל אל רופא מומחה
- האם הצוות המקצועי פענח נכון את הנתונים והממצאים המוקדמים ובחר בטיפול המתאים
- האם הצוות הרפואי עשה כל שנדרש היה ומקובל לעשות כדי להביא לאבחון מוקדם ככל שניתן של מחלה או האירוע הרפואי
הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אבחון מאוחר/איחור באבחון
כאשר מבקשים לבחון אפשרות של הגשת תביעת רשלנות רפואית העוסקת באבחון מאוחר של מחלה או כל בעיה רפואית אחרת חשוב מאד לפנות קודם כל אל עורך דין מקצועי ומיומן המכיר את נושא הרשלנות הרפואית מכל ההיבטים, אשר ינחה וילווה אתכם בפעולות שיש לבצע. לרוב הפעולות הראשונות יכללו –
- איסוף מסמכים רלבנטיים – התיעוד הרפואי חשוב בכל תביעה, בתביעה העוסקת ברשלנות רפואית, ובמקרים של טענה לאיחור באבחון, זה חשוב בפרט, שכן על בסיס מסמכים הללו ניתן יהיה להוכיח שאכן היה אפשר לאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר.
- פנייה למומחה לקבלת חוות דעת רפואית – יש לקבל חוות דעת מקצועית מרופא מוסמך בתחום הרפואי המתאים שיוכל לקבוע האם אכן היה ניתן לזהות את המחלה בשלב מוקדם יותר, מה ניתן וצריך היה לעשות ולא נעשה, והאם עקב האבחון המאוחר נגרם נזק שניתן היה למנוע ו/או נפגעו סיכויי ההחלמה.
לאחר שיושלם איסוף התיעוד הרפואי הנחוץ, והמומחה הרפואי יבחן את המקרה ויאשר שאכן יש מקום להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, המומחה יערוך את חוות הדעת.
עורך הדין לאחר מכן יצרף את חוות הדעת לכתב התביעה, וידאג להגשתה לביהמ"ש שם יידון המקרה ויובא להכרעה בשאלה האם הייתה רשלנות ויש מקום לפיצוי.
להתייעצות באם המקרה שלכם מצדיק הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית וקבלת פיצוי בגינה הנכם מוזמנים לפנות למשרדי.
מאמר זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, והוא מיועד לנשים וגברים כאחד.
